1משקה מלך מצרים והאופה: פעמים שהוא קורא אותם שר המשקים ושר האופים ופעמים המשקה והאופה, ודעת רע"ס כי העבדים שהיו משקים ואופים ממש הם חטאו ופרעה קצף על השרים שלא השגיחו על מעשיהם, אמנם מחלומותם נראה ברור שהם עצמם היו המשקה והאופה, ע"כ נ"ל כי הם עצמם חטאו, אעפ"י שקרוב הדבר שהיו להם עבדים המשמשים אותם בעבודתם ולכך נקראו שרים. ואח"ם מוסיף כי כשאומר משקה מלך מצרים או המשקה והאופה אשר למלך מצרים, אז אינו קורא אותם שרים, וכשרוצה לקצר אומר שר המשקים ושר האופים, והכל אחד, כי לא יקרא שר המשקים אלא מי שהוא משקה למלך ומי שהוא משקה למלך בידוע הוא שר. והנה מאחר שישבו במשמר שנה תמימה עיין למטה פסוק ד' ונשלמה השנה, ויצא שר המשקים מבית הסהר ביום הולדת את פרעה למטה פסוק כ', א"כ כדברי תלמידי משה הלוי עהרענרייך גם היום שחטאו בו היה יום הולדת את פרעה, וקרוב הדבר כי לגודל הסעודה ולרבוי הקרואים לשלחן המלך ביום חגו, אירע להם שנכשלו באיזה מְעֻוָות, והמלך קצף עליהם קצף גדול מפני שהמרו את רוחו ביום שמחתו, מה שכתב רש"י פישטור איננו patissier כמו שכתוב בביאור נתה"ש, אבל היא מלה איטלקית ורומיית pistor. ודע כי ברש"י כ"י שבידי במקום פוטירי כתוב פושרין והנה פיילי phiala הוא שם הכלי ופושרין הם המים שבתוכו.2במשמר: לפי הנקוד הוא סמוך, והדבר קשה מאד שתהיה מלה סמוכה בטעם מפסיק ותבה שלפניה במפסיק פחות ממנו. והנכון שתהיה המי"ם בקמץ.3בית שר הטבחים: הוא בית הסהר שהיה תחת ממשלת פוטיפר, ותחת פוטיפר היה שר בית הסהר.4מקום אשר יוסף: מלת מקום כשאחריה אשר או שֶׁ... דרכה לבוא בסמיכות, כמו אל מְקום שהנחלים הולכים קהלת א' ז' בִּמְקום אשר תשחט העולה ויקרא ו' י"ח.5שר הטבחים: הוא פוטיפר, ולכבוד השרים לא הניח הענין ביד שר בית הסהר, אלא הוא עצמו השגיח עליהם, וצוה ליוסף לשרתם, והנה לחשיבותם של שר המשקים ושר האופים לא נתנם ביד יוסף. אלא פקד על יוסף לשרתם להיות אתם לכל צרכיהם.6ימים: שנה תמימה, כמו ימים תהיה גאולתי ויקרא כ"ה כ"ט.7איש חלומו: כל אחד חלם חלום פרטי. והכוונה שהיו חלומותם משונים זה מזה.8איש כפתרון חלומו: שגם הפתרון היה פרטי ומיוחד לכל אחד מהם, ודוגמתו איש אשר כברכתו ברך אותם מט כ"ח וכן איש כמתנת ידו. והכוונה לפי דעתי להגיד כי הם עצמם הרגישו שאין פתרונו של זה כפתרונו של זה, ולפיכך היו זועפים הרבה, והיו נכספים למצוא פותר.9הלא לאלהים פתרונים: הפתרונים הלא כלם ביד האל, ואם לא היה רוצה שתדעו הפתרון, לא היה מביא לכם החלום, מעתה אחר שאתם כאן בבית הסהר ואי אפשר לכם לשאול את פי החכמים והחרטומים, ספרו נא לי, כי אע"פ שאינני חכם וחרטום, יש להאמין כי ה' יתן בפי דבר אמת, כי בכל הקב"ה עושה שליחותו.10שריגים: מל' משרכת דרכיה ירמיה ב' כ"ג, וכן בלעז tralcio וממנו intralciato. וכן בארמי תרגום שריגים שבשין, וממנו ורברבנוהי משתבשין דניאל ה' ט':11והיא כפורחת: מיד שפרחה, כמו למעלה ל"ח כ"ט ויהי כמשיב ידו.12נצה: משפטו נִצָתָהּ, כמו וישלך כזית נצתו איוב ט"ו ל"ג, וכמוהו עובר בשוק אצל פנה משלי ז' ח'13וכן ארכה מארץ מדה איוב כ' י', והנפרד נִצָה וממנו הֵנֵצוּ הרמונים, משרש נצץ אע"פ שרד"ק הביאו בשרש נוץ ענין זריחה ויציאה לאור, וכן ציץ מורה זריחה, והוא ג"כ שם הפרח והכל מן יצא.14הבשילו אשכלותיה ענבים: הלשון מְיַחֵס פעולה לגוף השלם על חלקיו, כמו מקרין מפריס, וכאן מיחס לאשכול שהוא חלק מהגפן פעולה על הענבים שהם חלקים מהאשכול, וכאלו שאשכול הוא המבשיל את ענביו, ואנקלוס ברח ממליצה זו שתקה על ההמון ותרגם הוו ענבין, ועכשו בשנת תר"ז נ"ל כי גם הוו ענבין איננו מדוייק, כי האשכלות לא יתהפכו לענבים, והיה ראוי לומר הוו בהון ענבין. ודע כי ברש"י כ"י שבידי אין בלעז בפסוק זה, ואחר מלות דומה לפורחת כתוב: דבר אחר והיא כפורחת וכו' כמו בדפוס.15ואשחט אותם: המצרים קודם זמן המלך Psammetichus לא היו שותים יין ואף לא היו מנסכים אותו לאלהיהם, כי אמרו שהוא המצאת Typhon הוא השטן, אך העשירים היו שותים מיץ הענבים הלחים ראז'.16בעוד שלשת ימים: יוסף שהיה זמן מה נכבד בבית פוטיפר שהיה משרי המלך, יתכן שהיה יודע כי בעוד שלשת ימים הוא יום לידת פרעה, ושהיה מנהגו לשאת את ראש עבדיו בעשותו לכלם משתה וקרוב לזה ראב"ע. ומה שהיה מהשגחת האל הוא שהבדיל בין זה לזה וידע מי מהם יחיה ומי ימות או כדברי תמידי יהודה אריה לוצאטו שר המשקים ושר האופים היו מזכירים היום ההוא, כי היתה להם תקוה שיעלה זכרונם לטובה לפני המלך, ומהם למד יוסף.17על כנך: משרש כנן, והוא אחד בענין עם שרש כון, וענינו מקום, כמו מַכַּן בערבי, עיין שמות ט"ו י"ז.18והוצאתני מן הבית הזה: אע"פ שיוסף לא היה עבד פרעה, אלא עבד פוטיפר, הנה אחר שפוטיפר הוציאו מעבדותו ונתנו בבית אסירי המלך, לא היה הדבר נגד הדין אם המלך יוציאהו משם, לא להחזירו לבית פוטיפר כי זה לא ייטב לא לפוטיפר ולא ליוסף אלא להוציאו לחרות, דרך חסד, כמנהג המלכים ביום שמחתם, וכדי שלא ישיבהו שר המשקים, ואתה העד איך תבקש לצאת לחרות? לכך הקדים כי גנוב גנבתי.19כי גנוב גנבתי: כי אמנם אע"פ שאני עתה עבד לא נולדתי עבד אלא נגנבתי, והכוונה על אחיו שגנבוהו מאביו, והוא האמין כי הם מכרוהו למדינים.20מארץ העברים: אין זאת ארץ כנען כלה, אלא חברון וסביבותיה ארץ מגורי אברהם יצחק ויעקב הרמב"ן מהרש"ד וראז'.21כי טוב פתר: כי פתר לטובה.22סלי חורי: במשנה ביצה פרק ב' פתין גריצין וחורי, ופירושו בירושלמי מל' סלי חרי, ופירוש רד"ק לדעת הירושלמי שהוא מל' חררה, וזה עולה יפה לפי כתיבת המלה שהיא חסרה ויו כדרך הכפולים. ובתרגום ירושלמי סלין דפיתא נקיא, מל' חור, פת לבנה ונקיה וכן פירש געז': ואחרים מפרשים שהיו הסלים עשוים נקבים נקבים.23ישא פרעה את ראשך מעליך: רצה להתחיל באותו לשון עצמו שאמר לשר המשקים ואח"כ הוסיף מלת מעליך להורות שאין הכוונה ענין פקידה אלא ענין הריגה קלער' וראז', ויש אומרים כי מלת מעליך ט"ס, כי הסופר דלג שיטה אחת וכתב כאן מעליך שבסוף הפסוק, אבל יוסף לא אמר לשר האופים אלא כמו שאמר לשר המשקים, ישא פרעה את ראשך, לשון פקידה אלא שלזה אמר ותלה אותך על העץ ולזה אמר והשיבך על כנך, וכן שר המשקים אומר ויהי כאשר פתר לנו כן היה אותי השיב על כני ואותו תלה, וכן כאן אומר מיד וישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האופים וגו' וישב את שר המשקים וגו' ואת שר האופים תלה. מלבד שלא יובן למה תלה אותו אחר שכבר הסיר ראשו מעליו, גם ראפסי מצא שני כ"י בלא מעליך הראשון.24הלדת את פרעה: מצינו ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם למעלה כ"ה כ"ו בבנין הקל, והכוונה כשרבקה ילדה אותם, ומצינו בהולד לו את יצחק בנו כ"א ה', בנפעל, והוא על דרך פעל סתמי, עיין שם פירושי. וכאן בא בהפעל תולדה דהפעיל, והכוונה כפירוש רש"י על שם שהמילדת עוזרת ליולדת, וגם זה פועל סתמי על מלת את, כמו בהולד לו את.25על משקהו: להיות פקיד על מה שהיה שותה, משקה שם דבר, ולמעלה שם התאר ראב"ע ורד"ק.26ולא זכר וגו' וישכחהו: הכוונה במקום שהיה ראוי שיזכרהו שכח אותו, ועיין למעלה כ"ז י"ב ולמטה מ"ב ב'. ברש"י כ"י שבידי כתוב: מפני שתלה יוסף בטחונו בו וכו' להיות אסור עוד שתי שנים.
