צדקת הצדיק קע״ג

1 ספר הזהר פתח ↗

אָמַר רִבִּי פִּנְחָס, מִסְתָּכַּל הֲוִינָא, שְׁמִירָה בַּלֵּב אִיהוּ וַדַּאי, דחמא בלב ס"א ולב דוגמא דלב עילאה וְעַל דָּא שָׁמוֹר בַּלֵּב, וְלָאו בַּאֲתָר אַחֲרָא. זְכִירָה בַּזָּכָר, בְּמוֹחָא, דְּרָכִיב וְשָׁלִיט עַל הַלֵּב. וְלֵית זְכִירָה אֶלָּא בְּמוֹחָא. וְעַל דָּא זָכוֹר לְזָכָר וְשָׁמוֹר לִנְקֵבָה. מוֹחָא דְּאִיהוּ דְּכוּרָא, רָכִיב וְשָׁלִיט עַל הַלֵּב. לֵב שַׁלִּיט וְרָכִיב עַל הַכָּבֵד. כָּבֵד סָמָאֵל וְנָחָשׁ דָּא בְּדָא, וְאִיהוּ חַד. ס"א ואינון דכר ונוקבא יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד וְכָבֵד. וְעַל דָּא בְּקוֹרְבָּנָא, יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד, דָּא נָחָשׁ. כָּבֵד מֵיכְלָא דִּדְכוּרָא, רָזָא דְּסָמָאֵ"ל.

1 פסחים פתח ↗

נָשְׂאוּ קַל וָחוֹמֶר בְּעַצְמָן מִצְּפַרְדְּעִים. וּמָה צְפַרְדְּעִים שֶׁאֵין מְצֻוִּוין עַל קְדוּשַּׁת הַשֵּׁם, כְּתִיב בְּהוּ: ״וּבָאוּ וְעָלוּ בְּבֵיתֶךָ וְגוֹ׳ וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ״, אֵימָתַי מִשְׁאָרוֹת מְצוּיוֹת אֵצֶל תַּנּוּר? הֱוֵי אוֹמֵר בְּשָׁעָה שֶׁהַתַּנּוּר חַם. אָנוּ שֶׁמְּצֻוִּוין עַל קְדוּשַּׁת הַשֵּׁם — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

1 בראשית רבה פתח ↗

וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו בראשית לח, א, מלאכי ב, יא: בָּגְדָה יְהוּדָה וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה וגו', אֲמַר לֵיהּ כָּפַרְתְּ יְהוּדָה שְׁקַרְתְּ יְהוּדָה, וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה בְּיִשְׂרָאֵל, יְהוּדָה נַעֲשָׂה חֻלִּין, מלאכי ב, יא: כִּי חִלֵּל יְהוּדָה קֹדֶשׁ ה' אֲשֶׁר אָהֵב. וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא, מיכה א, טו: עֹד הַיֹּרֵשׁ אָבִיא לָךְ יוֹשֶׁבֶת מָרֵשָׁה עַד עֲדֻלָּם יָבוֹא, מַלְכָּן וּקְדוֹשָׁן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, עַד עֲדֻלָּם יָבוֹא כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, עַד עֲדֻלָּם יָבוֹא, דִּכְתִיב בראשית לח, א: וַיֵּט עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי. וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא, רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן פָּתַח ירמיה כט, יא: כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת הַמַּחֲשָׁבֹת, שְׁבָטִים הָיוּ עֲסוּקִין בִּמְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, וְיוֹסֵף הָיָה עָסוּק בְּשַׂקּוֹ וּבְתַעֲנִיתוֹ, רְאוּבֵן הָיָה עָסוּק בְּשַׂקּוֹ וְתַעֲנִיתוֹ, וְיַעֲקֹב הָיָה עָסוּק בְּשַׂקּוֹ וּבְתַעֲנִיתוֹ, וִיהוּדָה הָיָה עָסוּק לִקַּח לוֹ אִשָּׁה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה עוֹסֵק בּוֹרֵא אוֹרוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וַיֵּרֶד יְהוּדָה. ישעיה סו, ז: בְּטֶרֶם תָּחִיל יָלָדָה, קֹדֶם שֶׁלֹא נוֹלַד מְשַׁעְבֵּד הָרִאשׁוֹן נוֹלַד גּוֹאֵל הָאַחֲרוֹן, וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל מִצְרַיִם. וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא, וְלֹא הָיָה צָרִיךְ קְרָיָה לְמֵימַר אֶלָּא בראשית לט, א: וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה, וּמִפְּנֵי מָה הִסְמִיךְ פָּרָשָׁה זוֹ לָזוֹ, רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹחָנָן, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר כְּדֵי לִסְמֹךְ יְרִידָה לִירִידָה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כְּדֵי לִסְמֹךְ הַכֶּר לְהַכֶּר. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר כְּדֵי לִסְמֹךְ מַעֲשֵׂה תָּמָר לְמַעֲשֵׂה אִשְׁתּוֹ שֶׁל פּוֹטִיפַר, מַה זּוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם אַף זוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי רוֹאָה הָיְתָה בְּאַסְטְרוֹלוֹגִין שֶׁלָּהּ שֶׁהִיא עֲתִידָה לְהַעֲמִיד מִמֶּנּוּ בֵּן, וְלֹא הָיְתָה יוֹדַעַת אִם מִמֶּנָּהּ אִם מִבִּתָּהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ישעיה מז, יג: מוֹדִיעִים לֶחֳדָשִׁים מֵאֲשֶׁר יָבֹאוּ עָלָיִךְ. רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר מֵאֲשֶׁר וְלֹא כָּל אֲשֶׁר, וְדִכְוָתָהּ בראשית ב, כה: וְלֹא יִתְבּשָׁשׁוּ, בראשית ג, א: וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם, לֹא הָיָה צָרִיךְ קְרָא לְמֵימַר אֶלָּא בראשית ג, כא: וַיַּעַשׂ ה' לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ וגו', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אָמַר לְהוֹדִיעֲךָ מֵאֵיזֶה חֵטְא קָפַץ עֲלֵיהֶם אוֹתוֹ רָשָׁע, מִתּוֹךְ שֶׁרָאָה אוֹתָן מִתְעַסְּקִין בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ נִתְאַוָּה לָהֶם. אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב דִּכְפַר חָנִין, שֶׁלֹא לְהַפְסִיק בְּפָרָשָׁתוֹ שֶׁל נָחָשׁ, וְדִכְוָתָהּ דניאל ד, לד: וְדִי מַהְלְכִין בְּגֵוָה יָכִל לְהַשְׁפָּלָה, דניאל ה, א: בֵּלְשַׁאצַּר מַלְכָּא, דניאל ו, א: וְדָרְיָוֶשׁ מָדָאָה, וְהֵיכָן הוּא אֱוִיל מְרוֹדָךְ, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר כְּדֵי לִסְמֹךְ רָשָׁע אֶל רָשָׁע, קוֹצֵץ לְקוֹצֵץ, גֵּיוְתָן לְגֵיוְתָן. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר כְּדֵי לִסְמֹךְ הֶפְסֵק מַלְכוּת לְהֶפְסֵק מַלְכוּת. וְדִכְוָתָהּ דניאל ה, ל: בֵּהּ בְּלֵילְיָא קְטִיל בֵּלְאשַׁצַּר מַלְכָּא כַשְׂדָּאָה דניאל ו, א: וְדָרְיָוֶשׁ מָדָאָה וגו', וְהָן הוּא דניאל ח, א: בִּשְׁנַת שָׁלשׁ לְמַלְכוּת בֵּלְשַׁצַּר הַמֶּלֶךְ, רַב הוּנָא אָמַר שֶׁלֹא יֹאמְרוּ דִּבְרֵי פִּיּוּטִין הֵם, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל שֶׁאֲמָרוֹ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. רַבָּנָן אָמְרֵי כְּדֵי לְסָרֵג עַל הַסֵּפֶר כֻּלּוֹ שֶׁאֲמָרוֹ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, אַף הָכָא נָמֵי מִתְבָּעֵי מֵימַר וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרַיְמָה, וּכְתִיב וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו, אָמַר בּוֹאוּ וּנְפַזֵּר עַצְמֵנוּ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאָנוּ מְכֻנָּסִין הַשְּׁטָר מָצוּי לְהִגָּבוֹת, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּמְצְאוּ בִּגְנֵבָה אֵין אֶחָד נִתְּפַס עַל יְדֵי כֻלָּם, וְכֵיוָן שֶׁנִּמְצְאוּ בַּגָּבִיעַ, אָמְרוּ בראשית מד, טז: הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲוֹן עֲבָדֶיךָ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק מָצָא בַּעַל חוֹב מָקוֹם לִגְבּוֹת שְׁטַר חוֹבוֹ. אָמַר רַבִּי לֵוִי כָּזֶה שֶׁהוּא מְמַצֶּה אֶת הֶחָבִית וּמַעֲמִיד אוֹתָהּ עַל שְׁמָרֶיהָ. רַבָּנָן אָמְרֵי בּוֹאוּ וּנְפַרְנֵס עַצְמֵנוּ, לְשֶׁעָבַר הָיָה זָקוּק לְהַשִּׂיאֵנוּ נָשִׁים, וְעַכְשָׁיו הוּא עָסוּק בְּשַׂקּוֹ וּבְתַעֲנִיתוֹ, אֵינוֹ בְּדִין שֶׁיְהֵא עָסוּק לְהַשִּׂיאֵנוּ נָשִׁים. אָמְרוּ לוֹ לִיהוּדָה וְלֹא אַתְּ הוּא הָרֹאשׁ שֶׁל כֻּלָּנוּ, עֲמֹד אַתָּה וּפַרְנֵס אֶת עַצְמֶךָ, מִיָּד וַיֵּרֶד יְהוּדָה, יְרִידָה הִיא לוֹ שֶׁנָּשָׂא לְגוֹיָה, יְרִידָה הִיא לוֹ שֶׁקָּבַר אֶת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו. רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן וְרַבִּי חָנִין בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, כָּל מִי שֶׁהוּא מַתְחִיל בְּמִצְוָה וְאֵינוֹ גוֹמְרָהּ קוֹבֵר אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו, מִמִּי אַתָּה לָמֵד מִיהוּדָה בראשית לז, כו: וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו מַה בֶּצַע וגו', הָיָה לוֹ לְהוֹלִיכוֹ עַל כְּתֵפוֹ אֵצֶל אָבִיו, מַה גָּרַם לוֹ, קָבַר אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, כָּל מִי שֶׁמַּתְחִיל בְּמִצְוָה וְאֵינוֹ גּוֹמְרָהּ וְאַחֵר בָּא וְגוֹמְרָהּ, הִיא נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ שֶׁל שֵׁנִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב יהושע כד, לב: וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַהֲלוֹא משֶׁה הֶעֱלָם, שֶׁנֶּאֱמַר שמות יג, יט: וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ, אֶלָּא לְפִי שֶׁנִּגְזַר עָלָיו שֶׁלֹא יִכָּנֵס לָאָרֶץ וְאֵלּוּ נִטְפְּלוּ בָּהֶם, לְפִיכָךְ נִקְרֵאת עַל שְׁמָם. וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף וגו', מוֹשְׁלִים אוֹתוֹ לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְלִיסְטִים שֶׁנִּכְנְסוּ לְמַרְתֵּף אֶחָד שֶׁל יַיִן, נָטְלוּ קַנְקַן אֶחָד וְשָׁתוּ, הֵצִיץ עֲלֵיהֶם בַּעַל הַמַּרְתֵּף אָמַר לָהֶם יֶעֱרַב לָכֶם יְבֻשָּׂם לָכֶם יִמְתַּק לָכֶם, שְׁתִיתֶם אֶת הַיַּיִן הַחֲזִירוּ אֶת הַקַּנְקַן לִמְקוֹמָהּ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַשְּׁבָטִים מְכַרְתֶּם אֶת יוֹסֵף הַחֲזִירוּ עַצְמוֹתָיו לִמְקוֹמָן. דָּבָר אַחֵר, אָמַר לָהֶם יוֹסֵף לַמָּקוֹם שֶׁגְּנַבְתּוּנִי שָׁם תַּחְזִירוּנִי, בראשית לז, יג: הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם, כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר יהושע כד, לב: וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם. וַיֵּט עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי וּשְׁמוֹ חִירָה בראשית לח, א, רַבָּנָן אָמְרֵי חִירָה הוּא חִירָם שֶׁהָיָה בִּימֵי דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר מלכים א ה, טו: כִּי אֹהֵב הָיָה חִירָם לְדָוִד כָּל הַיָּמִים, לָמוּד הָיָה הָאִישׁ הַזֶּה לִהְיוֹת אוֹהֵב לַשֵּׁבֶט הַזֶּה. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אָמַר חִירָם אַחֵר הָיָה. עַל דַּעְתְּהוֹן דְּרַבָּנָן חָיָה קָרוֹב לְאֶלֶף וּמָאתַיִם שָׁנָה, וְעַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה חָיָה קָרוֹב לַחֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. בראשית לח, ב: וַיַּרְא שָׁם יְהוּדָה בַּת אִישׁ כְּנַעֲנִי וּשְׁמוֹ שׁוּעַ, בַּר גַּבְרָא תַּגָּרָא, בּוֹצִינָא דְאַתְרָא. בראשית לח, ג: וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ עֵר, שֶׁהוּעַר מִן הָעוֹלָם. בראשית לח, ד: וַתַּהַר עוֹד וגו' אוֹנָן, שֶׁהֵבִיא אֲנִינָה לְעַצְמוֹ. בראשית לח, ה: וַתַּהַר עוֹד וגו' שֵׁלָה, שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל מִן הָעוֹלָם. וַתּוֹסֶף עוֹד וגו' כְזִיב, פָּסְקַת שֵׁם מָקוֹם. בראשית לח, ז: וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי ה', שֶׁהָיָה חוֹרֵשׁ בְּגַנּוֹת וּמְעָרֶה לָאַשְׁפּוֹת. וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן וגו' בראשית לח, ח, יְהוּדָה הִתְחִיל בְּמִצְוַת יִבּוּם תְּחִלָּה, תָּנֵי כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלַל הֶתֵּר וְנֶאֶסְרָה וְחָזַר וְהֻתְּרָה לֹא לְהֶתֵּרָהּ הָרִאשׁוֹן חָזַר אֶלָּא לְהֶתֵּרָהּ הַשֵּׁנִי, יְבָמָה לְפִי שֶׁהָיְתָה בִּכְלַל הֶתֵּר וְנֶאֶסְרָה וְחָזְרָה וְהֻתְּרָה, יָכוֹל תַּחֲזֹר לְהֶתֵּרָהּ הָרִאשׁוֹן, תַּלְמוּד לוֹמַר דברים כה, ה: יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ, מִצְוָה. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא יִבֵּם אֵשֶׁת אָחִיו, וְחָמֵשׁ בְּעִילוֹת בָּעַל וְדֶרֶךְ סָדִין בָּעַל, וְנָטַע חָמֵשׁ נְטִיעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, וּמַאן נִינְהוּ, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי מְנַחֵם בֶּן רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי אַבְדִּימוֹס בֶּן רַבִּי יוֹסֵי הַוְיָן עֵינוֹהִי זְמוֹרָן וְדָמְיָין לְאִמֵּיהּ. בראשית לח, ט: וַיֵּדַע אוֹנָן, הָיָה דָּשׁ מִבִּפְנִים וְזוֹרֶה מִבַּחוּץ. בראשית לח, יא: וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְתָמָר כַּלָּתוֹ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נַחַשׁ יֵשׁ סִימָן, בראשית לח, יא: כִּי אָמַר פֶּן יָמוּת גַּם הוּא כְּאֶחָיו. רַבָּנָן אָמְרֵי בַּיִת תִּינוֹק וְאִשָּׁה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נַחַשׁ יֵשׁ סִימָן. וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים וַתָּמָת בַּת שׁוּעַ אֵשֶׁת יְהוּדָה בראשית לח, יב, וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים, שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. בראשית לח, יב: עַל גֹּזְזֵי צֹאנוֹ, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר גְּזִיזָה עוֹשֶׂה רשֶׁם, וְכֵן מָצִינוּ בְּנָבָל וְלָבָן וְאַבְשָׁלוֹם. בראשית לח, יג: וַיֻּגַּד לְתָמָר לֵאמֹר וגו', רַב אָמַר שְׁתֵּי תִמְנָיוֹת הֵם, אַחַת שֶׁל יְהוּדָה וְאַחַת שֶׁל שִׁמְשׁוֹן, וְלָמָה הוּא מַזְכִּיר בָּהּ עֲלִיָּה וִירִידָה, אֶלָּא עֲלִיָּה לִיהוּדָה שֶׁהוּא מַעֲמִיד מְלָכִים, וִירִידָה לְשִׁמְשׁוֹן שֶׁהוּא נוֹשֵׂא גוֹיָה. רַבִּי סִימוֹן אָמַר תִּמְנָתָה אַחַת הִיא, וְלָמָּה הִזְכִּיר בָּהּ עֲלִיָּה וִירִידָה, אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ בֶּן אַגְרִי כַּהֲדָא בֵּית מָעוֹן דְּסָלְקִין לָהּ מִן טְבֶרְיָה וְנַחֲתִין לָהּ מִן כְּפַר שׁוּבְתִי. וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ וַתְּכַס בַּצָּעִיף בראשית לח, יד, שְׁתַּיִם הֵן שֶׁנִּתְכַּסּוּ בְּצָעִיף, תָּמָר וְרִבְקָה, וּשְׁתֵּיהֶן יָלְדוּ תְּאוֹמִים, רִבְקָה בראשית כד, סה: וַתִּקַּח הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס. תָּמָר, וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף. וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם, אָמַר רַבִּי אַמֵּי חָזַרְנוּ עַל כָּל הַמִּקְרָא וְלֹא מָצָאנוּ מָקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ פֶּתַח עֵינַיִם, וּמַה הוּא בְּפֶתַח עֵינַיִם, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁתָּלְתָה עֵינֶיהָ בְּפֶתַח שֶׁכָּל הָעֵינַיִם תְּלוּיוֹת בּוֹ, וְאָמְרָה יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי שֶׁלֹא אֵצֵא מִן הַבַּיִת הַזֶּה רֵיקָנִית. דָּבָר אַחֵר, בְּפֶתַח עֵינַיִם, מְלַמֵּד שֶׁפָּתְחָה לוֹ אֶת הָעַיִן, אָמְרָה לוֹ טְהוֹרָה אֲנִי וּפְנוּיָה אָנִי. וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה בראשית לח, טו, אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר זַבְדָא צָרִיךְ אָדָם לְהִזָּהֵר עַצְמוֹ בַּאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וּבִקְרוֹבוֹתָיו שֶׁלֹא יִכָּשֵׁל בְּאַחַת מֵהֶם, מִמִּי אַתָּה לָמֵד מִיהוּדָה, וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה וגו', לָמָּה בראשית לח, טו: כִּי כִּסְתָה אֶת פָּנֶיהָ עַד שֶׁהִיא בְּבֵית חָמִיהָ. דָּבָר אַחֵר, וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה, לֹא הִשְׁגִּיחַ כֵּיוָן שֶׁכִּסְּתָה פָנֶיהָ, אָמַר אִלּוּ הָיְתָה זוֹנָה הָיְתָה מְכַסָּה פָנֶיהָ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בִּקֵּשׁ לַעֲבֹר וְזִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַלְאָךְ שֶׁהוּא מְמֻנֶּה עַל הַתַּאֲוָה, אָמַר לוֹ, יְהוּדָה, הֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ מֵהֵיכָן מְלָכִים עוֹמְדִים, מֵהֵיכָן גְּדוֹלִים עוֹמְדִים. בראשית לח, טז: וַיֵּט אֵלֶיהָ אֶל הַדֶּרֶךְ, בְּעַל כָּרְחוֹ שֶׁלֹא בְטוֹבָתוֹ. וַיֹּאמֶר מָה הָעֵרָבוֹן אֲשֶׁר אֶתֶּן וגו' בראשית לח, יח, אָמַר רַבִּי חוּנְיָא נִצְנְצָה בָּהּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, חוֹתָמְךָ, זוֹ מַלְכוּת, הֵיאךְ מָה דְאַתְּ אָמַר שיר השירים ח, ו: שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, ירמיה כב, כד: כִּי אִם יִהְיֶה כָּנְיָהוּ בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה חוֹתָם עַל יַד יְמִינִי. וּפְתִילֶךָ, זוֹ סַנְהֶדְרִין, שֶׁהֵן מְצֻיָּנִין בִּפְתִיל, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר שמות לט, לא: פְּתִיל תְּכֵלֶת. וּמַטְּךָ, זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, הֵיאךְ מָה דְאַתְּ אָמַר ישעיה יא, א: וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָּׁי, תהלים קי, ב: מַטֵּה עֻזְךָ יִשְׁלַח ה' מִצִּיּוֹן. וַיִּתֶּן לָהּ וגו' וַתַּהַר לוֹ, גִּבּוֹרִים כַּיּוֹצֵא בוֹ וְצַדִּיקִים כַּיּוֹצֵא בוֹ. בראשית לח, כ: וַיִּשְׁלַח יְהוּדָה וגו', יְהוּדָה בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ משלי ח, ל לא: מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אַרְצוֹ, מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל עֵת, הַתּוֹרָה שֶׁהִיא מְשַׂחֶקֶת עַל הַבְּרִיּוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיהוּדָה אַתָּה רִמִּיתָ בְּאָבִיךָ בִּגְדִי עִזִּים, חַיֶּיךָ שֶׁתָּמָר מְרַמָּה בְּךָ בִּגְדִי עִזִּים. סוּמְכוּס אוֹמֵר בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר, מִנַּיִן שֶׁאֵין הָעֻבָּר נִכָּר בִּמְעֵי הָאִשָּׁה אֶלָּא עַד שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים, מֵהָכָא בראשית לח, כד: וַיְהִי כְּמִשְׁלשׁ חֳדָשִׁים, רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי לֹא סוֹף שְׁלשָׁה שְׁלֵמִים, אֶלָּא רֻבּוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן וְרֻבּוֹ שֶׁל אַחֲרוֹן וְאֶמְצָעִי שָׁלֵם, וְלֹא סוֹף דָּבָר שְׁלשָׁה שְׁלֵמִים. בראשית לח, כד: וְגַם הִנֵּה הָרָה לִזְנוּנִים, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה מְטַפַּחַת עַל כְּרֵסָהּ וְאוֹמֶרֶת מְלָכִים אֲנִי מְעֻבֶּרֶת, גּוֹאֲלִים אֲנִי מְעֻבֶּרֶת. בראשית לח, כד: הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף, אֶפְרַיִם מַקְשָׁאָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר אָמַר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר, תָּמָר בִּתּוֹ שֶׁל שֵׁם הָיְתָה, דִּכְתִיב ויקרא כא, ט: וּבַת אִישׁ כֹּהֵן, לְפִיכָךְ הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף. הִוא מוּצֵאת וגו' בראשית לח, כה, אָמַר רַבִּי יוּדָן מִכָּאן שֶׁנֶּאֶבְדוּ וְהִמְצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר ויקרא ה, כב: אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וגו', אָמַר רַב הוּנָא הִוא מוּצֵאת, הִיא וְהוּא צְרִיכִין לָצֵאת, בראשית לח, כה: וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ לֵאמֹר וגו', בִּקֵּשׁ לִכְפֹּר, אָמְרָה לֵיהּ בראשית לח, כה: הַכֶּר נָא אֶת בּוֹרַאֲךָ, שֶׁלְּךָ וְשֶׁל בּוֹרַאֲךָ הֵן. הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיהוּדָה אַתָּה אָמַרְתָּ לְאָבִיךָ בראשית לז, לב: הַכֶּר נָא, חַיֶּיךָ שֶׁתָּמָר אוֹמֶרֶת לְךָ הַכֶּר נָא. וַיַּכֵּר יְהוּדָה וגו' בראשית לח, כו, רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת הוֹפִיעָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל שֵׁם, בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל, בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה. בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל שֵׁם, וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי, מַהוּ מִמֶּנִּי, רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתֶּם תִּהְיוּ מְעִידִים מַה שֶּׁבַּגָּלוּי, וַאֲנִי מֵעִיד עָלָיו מַה שֶּׁבַּסֵּתֶר. בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה מלכים א ג, כז: הִיא אִמּוֹ, מִי אָמַר, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּת קוֹל צוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת הִיא אִמּוֹ וַדַּאי. בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל שמואל א יב, ג ה: הִנְנִי עֲנוּ בִי וַיֹּאמֶר עֵד ה' בָּכֶם וַיֹּאמֶר עֵד, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה עֵד, מַהוּ אוֹמֵר בִּבְנֵי עֵלִי שמואל א ב, יז: וַתְּהִי חַטַּאת הַנְּעָרִים גְּדוֹלָה וגו' וּכְתִיב שמואל א יב, כב: אֲשֶׁר יִשְׁכְּבוּן אֶת הַנָּשִׁים הַצֹּבְאוֹת וגו', אֶפְשָׁר כֵּן בָּנָיו שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק הָיוּ עוֹשִׂין אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, אֱמֹר מֵעַתָּה עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ מַשְׁהִין אֶת קִנֵּיהֶם לְשִׁילוֹ לְהִטָּהֵר וְהֵן מַשְׁהִין אוֹתָן חוּץ לְבָתֵּיהֶם לַיְלָה אֶחָד, הֶעֱלָה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שִׁמְּשׁוּ עִמָּהֶן. וְדִכְוָתָהּ שמואל א ח, ג: וְלֹא הָלְכוּ בָנָיו בִּדְרָכָיו וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע, אֶפְשָׁר בָּנָיו שֶׁל שְׁמוּאֵל הַצַּדִּיק הָיוּ עוֹשִׂין אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה מַבְרַכְתָּא הָיְתָה עוֹבֶרֶת בִּבְאֵר שֶׁבַע וְהָיוּ מַנִּיחִין צָרְכֵי צִבּוּר וְעוֹסְקִין בְּצָרְכֵי עַצְמָן, וּמִכֹּחַ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה מַעֲלֶה הַכָּתוּב כְּאִלּוּ לָקְחוּ שֹׁחַד. וְדִכְוָתָהּ בראשית לח, יד: וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם, כְּדִכְתִיב לְעֵיל. וַיְהִי בְּעֵת לִדְתָּהּ בראשית לח, כז, כָּאן חֲסֵרִים וּלְהַלָּן מְלֵאִים, בראשית לח, כז: וְהִנֵּה תְאוֹמִים בְּבִטְנָהּ, תְּאוֹמִים מָלֵא, כָּאן שְׁנֵיהֶם צַדִּיקִים, וּלְהַלָּן בראשית כה, כד: כְּתִיב: תוֹמִם חָסֵר, אֶחָד צַדִּיק וְאֶחָד רָשָׁע. בראשית לח, כח: וַיְהִי בְלִדְתָּהּ וַיִּתֶּן יָד, אָמַר רָבָא בַּר רַב חִסְדָּא שְׁלשָׁה נֶאֱמָנִין לְאַלְּתַּר, וְאֵלּוּ הֵן, הַחַיָּה וְהַשַּׁיָּרָא וְהַמְטַהֶרֶת אֶת חֲבֶרְתָּהּ. חַיָּה, דִּכְתִיב בראשית לח, כח: וַתִּקַּח הַמְיַלֶּדֶת וַתִּקְשֹׁר עַל יָדוֹ שָׁנִי לֵאמֹר זֶה יָצָא רִאשֹׁנָה. שַׁיָּירָא, כִּדְאָמַר רַבִּי סִימוֹן אֲחוּי דְּרַבִּי יְהוּדָה בַּר זַבְדִי בְּשֵׁם רַב, תִּינוֹק כָּל זְמַן שֶׁמֻּשְׁלָךְ בַּשּׁוּק אָבִיו וְאִמּוֹ מְעִידִין עָלָיו, נֶאֱסַף מִן הַשּׁוּק צָרִיךְ שְׁנֵי עֵדִים. וְהַמְטַהֶרֶת אֶת חֲבֶרְתָּהּ, כְּדִתְנַן שָׁלשׁ נָשִׁים יְשֵׁנוֹת בְּמִטָּה אַחַת וְדָם תַּחַת אַחַת מֵהֶן, כֻּלָּן טְמֵאוֹת, בָּדְקָה אַחַת וּמָצְאָה דָּם, הִיא בִּלְבַד טְמֵאָה, אָמַר רָבָא בִּלְבַד מֵעֵת לְעֵת. וַיְהִי כְּמֵשִׁיב יָדוֹ וגו' בראשית לח, כט, זֶה רָבֶה עַל כָּל הַפָּרִיצִים מִמְּךָ יַעֲמֹד מיכה ב, יג: עָלָה הַפֹּרֵץ לִפְנֵיהֶם וגו', רַבִּי בְּשֵׁם רַבָּנָן אָמְרֵי כָּל הַפּוֹרְצִים מִמְּךָ עוֹמְדִין, שֶׁנֶּאֱמַר: עָלָה הַפֹּרֵץ לִפְנֵיהֶם. בראשית לח, ל: וְאַחַר יָצָא אָחִיו, כַּמָּה יָדוֹת כְּתִיב כָּאן, רַבִּי יוּדָן וְרַב הוּנָא, רַבִּי יוּדָן אָמַר אַרְבָּעָה כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה חֳרָמִין שֶׁהוּא עָתִיד לִפְשֹׁט אֶת יָדָיו בָּהֶם, וְאֵלּוּ הֵן ד', חֶרְמוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, וְחֶרְמוֹ שֶׁל סִיחוֹן וְעוֹג, וְחֶרְמוֹ שֶׁל יְרִיחוֹ, וְחֶרְמָה שֶׁל כְּנַעֲנִים נסחא אחרת. מדין. רַב הוּנָא אָמַר כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהוּא עָתִיד לִטֹּל מִן הַחֵרֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב יהושע ז, כא: וָאֵרֶא בַשָּׁלָל אַדֶּרֶת שִׁנְעָר אַחַת טוֹבָה וגו'. רַב הוּנָא אָמַר פּוֹרְפִּרַיָּא בַּבְלָיָא, וּמַה בָּבֶל עָבְדָא הָכָא, אֶלָּא תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי כָּל מֶלֶךְ וְשִׁלְטוֹן שֶׁלֹא הָיָה לוֹ שׁוֹלְטָן בָּאָרֶץ הוּא אוֹמֵר אֵינִי שָׁוֶה כְּלוּם, וּמֶלֶךְ בָּבֶל אַנְטִיקֵיסָר שֶׁלּוֹ הָיָה יוֹשֵׁב בִּירִיחוֹ, וְהָיָה זֶה מְשַׁלֵּחַ לוֹ לזה כּוֹתָבוֹת, וְזֶה מְשַׁלֵּחַ לוֹ לזה דּוֹרָיוֹת.

1 ‏קעג כל הדברים הטבעים הם עושים רצון הש"י כמ"ש כל פעל ה' למענהו לקילוסו וא' בחולין ז. ‏בגינאי נהרא אני הולך לעשות רצון קוני מה שהוא בטבעו כך ולפיכך גם האדם כשעושה מעשים ‏הטבעים שהוא מוכרח בהם מצד טבעו נקרא הולך לעשות רצון קונו ויש מצוה בדבר. ובכלל ג"כ ‏אכילה ושתי' וזיווג שהוא בטבע כבכל בע"ח הטבעיים שאינם בחיריים. ובלבד מה שהוא בהכרח ‏כגון אכילה לרעבון וכן בזיווג עד"ש הרמב"מ כשמוצא כו' דהטבע תובעו לכך וכיוצא בו ביהודה ‏שאז"ל בר"ר פ' פה רמז למלאך הממונה כו' ועי' במ"נ פ' ו מחלק ב. ולהיות מכוין לכך רק בשביל ‏רצון קונו שבראו כן ז"ש בנדרים כ. דומה למי שכפאו כו' וזהו רצון קונו ובזוהר פנחס רכב ב ‏ובפרק שירה דצפרדע אמרה לדוד שהיא מקלסת יומם ולילה להשי"ת והיינו דמה שצווחת בקולה ‏כיון דהכל למענהו לקילוסו שוח"ט תהלים קמח הרי פעולתה תמידית לקילוס להש"י. וצריך האדם ‏ללמוד מהם כדרך שאמרו בפסחים נג: דחנניה מישאל ועזרי' למדו ק"ו מצפרדעים ואע"פ שהם ‏אינם בעלי בחירה רק מ"מ למידין שעשיית רצון הש"י הוא גם במס"נ ובטול הדבר ההוא שהרי כך ‏ראינו יסד הש"י בצפרדעי מצרים דכשיש קידוש השם בדבר הם פועלים פעולתם במס"נ. הגם ‏דבטבע כל הברואים לברוח מדבר המזיקם ומזה למידין בבחירה ג"כ לשמור הגוף ולשבות ‏מפעולתו גם במצות ה' דוגמת הם בפעולתם הטבעית. אבל בפעולה שיש בה קה"ש צריך למסירת ‏נפש כמוהם. וכמ"ש מלפנו מבהמות הארץ וגו' שאנחנו בפעולתינו הבחירית למידין מהם. ‏

1 נדרים פתח ↗

מַתְנִי׳ נָדַר בְּחֵרֶם, וְאָמַר: לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְּחֶרְמוֹ שֶׁל יָם. בְּקׇרְבָּן, וְאָמַר: לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְּקׇרְבָּנוֹת שֶׁל מְלָכִים. ״הֲרֵי עַצְמִי קׇרְבָּן״, וְאָמַר: לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְּעֶצֶם שֶׁהִנַּחְתִּי לִי לִהְיוֹת נוֹדֵר בּוֹ, ״קֻוֽנָּם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי״, וְאָמַר: לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְּאִשְׁתִּי הָרִאשׁוֹנָה שֶׁגֵּירַשְׁתִּי — עַל כּוּלָּן אֵין נִשְׁאָלִין לָהֶם. וְאִם נִשְׁאֲלוּ — עוֹנְשִׁין אוֹתָן וּמַחְמִירִין עֲלֵיהֶן. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: פּוֹתְחִין לָהֶן פֶּתַח מִמָּקוֹם אַחֵר, וּמְלַמְּדִין אוֹתָן — כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ קַלּוּת רֹאשׁ בִּנְדָרִים. גְּמָ׳ הָא גּוּפָא קַשְׁיָא, אָמְרַתְּ: אֵין נִשְׁאָלִין לָהֶן, וַהֲדַר תָּנֵי: אִם נִשְׁאֲלוּ עוֹנְשִׁין אוֹתָן וּמַחְמִירִין עֲלֵיהֶן? אָמַר רַב יְהוּדָה, הָכִי קָתָנֵי: וְכוּלָּן אֵין צְרִיכִין שְׁאֵלָה, בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּתַלְמִיד חָכָם, אֲבָל בְּעַם הָאָרֶץ שֶׁבָּא לִישָּׁאֵל — עוֹנְשִׁין אוֹתוֹ וּמַחְמִירִין עָלָיו. בִּשְׁלָמָא מַחְמִירִין — דְּלָא פָּתְחִינַן לֵיהּ בַּחֲרָטָה, אֶלָּא עוֹנְשִׁין הֵיכִי דָּמֵי? כִּדְתַנְיָא: מִי שֶׁנָּזַר וְעָבַר עַל נְזִירוּתוֹ — אֵין נִזְקָקִין לוֹ עַד שֶׁיִּנְהוֹג בּוֹ אִיסּוּר כַּיָּמִים שֶׁנָּהַג בָּהֶן הֶיתֵּר. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בִּנְזִירוּת מוּעֶטֶת. אֲבָל בִּנְזִירוּת מְרוּבָּה — דַּיּוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם. אָמַר רַב יוֹסֵף: הוֹאִיל וְאָמְרִי רַבָּנַן אֵין נִזְקָקִים לוֹ, בֵּי דִינָא דְּמִזְדַּקְקִי לָא עָבֵיד שַׁפִּיר. רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אוֹמֵר: מְשַׁמְּתִינַן לֵיהּ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים פּוֹתְחִין לוֹ פֶּתַח כּוּ׳. תָּנָא: לְעוֹלָם אַל תְּהִי רָגִיל בַּנְּדָרִים, שֶׁסּוֹפְךָ לִמְעוֹל בִּשְׁבוּעוֹת. וְאַל תְּהִי רָגִיל אֵצֶל עַם הָאָרֶץ, שֶׁסּוֹפְךָ לְהַאֲכִילְךָ טְבָלִים. אַל תְּהִי רָגִיל אֵצֶל כֹּהֵן עַם הָאָרֶץ, שֶׁסּוֹפְךָ לְהַאֲכִילְךָ תְּרוּמָה. וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, שֶׁסּוֹפְךָ לָבוֹא לִידֵי נִיאוּף. רַבִּי אַחָא בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: כׇּל הַצּוֹפֶה בְּנָשִׁים, סוֹפוֹ בָּא לִידֵי עֲבֵירָה. וְכׇל הַמִּסְתַּכֵּל בַּעֲקֵבָהּ שֶׁל אִשָּׁה, הָוְיִין לוֹ בָּנִים שֶׁאֵינָן מְהוּגָּנִין. אָמַר רַב יוֹסֵף: וּבְאִשְׁתּוֹ נִדָּה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: עֲקֵבָהּ דְּקָתָנֵי, בִּמְקוֹם הַטִּנּוֹפֶת, שֶׁהוּא מְכֻוּוֹן כְּנֶגֶד הֶעָקֵב. תַּנְיָא: ״בַּעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם״ — זוֹ בּוּשָׁה. ״לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ״ — מְלַמֵּד שֶׁהַבּוּשָׁה מְבִיאָה לִידֵי יִרְאַת חֵטְא. מִיכָּן אָמְרוּ: סִימָן יָפֶה בְּאָדָם שֶׁהוּא בַּיְישָׁן. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: כׇּל אָדָם הַמִּתְבַּיֵּישׁ, לֹא בִּמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא. וּמִי שֶׁאֵין לוֹ בּוֹשֶׁת פָּנִים — בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא עָמְדוּ אֲבוֹתָיו עַל הַר סִינַי. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן דַּהֲבַאי, אַרְבָּעָה דְּבָרִים סָחוּ לִי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת: חִיגְּרִין מִפְּנֵי מָה הָוְיִין — מִפְּנֵי שֶׁהוֹפְכִים אֶת שׁוּלְחָנָם. אִילְּמִים מִפְּנֵי מָה הָוְיִין — מִפְּנֵי שֶׁמְּנַשְּׁקִים עַל אוֹתוֹ מָקוֹם. חֵרְשִׁים מִפְּנֵי מָה הָוְיִין — מִפְּנֵי שֶׁמְסַפְּרִים בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ. סוֹמִין מִפְּנֵי מָה הָוְיִין — מִפְּנֵי שֶׁמִּסְתַּכְּלִים בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. וּרְמִינְהוּ, שָׁאֲלוּ אֶת אִימָּא שָׁלוֹם: מִפְּנֵי מָה

1 חולין פתח ↗

אֲמַר לֵיהּ: גִּינַּאי, חֲלוֹק לִי מֵימֶךָ וְאֶעֱבוֹר בָּךְ! אֲמַר לֵיהּ: אַתָּה הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנֶךָ וַאֲנִי הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנִי, אַתָּה סָפֵק עוֹשֶׂה סָפֵק אִי אַתָּה עוֹשֶׂה, אֲנִי וַדַּאי עוֹשֶׂה. אֲמַר לֵיהּ: אִם אִי אַתָּה חוֹלֵק גּוֹזְרַנִי עָלֶיךָ שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ בְּךָ מַיִם לְעוֹלָם. חֲלַק לֵיהּ.

« צדקת הצדיק קע״ב צדקת הצדיק קע״ד »