צדקת הצדיק נ״א

1 סוטה פתח ↗

תַּנְיָא: הָיָה רָאוּי יוֹסֵף לָצֵאת מִמֶּנּוּ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים כְּדֶרֶךְ שֶׁיָּצְאוּ מִיַּעֲקֹב אָבִיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף״, אֶלָּא שֶׁיָּצָא שִׁכְבַת זַרְעוֹ מִבֵּין צִיפּוֹרְנֵי יָדָיו. וְאַף עַל פִּי כֵן, יָצְאוּ מִבִּנְיָמִין אָחִיו, וְכוּלָּן נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְנֵי בִנְיָמִן בֶּלַע וָבֶכֶר וְאַשְׁבֵּל וְגוֹ׳״.

1 נא כל השתדלות האדם בשבירת היצר בתאות נקרא חן ויופי לבד שהוא שקר והבל שאינו קיום לעד כי היצר מתגבר בכל יום ואולי מחר לא ינצחנו. רק העיקר לבקש מהש"י שיהי' בעזרו שזהו מבטח נאמן כי גואלו חי. וז"ש סנהדין כ. שקר החן זה יוסף אינו יופי גמור כמשאז"ל סוטה לו: שיצאו טפין. לכן נקרא שקר והבל היופי זה בועז שא' שם ג"כ שנתקשה והי' לו תאוה ויצר רק התאמץ נגדו ולכך הי' רק שעה א' אבל אשה וגו' זה פלטי שהי' הלוך ובכה על מצוה דאזלה מיני' משא"כ יוסף ובועז ודאי היו רוצים יותר שלא יהיו באותו נסיון כי הוא נקרא פלטיאל שפלטו כו' זכה לסייעתא דשמיא ולא מהשתדלותו:

« צדקת הצדיק נ׳ צדקת הצדיק נ״ב »