מאירי על סנהדרין ס״ד

1 המשנה התשיעית והכוונה בה ככוונת מה שלפניה הנותן מזרעו למולך ענין מולך הוא שהיה האב לוקח את בנו ומוסרו לכמרים והם עובדי האש וכשקבלוהו הכמרים להיותו בכת שלהם מדליקים אש גדולה והכמרים מחזירין אותו לאביו להיות הוא מעביר את בנו באש לרצונו בפניהם והאב לוקחו ומעבירו ברגליו על המדורה מצד לצד לשם יסוד האש וכשיצא מן המדורה לוקחין אותו הכומרין ומלבישין אותו בבגדיהם והוא נעשה כומר עמהם או מבני אותה אמונה והעבודה זו לא היה הבן נשרף בה ועבודה זרה אחרת היתה שהיו שורפין בה ואינה ממין המולך אלא לאלהי ספרוים ועליו הוצרכה אמו של חזקיה לסוכו בדם סלמנדרא ואומר עכשיו על המולך שאינו חייב עד שימסור למולך ויעבירנו באש ברגליו אבל אם מסר ולא העביר או העביר ולא מסר אינו חייב הא מסר והעביר במזיד והתראה נסקל בלא התראה בכרת בשוגג חייב חטאת:

2 זהו ביאור המשנה וכן הלכה ודברים שנכנסו תחתיה בגמ' אלו הן:

3 מעשה זה אינו עיקר הע"ז שאין זה אלא חוק אותם הגוים לכניסה בברית אמונתם ועיקר ע"ז זו הוא העבודה ליסוד אחר שנעשה מבני דתם וכל שזבח וקטר ונסך והשתחוה לשם היסוד הוא בכלל עובד ע"ז אבל המוסר והמעביר אינו עובד ע"ז עדין אלא שמתחקה בחוקותיהם ועל חוק זה הקפידה תורה לחייבו עליו סקילה ואם זבח וקטר לכומר או למדורה שלא לשם היסוד אין זה כלום וכל שהעביר את בנו באש לשם ע"ז אחרת אפילו פירט ואמר שהוא עושה מולך מדברים אחרים כגון צרורות או קיסמין והוא הנקרא מולך ארעי ומעבירו עליהם אין זה כלום וי"מ צרור או קיסם שליבן אבנים והדליק קיסמין עד שנעשו כרמץ או גחלים בלא מדורה ושלהבת:

4 מי שהעביר כל זרעו למולך פטור שנאמר מזרעך ולא כל זרעך ואינו חייב עד שימסור מקצת זרעו ויניח מקצתה הא אם לא היה לו אלא בן אחד או שהעביר את כלם ביחד פטור אבל אם העביר אחד אע"פ שדעתו להעביר את כלם כבר נתחייב משהעביר אחד העביר את בנו והוא ישן או סומא פטור שהעברה זו אינה שיעבירנו הוא בעצמו אלא שמצוה לו ועובר והוא יוצא לשלישי ובאלו אין כאן העברה שאינן יכולין לעבור מעצמם אא"כ יעבירם אחר בידיו כל שהעביר מזרעו בין זרע כשר בין זרע פסול בין בניו ובנותיו ממש בין בני בניהם עד כמה דורות הואיל ומיוצאי ירכו הוא וחייב אבל אם העביר אחיו ואחיותיו או אפילו הוא עצמו פטור:

5 העברה זו כבר פירשנוה שהיא בתוך המדורה אבל אם היתה מדורה מכאן ומכאן ועובר הוא באמצע אינו כלום אבל כל שעובר בתוך המדורה הן בקפיצה הן דרך הלוך חייב ויש פוסקין שאין דרך העברה ברגל ר"ל בהלוך אלא בדרך קפיצה:

6 כל שהוא צריך להשתדל באבדתו ובאבדת אביו או רבו אבדת עצמו קודמת שנאמר לא יהיה בך אביון השתדל בעצמך שלא תבא לידי עניות דמ"מ אם יכול להחזיר את שתיהן יחזיר וכבר ביארנוה במקומה בשני של מציעא: