מפרשים:
1 ‏ריח עיקר היצר הוא בתאוה כמו שראינו בתחלת הכנסת היצר לאדה"ר ולכן הי' אשה ונוק'. ויצר ‏דרציחה נולד מכח התאוה ונתחדש בעולם ע"י קין הנולד מהם ובא לו מכת חמדתו ותאותו לירש כל ‏העולם. אבל בריאת היצר באדם הוא בתאוה שזה יש בו ג"כ טוב בחמידו דאורייתא. ועז"א בראתי ‏יצה"ר בראתי תורה תבלין שהיא מתבלתו ועושת אותו מאכל ראוי להיות במחנה ישראל וממילא ‏מתפוצץ ג"כ עי"ז יצרא דכעס ורציחה כיון שאין לו שום תאוה וחשק רק לד"ת אינו כועס אלא במקום ‏דאורייתא מרתחא לי' כענין משנאיך ה' אשנא. וא' ורבבה מימינך ע"י התורה שבימין שמכניס כל ‏חשקו לד"ת. אבל בשמאל לא אמר משמאלך שע"י השימוש בגבורתו וכעסו לטוב א"א לנצח מדת ‏הכעס דיוכל לבוא ג"כ לידי כעס רע רק הניצוח ג"כ ע"י התורה שאינו מתאוה רק לד"ת ממילא אינו ‏מתאוה כלל לעניני עוה"ז ואינו כועס עליהם ולא מתקנא בהם רק בד"ת וא"כ הניצוח שלה הוא ‏באתכפייא ושהשמאל נעלמת וכבושה ואינה עושה פעולתה. ובקי"ס שהוא טביעת מצרים שהם ‏כחות הדמיון כנ"ל אות ר"ה נא' והמים להם חומה מימינם ומשמאלם ודרז"ל מכילתא בשלח לגיר' ‏ילקוט על תורה ותפילין והיינו שהם מגינים עליהם שהם אין שקועים בדמיונות כמצרים כי כחות ‏התאוה שקועים בחמדת התורה. והניצוח בתפילין כמשז"ל ברכות ו. ויראו ממך אלו תפילין ‏שבראש וכמ"ש שם ובזרוע עוזו זה תפילין שהיא הזרוע עוז להשתמש בכח שמאלו ברציחה וכעס ‏נגד האומות עכו"ם לשפוך עליהם הזעם. וכל דמיונות של קנאה וכעס שלהם היו תפילין ר"ל ‏קשורים ודבוקים באמיתות רצון הש"י ואינם דמיון כוזב מה שנגד רצונו. ומי שדבוק לגמרי הוא יכול ‏להשתמש גם במדת השמאל וברוגזא דרבנן ולכבוש יצר של כעס ג"כ בלאתהפכא לכעוס רק ברצון ‏הש"י. רק שזה לא שייך בעוה"ז וכמ"ש שבת קל. דמצות תפילין מרופה בידינו דצריכין גוף נקי פי' ‏שיהי' נקי מכל מיני חמדה ונגיעה לעצמו כלל אפי' כחוט השערה כענין אליהו שאז"ל סוף סנהדרין ‏דקפדן הוה כי הי' מרוחק מתאות גופו לגמרי כמ"ש ויק"ר פר' כז הרי אליהו שלא חטא היינו ‏בחטא אדה"ר בתאוה וחי לעולם. והוא יבוא לפני ביאת המשית פי' שיתגלה כחו בלבות כל בנ"י ‏להיות נקיים מנגיעה לגוף לגמרי ולהשתמש במדת הכעס והנקימה נגד העכו"ם בזרוע עוז שיהי' ‏נולד בלבם התעוררות זה נקרא ביאת אליהו. וכן היחידים זוכים לפרקים לגוף נקי לגמרי אז זוכה ‏למדריגת גלוי אליהו לפי מדרגתו וחכמתו ואז יוכל להשתמש ברוגזא דרבנן. וכמו שהסנהדרין היו ‏דנין דיני נפשות ולא היו אוכלין כל אותו יום כמ"ש סנהדרין סג. שהיו צריכין להיות גוף נקי מכל ‏חמדות עוה"ז. והוא מרופה בידינו שא"א להיות בקביעות בעוה"ז שעדיין יש עטיו של נחש ויצ"ר ‏בעולם. ולכן צריך להיות השמאל נעלמת ולהשמר מכעס וקפדנות לגמרי ומקנאה ושנאה ותחרות. ‏רק בעיניך תביט וגו' הוא כענין דום לה' דפ"ק דגיטין ז. דע"י עיני השכל ושקידתם בבהמ"ד וד"ת ‏עי"ז בא הניצוח ממילא בלי שישתמש בניצוח כלל: ‏