מפרשים:
1 ‏קס האדם נפשו כוללת מכל נפשות משרתיו והנכנעים תחתיו ולכ"א מושל מקשיב על דבר שקר ‏וגו' וא' בחולין ד: הא ע"ד אמת כו'. ומ"מ הי' עובדי' ג"כ ממשמשי אחאב לפי שא' בסנהדרין קב: ‏אחאב וותרן בממונו הי' ולכך עובדי' על הבית שבזה הי' כשרונו. ומצד הטוב שבו בוותרנות הי' ‏עובדי'. וכן כל א' שמורכב מטוב ורע כן משרתיו והטוב הוא ממונה על הטוב שבו וכן להיפך. וכן כל ‏החפצים וא"צ לומר המאכלים של האדם הוא מהתפשטות כח נפשו וחיותו בהם ומזה הוא חיותם ‏כידוע. וממקום שהוא טוב כך כל כליו המתפשטים מאותו כח וכן המאכלים שמאותו כח יש בהם ‏קדושה גדולה וזה טעם גיד הנשה שנא' ע"כ לא יאכלו וגו' שמאחר שהמלאך יכול לו שם ש"מ דיש ‏שם חסרון בשורש והיינו בתאוה דשם כמ"ש במק"א על מרז"ל אפי' חסיד כו' ולכך אין לאכול ג"ה ‏דמקום חיותו מג"ה דאדם עד"ש בברכות מד ו נפש משיב את הנפש כי יש שם חיות מאותו אבר. ‏‏וטעם דם כי הדם הוא הנפש וגו' שעיקר חטא בנפש כמ"ש נפש כי תחטא כמ"ש במק"א. וכן עיקר ‏החטא כענין שמנת עבית וגו' וכמ"ש יצא מחלב עינימו וגו' ובכ"מ ולכן אסור חלב ואכ"מ: ‏