צדקת הצדיק קס״א

1 מכות פתח ↗

מַתְנִי׳ כׇּל חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת שֶׁלָּקוּ – נִפְטְרוּ יְדֵי כְּרִיתָתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ״ – כְּשֶׁלָּקָה הֲרֵי הוּא כְּאָחִיךָ, דִּבְרֵי רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל.

1 שבת פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: נִזְדַּמְּנוּ לוֹ נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, הֲרָגָן — בְּיָדוּעַ שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ לוֹ לְהוֹרְגָן. לֹא הֲרָגָן — בְּיָדוּעַ שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ לְהוֹרְגוֹ וְנַעֲשָׂה לוֹ נֵס מִן הַשָּׁמַיִם. אָמַר עוּלָּא וְאִיתֵּימָא רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּנִישּׁוֹפִין בּוֹ.

1 ‏קסא כשאדם מתייסר באיזה אבר או באיזה כח מכחותיו כי ע' כחות בנפש נגד ע' אומות ברע ‏כידוע מסתמא בו חטא ומיד שלקה הרי הוא כאחיך כמשאז"ל מכות כג. ואפי' רק כפתוהו כו' ‏כמ"ש במכות שם וכד"ש בשבת קכא: בנחש שהי' רודף אחריו כי בזה יצא ידי עונשו ויסורין שלו ‏בפחד שחשב שישכנו. וכן הי' באמת דמן השמים נזדמנו כו' כדאי' התם רק שחסו עליו ופדאוהו ע"י ‏הפחד עד"ש ברכות נה. חלמא בישא כו' כי כששב באמת אז כל עניני העוה"ז הוא כחולמים ואז ‏אותו אבר וכח מתוקן ונפש משיב את הנפש שאותו אבר יש בו תיקון אלא שצריך להוסיף ולחזקו. ‏ואז במקום אשר וגו' הושע ב דייקא באותו מקום הוא ממש להיפך: ‏

1 ברכות פתח ↗

אָמַר רַב חִסְדָּא: כׇּל חֲלוֹם, וְלָא טְווֹת. וְאָמַר רַב חִסְדָּא: חֶלְמָא דְּלָא מְפַשַּׁר כְּאִגַּרְתָּא דְּלָא מִקַּרְיָא. וְאָמַר רַב חִסְדָּא: לָא חֶלְמָא טָבָא מִקַּיַּים כּוּלֵּיהּ וְלָא חֶלְמָא בִּישָׁא מִקַּיַּים כּוּלֵּיהּ. וְאָמַר רַב חִסְדָּא: חֶלְמָא בִּישָׁא עֲדִיף מֵחֶלְמָא טָבָא. וְאָמַר רַב חִסְדָּא: חֶלְמָא בִּישָׁא — עֲצִיבוּתֵיהּ מִסְתְּיֵיהּ, חֶלְמָא טָבָא — חֶדְוֵיהּ מִסְתְּיֵיהּ. אָמַר רַב יוֹסֵף: חֶלְמָא טָבָא, אֲפִילּוּ לְדִידִי, בְּדִיחוּתֵיהּ מְפַכְּחָא לֵיהּ. וְאָמַר רַב חִסְדָּא: חֶלְמָא בִּישָׁא קָשֶׁה מִנְּגָדָא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו״, וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זֶה חֲלוֹם רַע.

« צדקת הצדיק ק״ס צדקת הצדיק קס״ב »