מפרשים:
1 ‏קצא דרך ארץ גם הגוים זהורים ויותר מישראל כי כבוד אב ואם זהו ממדת ד"א וכמ"ש קידושין ‏לא. כיון ששמעו כבד הודו או"ה לדברות. ואז"ל בר"ר פ' סה דעשו נזהר בו הרבה וארשב"ג אני ‏כו' ולא הגעתי כו'. רק באמת אין זה דרך ארץ כלל כי עיקר הד"א היינו ההכרה בכל עניני הארץ ‏שהכל מהש"י וכמ"ש בברכות כב. על ברהמ"ז עשאן ר"י כהלכות ד"א וברהמ"ז היינו ההכרה ‏שהש"י מכין מזון לכל חי ובור הוא שאינו בד"א היינו כמו שדה בורה ולא שדה אשר ברכו ה' דהיינו ‏חקל תפוחין קדישין דהוא מדת כנס"י שיש בה זריעת הש"י שאפי' ריקנין שבה מלאים מצות והכרה ‏בדרך ארץ וישוב העולם באמונה שלימה שהכל מהש"י וזה נקרא עם הארץ שהוא מכלל הארץ ‏הידועה ועוסק בד"א. אבל ד"א דאומות עכו"ם שאינו מצד ההכרה דלה' הארץ ומלואה אין זה ד"א ‏כלל. ונראה דלכן במכות ערוב נא' והפליתי וכן בדבר והפלה ובשאר מכות לא נזכר כלל ובברד נא' ‏סתם שבגושן לא הי' בלא והפלה. די"ל ערוב נגד כבד בדברות שהוא מדת ד"א והש"י מפלה ומברר ‏שאומות עכו"ם אינן בד"א כלל כמו ישראל. ואמרו בשבת קנא: אין חי' רעה כו' נדמה כבהמה. ומי ‏שהוא בד"א יש לו צורת אדם משא"כ בור אינו מן הישוב ונדמה כבהמה ע"ז בא מכת ערוב. ולכן נא' ‏בו כי אני ה' בקרב הארץ שזהו אמיתות מדת ד"א שבהנהגת הארץ אני ה' כנ"ל וי"ל בקרב כי ‏בקרבים הוא הנהגת ד"א ועוד דע"י מאכלות אסורות נדמה לבהמה כמ"ש בזוהר ח"ב קכה ב על ‏נבוכדנצר. ודניאל שלא נתגאל בפת בג וגו' ניצול מאריות ודבר נגד לא תרצח מדה כנגד מדה ‏‏ושחין נגד לא תנאף לפי שהיו מיפין עצמן וכד"ש ושפח וגו' וידוע דלא תרצח ולא תנאף ב' הפכים ‏ומצרים שטופי זמה אבל הם בכלל ישוב העולם וזהורים מלא תרצח והי' גם בזה טענה לכן א' ‏והפלה וגו' וזהו פלא כששניהם שוים בזה ואינו ניכר לעין אדם רק הש"י הוא המבדיל מצד הנסתרות ‏שזה נזהר בשביל כבוד שמים לבד אבל זה מצד אהבתו העולם וחפץ בישוב הארץ ואינו מכיר ‏שהש"י ברא הארץ אין זה קרוי בד"א כלל: ‏