צדקת הצדיק קע״א

1 יומא פתח ↗

כְּאִישׁ הַמְעוֹרֶה בַּלְּוָיָיה שֶׁלּוֹ. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ גּוֹיִם לַהֵיכָל רָאוּ כְּרוּבִים הַמְעוֹרִין זֶה בָּזֶה, הוֹצִיאוּן לַשּׁוּק וְאָמְרוּ: יִשְׂרָאֵל הַלָּלוּ, שֶׁבִּרְכָתָן בְּרָכָה וְקִלְלָתָן קְלָלָה — יַעַסְקוּ בִּדְבָרִים הַלָּלוּ? מִיָּד הִזִּילוּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כׇּל מְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ כִּי רָאוּ עֶרְוָתָהּ״.

1 סנהדרין פתח ↗

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וְכִי אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן? אָדָם נוֹתֵן מְלֹא עוֹמְסוֹ לְעָנִי בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לוֹ מְלֹא עוֹמְסוֹ לָעוֹלָם הַבָּא? וְהָכְתִיב ״שָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן״! וְאַתָּה אִי אוֹמֵר כֵּן? אֵיזוֹ הִיא מִדָּה מְרוּבָּה: מִדָּה טוֹבָה מְרוּבָּה אוֹ מִדַּת פּוּרְעָנוּת?

1 קידושין פתח ↗

אָמַר אַבָּיֵי: מַתְנִיתִין דְּעָבְדִין לֵיהּ יוֹם טָב וָיוֹם בִּישׁ. רָבָא אָמַר: הָא מַנִּי – רַבִּי יַעֲקֹב הִיא, דְּאָמַר: שְׂכַר מִצְוָה בְּהַאי עָלְמָא לֵיכָּא.

1 ‏קעא יש מקום מוכן לצער ח"ו כמשז"ל בחלק קב. בשכם מקום כו' וכן זמן כמשז"ל שם עת כו' ‏וכמ"ש תענית כט: בר ישראל דאית לי' דינא כו' באב כו' וכן בנפש כדרך שאז"ל שם כה. בר"א בן ‏פדת וטובא. ואיך יצוייר זה שמוכן מתחלת בריאה לרע ח"ו והלא מפי עליון לא תצא הרעות. אבל ‏באמת לשון חכמים מרפא שאז"ל מוכן לפורעניות לשון פרעון רק דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא ‏‏קידושין לט: רק פירעון העבירות אם לא שזכה לטעום מפרי מעשיו בעוה"ז או מאותן מצות שיש ‏להם פירות. ואותו הזמן מקום ונפש הוא מוכן לקבל פירעון מה שנשתכר. ומה דשכר מצוה בהאי ‏עלמא ליכא היינו משום דהקב"ה נותן מלא עומסו כו' סנהדרין ק. וא"א בעוה"ז לקבל רוב טובה ‏ההוא כלל. ובאותו מקום זמן נפש שנשפע הפירעון ושכרו של השי"ת מצד רבוי השפע נעשה ח"ו ‏פורעניות לרע כידוע בסוד שבירתן של כלים זוהי מיתתן ע"י רבוי האור וכן אז"ל פרדר"א פ' לד ‏ע"פ לא יראני הא בשעת מיתתן רואה. ולכן אז"ל יומא נד: שמצאו כרובים מעורים אע"פ שלא היו ‏עושין רצונו של מקום. כי אז הי' תוקף רבוי שפע האור ולכך זכה יחזקאל למראות אלהים. ומי ‏שזוכה באמת מקבל פירעון הטובה אז. שזה ענין לידת משיח בט' באב. ואז"ל בר"ר פ' יא לכל ‏נתת בן זוג שלכל דבר יש זוג דהיינו עזר כנגדו שיש דבר שהוא ממש נגדו וזהו לעזר לו. והש"י ‏מלאכתו הוא מיום שנברא העולם כמשז"ל בר"ר פ' סח לזווג זיווגים אלו של מקום וזמן ונפש כ"א ‏בהפכן. דיש מקום מוכן להיפך ממש שלא לקבל שום שכר מעשים רק לבטוח בבעה"ב שנאמן לשלם ‏שכר ובזיווגם מתמתקים יחד. וידוע נגד כ"ב ימים שבין המצרים הם מר"ה עד שמע"צ וש"ת הוא ‏נגד י' באב דא' ר"י אלו הואי התם כו' תענית כט. כי ספיקא דיומא שבכל יו"ט הוא נגד תושבע"פ ‏הדומה לתושב"כ שהם ב' לוחות הברית. וכן ב' ימים יו"ט א' דאורייתא וא' דרבנן והקדושה יורדת ‏לב' הימים. וכן השפע שירד לט' באב שהי' מלמעלה שפע גדול ועצום כנ"ל נתחלק גם לי' באב ‏ולמטה נתהפך ר"ל. וידוע דטעם סוכה הוא החסיון בה' והבטחון בו. ונגד ט' באב הוא שמע"צ ‏שאז"ל מד"ת פנחס טז פר אחד כו' אני ואתם כמו לעתיד ה' בדד ינחנו וגו' ממש היפך ט' באב. ‏וכ"ב ימים הם נגד כ"ב אותיות התורה שפגמו כמשאז"ל באיכה רבתי דלכך בי"ז בתמוז נשתברו ‏לוחות ונשרפה התורה והוא נגד אות א' שמתחיל בו אותיות התורה ובאותו זמן יורד שפע ד"ת ‏הרבה רק שהוא בראי' כטעם מראות יחזקאל. ואז"ל ברכות נז: הרואה יחזקאל יצפה לחכמה ‏שזהו דוגמת פסח ראתה שפחה כו' ואח"כ שבועות מתן תורה בקנין וצריך מ"ט ימי ספירה בינתים. ‏וכן מי' באב עד ר"ה הם מ"ט ימי ספירת נקיים ואח"כ מתחיל ד"ת בקנין כפי תוקף הראי' שבין ‏המצרים: ‏

1 תענית פתח ↗

אָמַר רַב פָּפָּא: הִלְכָּךְ בַּר יִשְׂרָאֵל דְּאִית לֵיהּ דִּינָא בַּהֲדֵי נׇכְרִי, לִישְׁתְּמִיט מִינֵּיהּ בְּאָב — דְּרִיעַ מַזָּלֵיהּ, וְלַימְצֵי נַפְשֵׁיהּ בַּאֲדָר — דְּבָרִיא מַזָּלֵיהּ.

1 ברכות פתח ↗

שְׁלֹשָׁה נְבִיאִים הֵם: הָרוֹאֶה סֵפֶר מְלָכִים — יְצַפֶּה לִגְדוּלָּה. יְחֶזְקֵאל — יְצַפֶּה לְחׇכְמָה. יְשַׁעְיָה — יְצַפֶּה לְנֶחָמָה. יִרְמְיָה — יִדְאַג מִן הַפּוּרְעָנוּת.

1 בראשית רבה פתח ↗

רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן פָּתַח תהלים סח, ז: אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה, מַטְרוֹנָה שָׁאֲלָה אֶת רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא אָמְרָה לוֹ לְכַמָּה יָמִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, אָמַר לָהּ לְשֵׁשֶׁת יָמִים, כְּדִכְתִיב שמות כ, יא: כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. אָמְרָה לוֹ מַה הוּא עוֹשֶׂה מֵאוֹתָהּ שָׁעָה וְעַד עַכְשָׁו, אָמַר לָהּ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וּמְזַוֵּג זִוּוּגִים, בִּתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי, אִשְׁתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי, מָמוֹנוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי. אָמְרָה לֵיהּ, וְדָא הוּא אֻמָּנוּתֵיהּ, אַף אֲנִי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת כֵּן, כַּמָּה עֲבָדִים כַּמָּה שְׁפָחוֹת יֵשׁ לִי, לְשָׁעָה קַלָּה אֲנִי יְכוֹלָה לְזַוְּגָן. אָמַר לָהּ, אִם קַלָּה הִיא בְּעֵינַיִךְ, קָשָׁה הִיא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּקְרִיעַת יַם סוּף. הָלַךְ לוֹ רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא, מֶה עָשְׂתָה נָטְלָה אֶלֶף עֲבָדִים וְאֶלֶף שְׁפָחוֹת וְהֶעֱמִידָה אוֹתָן שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, אָמְרָה פְּלַן יִסַּב לִפְלוֹנִית וּפְלוֹנִית תִּסַּב לִפְלוֹנִי, וְזִוְּגָה אוֹתָן בְּלַיְלָה אַחַת. לְמָחָר אֲתוֹן לְגַבָּהּ דֵּין מוֹחֵיהּ פְּצִיעָא, דֵּין עֵינוֹ שְׁמִיטָא, דֵּין רַגְלֵיהּ תְּבִירָא. אָמְרָה לְהוֹן מַה לְּכוֹן, דָּא אֲמָרָה לֵית אֲנָא בָּעֵי לְדֵין, וְדֵין אֲמַר לֵית אֲנָא בָּעֵי לְדָא. מִיָּד שָׁלְחָה וְהֵבִיאָה אֶת רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא, אָמְרָה לוֹ לֵית אֱלוֹהַּ כֶּאֱלָהֲכוֹן, אֱמֶת הִיא תּוֹרַתְכוֹן נָאָה וּמְשֻׁבַּחַת יָפֶה אָמַרְתָּ. אָמַר לֹא כָךְ אָמַרְתִּי לָךְ, אִם קַלָּה הִיא בְּעֵינַיִךְ קָשָׁה הִיא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּקְרִיעַת יַם סוּף, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָה עוֹשֶׂה לָהֶן מְזַוְּגָן בְּעַל כָּרְחָן שֶׁלֹא בְּטוֹבָתָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, מַהוּ בַּכּוֹשָׁרוֹת, בְּכִי וְשִׁירוֹת, מַאן דִּבְעֵי אוֹמֵר שִׁירָה וּמַאן דְּלָא בְעֵי בָּכֵי. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה כַּלָּשׁוֹן הַזֶּה הֱשִׁיבָהּ רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וְעוֹשֶׂה סֻלָּמוֹת מַשְׁפִּיל לָזֶה וּמֵרִים לָזֶה, וּמוֹרִיד לָזֶה וּמַעֲלֶה לָזֶה. הֱוֵי אוֹמֵר תהלים עה, ח: אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים, יֵשׁ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ אֵצֶל זִוּוגוֹ וְיֵשׁ שֶׁזִּוּוּגוֹ בָּא אֶצְלוֹ, יִצְחָק בָּא זִוּוּגוֹ אֶצְלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית כד, סג: וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה, יַעֲקֹב הָלַךְ אֵצֶל זִוּוּגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע.

« צדקת הצדיק ק״ע צדקת הצדיק קע״ב »