מפרשים:
1 ‏קכג וע"י לימוד תורה ביגיעה נתקן עון דהוז"ל כי אז"ל בנדה יג. דחייב מיתה ובודאי כל דברי ‏חכמים לרחם על הבריות ולהמשיך טובה וחיים לעולם. וכונתם במקום שא' חיוב עונש על האדם ‏היינו שבעונש זה מתכפר כמ"ש בסנהדרין מז: בחייבי מיתת ב"ד דמיתתם כפרתם. כי ראו שקשה ‏למצוא כפרה וכמו בעון זה ר"ל ומצאו לו מקרא מה"ת שמחייב עונש כך. וממילא ע"כ שבעונש זה ‏מתכפר כי אם לא כן למה יענש כנודע שהעונש הוא כדי להתכפר. ולכך פעמים נגזר על האדם ‏בשביל הוז"ל שלא יהי' לו בנים וכיוצא שהוא מד' דברים שנקרא מיתה בפ"ק דע"ז ה.. וע"י ד"ת ‏שממית עצמו על ד"ת שזה נקרא ג"כ מיתה כדרשת רז"ל ברכות סג: ע"פ אדם כי ימות באוהל ואז ‏נתכפר לו בזה ג"כ דוגמת מיתה ולכן א' תמיד לב. מה יעשה אדם ויחי' ימית עצמו. וד"ת נקרא ‏עץ החיים כמשז"ל ריש סא"ר ומיתה נקרא דרך ארץ כמ"ש אנכי הולך בדרך כל הארץ ולכך מיתה ‏הוא דרך להגיע לחיי עולם שד"א הוא דרך עץ החיים כמש"ל אות קכ"א. וכן מי שממית עצמו על ‏ד"ת זהו הדרך לעץ החיים דהיינו ד"ת ומתקן בזה מה שפגם בד"א. ואז"ל טוב תורה עם ד"א ‏ובברכות לה: הנהג בהן מנהג ד"א כו' ואם לאו אין מתקיים. אך העצה ע"ז להמית עצמו על ד"ת. ‏ומשרע"ה לא נהג בד"א בפרישות מן האשה שג"כ נקרא ד"א ולכך דברו עליו לשון הרע ע"ז ‏שחשבוהו למבטל מצוה כיון דאשתו לא מחלה. ובודאי כיון שנכתב בתורה יש ממש בדבורם ג"כ. ‏אלא שמ"מ נענשו ונא' אשר נואלנו ואשר חטאנו דהקב"ה הסכים על ידו כמ"ש שבת פז. והוא כעין ‏עבירה לשמה דהיא גדולה ג"כ. וחשיב שם ג' דברים ודימה זה לשבירת לוחות דהוא ג"כ עבירה ‏לשמה. ולפעמים עי"ז יוכל ג"כ לתקן וכמ"ש ראה חיים עם אשה ואכ"מ: ‏