1ויבא בארה שבע ויזבח זבחים: באר שבע היא גבול דרומי לא"י כמו שכתוב מדן ועד באר שבע, וקודם שיצא מא"י רצה לדעת רצון האל, שמא ימנענו כאשר מנע את אביו ואמר לו אל תרד מצרימה, וזבח זבחים כדי שתבוא אליו רוח נבואה רד"ק, ואולי היה דואג שמא בלכתו מצרימה עם כל בני ביתו לא יוכל עוד לרשת את א"י, ולכך אמר לו אל תירא מרדה מצרימה, כי שם תהיה לגוי גדול, וזרעך ישובו הנה ויכבשו את הארץ.2במראת: באחת ממראות הלילה ובתחלה עלה בדעתי לומר כי להיות התבה כתובה בלא וי"ו יתכן לקרוא במראַת בפתח, ועתה נ"ל שאין מקום לדבר זה, שאם תהיה הקריאה במראַת הלילה תהיה הכוונה במראה מיוחדת הנודעת כבר.3אנכי ארד: משל על השגחתו.4אעלך: את זרעך.5ויוסף ישית ידו על עיניך: במותך, כן מנהג החיים עם המתים ראב"ע. כך היה מנהג הקדמונים שהבן או הקרוב יסגור עיני המת, קלער' וראז'.6ואלה שמות בני ישראל: בני ישראל הוא שם המשפחה והאומה, וגם יעקב נכלל עמהם; וזה טעם יעקב ובניו, ושיעור הכתוב כך הוא: ואלה שמות הנקראים בני ישראל הבאים מצרימה, כלו' יעקב ובניו; ולכך במספר הראשון שהזכיר והוא מנין בני לאה מנה גם יעקב, באמרו שהם שלשים ושלש, אעפ"י שאינם רק ל"ב, ואעפ"י שאמר כל נפש בניו ובנותיו, הכוונה כל נפש משפחתו, ויעקב עמהם, וכן אמר משה בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה, ואין ספק שלא הוציא את יעקב מן המנין רשב"ם וראב"ע. ואח"כ אמר כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים, כי גם יעקב נכלל במשפחה הנקראת בית יעקב. רק באמרו כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה הפריד הבאים שהם הבנים מאביהם אשר אליו יתיחסו הבאה ליעקב ופירש שהם יוצאי ירכו, על כן אמר ששים ושש, ועם יעקב הם ס"ז, וחז"ל השלימו המנין עם יוכבד שאמרו שנולדה בין החומות בואם למצרים. ואני בילדותי אמרתי כי אולי דינה נתעברה משכם וילדה בת והבת ההיא קראו שמה הכנענית, כי היה אביה כנעני, ולקח אותה שמעון על נשיו לו לאשה וילדה לו שאול, וזה טעם ושאול בן הכנענית, שלא היה צריך להזכיר שם אמו, אלא הזכירה להיות הגם היא מיוצאי ירך יעקב, ובה נשלמו השלשים ושלש נפשות בני לאה. וכשבא לומר כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה יוצאי ירכו מלבד נשי בני יעקב, הוציאה מן הכלל ואמר ששים ושש, מפני שגם היא אחת מנשי בני יעקב, ועמה היו ס"ז, ועם יוסף ובניו הרי שבעים, ודעת רשב"ם וראב"ע היא עיקר.7יוצאי ירכו: כנוי לאבר המוליד לפי שהוא בין הירכים, וכן באשה ונפלה ירכה כנוי לרחם תשבי ערך אבר, ואיננו כמו מחלציך יצאו, שאם כן היה לו לומר ירכיו.8הבאה: ל' עבר, והה"א במקום אשר, עיין למעלה כ"א ג'.9שלח: יעקב.10להורות: כדי שיוסף יורה לו הדרך לגושן קודם בואו של יעקב.11וירא אליו: תכף כשנראה אליו נפל יעקב על צואריו הרמב"ן.12אמותה הפעם: הלואי ואמות עתה, כלומר אין רע אם אמות עתה, אחרי ראותי שאתה חי, ואם עתה אמות, אמות בשיבה טובה, ולא ביגון כמו שהייתי אומר קודם לכן כי ארד אל בני אבל שאולה ל"ז ל"ה.13הפעם: כמו זאת הפעם עצם מעצמי למעלה ב' כ"ג.14בעבור תשבו: הם דברי יוסף, ומדבריו למדו לומר לפרעה ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן. כי תועבת וגו': כי המצרים היו עובדים קצת הבהמות, ולא היו שוחטין אותן ולא היו נהנין מהן וע"כ רצה יוסף שישבו לבדם ולא יתערבו עם המצרים, ובפרט כי ארץ גשן לפי הנראה ולפי דעת מיכאעליס וראז' וגיז' היתה קרובה לארץ ככנען ואולי שלא היה מנהג יושביה כמנהג המצרים.