מפרשים:
1 ‏קלא שורש נפשות כל ישראל הוא ממקור החיים וכמ"ש כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב ואפי' ‏אותם שמנו שם מישראל יש להם תיקון ע"י דורשי רשומות ע"ש בסנהדרין קד: . ודבר זה נתגלה ‏לראשונה בביאור גמור ע"י בלעם שכל פרשתו הוא על ענין מעלה זו של ישראל שאפי' יגדילו חטאים ‏זו על זו אין אהבת הש"י ניתקת מהם כמלא נימא והוא הי' ממש להיפך כמ"ש בפ' חלק דאין לו חלק ‏לעוה"ב ועם כל מעלתו שהי' נביא או"ה ודוגמת משרע"ה ואפי' יוסיף מעלות זה ע"ג זה וכן א' ‏שבעת המזבחות ערכתי וגו' בעבודה. אינו כלום ואחריתו עדי אובד. ודייקא ע"י ההיפך מתגלה ‏מעלה זו. כענין אין שבחה של מטרונית כו' מ"ר פ' עקב . וקראוהו רז"ל בדב"ר פ"א מחליק לשון ‏שהחליק כו' ונפלו על ידו וכן אמרו סנהדרין קה: מברכתו אתה יודע מה הי' בלבו ונא' ויהפוך את ‏הקללה לברכה ואז"ל בזוהר ח"ג סג ב שבקש להכניס עין הרע. והיינו כי ידע שע"י המעשים יוכל ‏להשתנות גם השורש והוא לא הודיעם זה רק החליק לשון כדי שיבטחו עי"ז ויחטאו וישתנה השורש ‏וזה שהי' בלבו שיהיו ממש להיפך וגם כי כל השגות אדם בעוה"ז מעוה"ב הוא דוגמת משיג בחלום ‏כמ"ש בשוב וגו' והעוה"ב נקרא שורש ויכול להשתנות כנ"ל וא' ברכות נה חלמא טבא חדותי' ‏מסתיי' וכל ימיו של דוד לא ראה חלום טוב ולכן ביקש הוא דיהי' חדותי' מסתי' ולכך מזכירים ‏בהטבת חלום הפוך קללת בלעם והיינו עין הרע ומחליק. והש"י הפך והיינו שיהי' באמת כן שגם ‏שיחטאו לא ישתנה השורש כלל ולכך נקבעו דבריו בד"ת שהוא באמת כן. ונמצא נהפכו דבריו ‏לברכה מאחר שהכל באמת כן. ושלמה המע"ה לא הי' אדם שידע אמיתות דבר זה כמוהו ולכך ‏בטח לעבור על ד"ת עפ"י דעתו ולכך בקשו לדונו לאין לו חלק לעוה"ב אבל לא עלתה בידם ולכן ‏ניתן בלעם תמורתו כמ"ש במק"א: ‏