שד"ל על בראשית ד׳:ה׳

מהדורה: שד"ל על התורה

1 וְאֶל־קַ֥יִן וְאֶל־מִנְחָת֖וֹ לֹ֣א שָׁעָ֑ה וַיִּ֤חַר לְקַ֙יִן֙ מְאֹ֔ד וַֽיִּפְּל֖וּ פָּנָֽיו׃

פירוש שד"ל על בראשית ד׳:ה׳

1 ויחר לקין: כל ל' חרה לו ענינו הצטערות על הדבר, ול' חרה אפו ענין אחר הוא ושניהם ל' חמימות אש; חרה לו, הדבר היה חם עליו והכאיבו.

2 ויפלו פניו: השפיל פניו לקרקע מפני הבושה, הכעס והקנאה.