מפרשים:
1 ‏קלד פעמים נדמה לאדם שכבר שב ונמחלו חטאיו ואחר זמן חוזר ומתעורר להתמרמר על חטאיו ‏ומרגיש ששני המחשבות אינם דמיון. ובאמת שניהם אמת דקיי"ל יומא פו: עבירות שהתודה ‏יוה"כ זה חוזר ומתודה ביוה"כ הבא ואפי' בעבירות שההלכה דלא זז משם עד שמוחלין לו והרי גם ‏זה אמת. רק כמו שאין שיעור לכל מעלות האדם במדריגתו כך אין שיעור למדרגות התשובה. וכפי ‏מעלת האדם והשגתו כך הוא תשובתו. כי כל עניני האדם על יחס א' והאדם אינו עומד במקום א' כי ‏ע"ז נתאונן משרע"ה קודם פטירתו לא אוכל וגו' וכמ"ש במתים חפשי ונקרא נח נפשי' אבל בעוה"ז ‏אין נח לעולם אע"פ שאין הוא מרגיש. וכל מי ששורשו טוב דגמירי דלא הוה בישא הוא הולך ממעלה ‏למעלה בטובה וכן להיפך וכמ"ש זקני ת"ח כ"ז כו' זקני כו' ולכך כשמגיע אל מעלה ומדריגה יותר ‏גדולה אז כפי מדרגה זו לא התחיל לשוב עדיין וחטאתו נגדו תמיד מדרגא לדרגא וכשהוא ‏במדריגה התחתונה כבר תיקן כפי מדרגתו החטא וכן בכל דרגין ועולמות ואין עוד רושם. ומ"מ ‏כשמתעלה חוזר החטא בכל תוקפו ודבר זה עמוק בחכמה. ולכך כשעלה אחר למדריגות אז נתגלה ‏הטינא שהיתה בלבו בילדות ובודאי מי שעלה לפרדס והי' במעלה גדולה כ"כ מסתמא שב על טינא ‏שבלבו וחטאי נערותו. וע"ז נא' סוכה נב. כל הגדול מחבירו יצרו גדול כי החטא הוא החסרון ‏שבאדם וכן היצר: