שד"ל על בראשית י׳

1 ואלה תולדות: הבנים שהולידו. והנה השמות הנזכרים כאן וכמו שהעירו גם קלעריקוס וראז' ואחרים רובם שמות אומות ויש מהם ג"כ שהם ל' רבים, כגון לודים, ענמים, להבים, נפתוחים, ומהם שמות היחס כגון היבוסי, האמורי, הגרגשי, ולפיכך אי אפשר לפרש שהכוונה בפרשה הזאת להודיע מי הוליד פלוני ופלוני, אלא להודיע ממי יצאו אומה פלונית ואומה פלונית, חוץ מנמרוד שהוא נזכר כאיש מיוחד, אלא שגם הוא לא נזכר כאן אלא ע"ש שהיה ראש אומה וממלכה: ואנחנו לא נדע מה היתה קבלת האומות בענינים האלה ומה היו אמונותם הנשחתות, ולא נבין תועלת סיפור התולדות האלה בכל פרטיהם: אמנם ידענו כי רבים בין הקדמונים היו אומרים כי אבותיהם נולדו מן אדמתם במעשה נס של אליל פלוני ופלוני, או שנולדו מן האלילים עצמם; והנה כוונת התורה כאן להכחיש ההבלים ההמה ולקבוע האמונה הישרה, כי כולנו בני איש אחד אנחנו, וכולנו מעשה אל אחד.

2 גמר: אומרים שהיא אומה הנקראת בימי קדם Cimmerii, יושבי Chersonesus Taurica, והערביים קוראים להם בחלוף אותיות קרם, ומזה Crimea, וקוראים "בחר אלקרם " לים השחור: והעם הזה נזכר ביחזק' ל"ח ו' עם גוג ומגוג.

3 מגוג: אומרים וכן פלאויוס שהם Sciti, ועיין יחזקאל ל"ח ול"ט. ובני בכורי ע"ה כי אולי שם מגוג כשאר עוד היום בשם ההר Caucaso.

4 מדי: היא Media.

5 יון: ידוע, וכן שם אומה או משפחה ממשפחות היונים נקראו Iones.

6 תובל ומשך: אומרים שהם העמים הנקראים בימי קדם Tibareni et Moschi והיו שכנים, ומושבם בארץ הנקראת כיום Georgia. ומצאנו ביחזקאל כ"ז י"ג יון תובל משך ונזכרו ג"כ ביחזקאל ל"ח ב' אצל גוג.

7 תירס: אומרים שהיא Thracia. ובני בכורי ע"ה אומר כי תירס Thyras הוא שם הנהר Dnieper בלשון רומי ויתכן שכך נקראו מתחלה העמים הצפוניים השוכנים אצלו, ולפי זה יתיישב יותר היות תירס נזכר אצל משך.

8 אשכנז: לא נזכר אלא בירמיה נ"א כ"ז ממלכות אררט מני ואשכנז, ונראה שהיא אומה בארמיניאה שם נגזר מן מני הנזכר ג"כ לדעת קצת בתהילים מ"ה ט' מן היכלי שן מני שמחוך, ונגד הנגינה, אך כתרגומו מארע מני, ובני ע"ה אומר שהיא אומת Asuciandae או אומת Ascantii שהזכיר פליניאוס ספר ו' פרק ז' בסביבות ים Maeotis.

9 ריפת: לא נודע, והקרוב שגם הוא בארמיניאה או קרוב לה, ויש אומרים שהם ההרים הנקראים אצל הקדמונים Riphoei ובני ע"ה אומר כי הם היושבים אצל ההר והנהר Nyphates שהזכירו הקדמונים בין ארץ ארם נהרים וארמיניאה, וההר ההוא נקרא עכשו Curdo, בארץ Curdistan. ובדברי הימים א', א' ו' כתוב דיפת בדל"ת.

10 תוגרמה: נזכר ביחזקאל כ"ז י"ד ול"ח ו' ואנשי ארמיניאה קוראים אצמם בית נוגורמי.

11 אלישה: לדעת יוסף פלאויוס הם Aeoles, ולדעת בושארט היא Elis, ולדעת מיכאעלים וראז' היא Hellas, שתיהן בארץ יון, ונזכר שם זה ביחזקאל כ"ז ז', ובני אומר שהיא Cilicia באזיאה הקטנה, וכן רבנו סעדיה תרגם אלמציצה, שהיא עיר בציליציאה.

12 תרשיש: אומרים שהיא ספאניאה, ותרשיש שם עיר Tartessus שהיתה נמל portus מפורסם בימי קדם ושם זה נזכר הרבה במקרא; אבל כאן נראה שהכוונה כדעת אחרים שאומרים שהיא Tarsus באזיאה הקטנה.

13 כתים: דעת ראז' וגעז' שהיא Cyprus: ובספר החשמונאים כתוב כי אלכסנדר בא מארץ כתים, וכי אחר זמן כללו בשם זה גם שאר ארצות יון.

14 ודודנים: בד"ה א' א' ז' ובספר הכותים ובתרגום אלכסנדרי כתוב רודנים ברי"ש Rodii ואם הוא בדלת אומרים שהוא Dodona בארץ יון. ודעתי נוטה לומר כי לא דודנים ולא רודנים הוא ועיקר השם הזה אינו אלא דרדנים, כמו שהוא בתרגום ירושלמי המיוחס ליונתן, ולהקל על הלשון היו אומרים דודנים או רודנים, וכיוצא בזה לדעתי מף ונף עיקרם מנף, וכן דעואל ורעואל במדבר א' י"ד ; ב' י"ד עיקרם דרעואל; והנה Dardania היא מדינת Troja. וזה אחד מהדברים שגנב ממני החכם געזעניוס ע"ה, כי בספרו Thesaurus ערך דדן עמוד 322 כתב כי לדעתו הנוסח הנכון הוא רדנים בר"יש והם Rhodii, ואחר שנדפס ישעיה של ראזנמילר עם הערותי בראשו, ושם עמוד 11 כתובה מחשבתי זאת, אז געזעניוס בספרו Monomenta phoenicia עמוד 432 כתב כי אין ספק אצלו כי הכוונה על הדרדנים אנשי טרויה.

15 מאלה נפרדו איי הגוים: אמר זה אצל בני יפת, מפני שהיו זרים ובלתי ידועים לישראל יותר מבני חם ושם, והודיע כאן כי הם היושבים באירופא מעבר לים, וזה לדעתי טעם איי הגוים, כי שם אי מורה מחוז שבתוך הים, או שעל שפת הים; ומצינו שם איים שגור הרבה להורות על הארצות הרחוקות אשר מעבר לים, כמו והגידו באיים ממרתק ירמיה ל"א י', שמעו איים אלי והקשיבו לאמים מרחוק ישעיה מ"ט א', תרשיש פול ולוד מושכי קשת תובל ויון האיים הרחוקים שם ס"ו י"ט ועיין ס' מחקרי ארץ בערך אי ואיי הגוים הוא כמו גויי האיים, כמו ירק עשב למעלה ט' ג' ולהט החרב למעלה ג' כ"ד.

16 למשפחותם בגויהם: למשפחותם אשר בגוייהם, כי כל גוי כולל משפחות ושבטים שונים; או בגוייהם ענינו בארצות מושבם; כי שם גוי נגזר מן גיא, ועקר הוראתו מחוז מיושב, עיין "בכורי העתים" תקפ"ז עמוד קע"ד.

17 כוש: היא לדעת בני ארץ הנקראת אצל הקדמונים Meroe, והיא בין מצרים ובין Abyssinia, והיא בארץ הנקראת עתה Nubia.

18 פוט: אומרים שהיא Lybia.

19 סבא: נזכרת בישעיה מ"ג ג' נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתיך וכן שם מ"ה י"ד יגיע מצרים וסחר כוש וסבאים אנשי מדה, ובתהלים ע"ב י' מלכי שבא וסבא, והיא לדעת בני ע"ה Abyssinia.

20 חוילה: לדעת ר"ס גאון וגעזעניוס היא Zeila לדרום Bab-el-Mandeb.

21 סבתא: בתרגום ירושלמי המיוחס ליונתן סמדאי והם לדעת געז' Sembriti, ובארצם יש עיר ששמה Sabat על שפת ים סוף.

22 רעמה: ביחזקאל כ"ז כ"ב רוכלי שבא ורעמה המה רכליך בראש כל בשם ובכל אבן יקרה וזהב, אומרים שהיא Reama בערב המבורכת, והיא רבת מסמר.

23 סבתה: בתרגום ירושלמי המיוחס ליונתן מתורגם זנגאי, והזכירם גם אבו אלפרג בין בני חם, ויושבים בארץ Zanguebar.

24 שבא: נזכר גם למטה פסוק כ"ח בין בני יקטן, ויש עוד שבא אחר מבני קטורה למטה כ"ה ג', יוש מקומות שונים בערב המבורכת הנקראים Saba.

25 דן: אומרים שהיא Daden, עיר אצל Golfo Persico, ולא רחוקה מים הודו ונזכרה ביחזקאל כ"ז ט"ו, ויש עוד דדן מבני קטורה.

26 להיות גבור בארץ: להיות מפורסם בגבורתו, ועי"כ הביא בני אדם תחת ממשלתו, ודעת Petavius כי נמרד הוא Belus המלך הראשון לאשור, וקרוב הדבר שלכך נזכר כאן, מפני שעשו אותו ע"ז; ומצאנו ארץ אשור נקראת מיכה ה' ה' ארץ נמרוד, גם מגדל בבל נקרא עד היום על שם נמרד ברז נמרד, ובאותו מגדל או היכל היה עיקר עבודת בל: ויש אומרים פסחים צ"ד ע"ב, שנקרא נמרד על שהמריד את העולם בקב"ה, אמנם אין נראה מסיפור התורה שעשה עצמו ע"ז בחייו, רק שעשה לו מלוכה ביד חזקה, ואולי העמים שהיו תחת ידו קראו לו בל כלו' בעל ואדון, ואשר לא היו תחת ידו קראוהו מורד ויש אומרים כי נמרד נגזר מן נמר. ולהיות בל ע"ז מפורסמת מאד, הודיעה התורה שלא היה אלא גבור ציד.

27 הוא היה גבור ציד: ידוע כי בימי קדם היו חיות השדה פושטות בארץ למיעוט היישוב, והיו הגבורים הורגי החיות נכבדים מאד לרוב תועלתם, כגון הירקוליס ואחרים.

28 גבור ציד: גבור סמוך וציד שם דבר, כמו גבורי מלחמה דה"י ב' י"ג ג', אנשי אמת שמות י"ח כ"א.

29 לפני ה': בכל העולם, שגם האל לא היה רואה בארץ גבור ציד ממנו רמב"ן.

30 על כן יאמר: כך היה משל הדיוט כשהיו רוצים להלל איש גבור היו אומרים דרך גוזמא שהוא כנמרד.

31 ותהי ראשית ממלכתו וגו': נראה שהוא בנה את הערים האלה כמו שאמר אח"כ שבנה את נינוה וכו'.

32 ערך: תרגום ירושלמי והיירונימוס ומר אפרים סורי אומרים שהיא Edessa בארם נהרים, וראז' וגעז' נוטים לדעת Salmasius ובושארט האומרים שהיא Areca בארץ בבל, ומהעיר הזאת אומרים שהם נזכרים בעזרא ד' ט' בשם ארכויא.

33 אכד: ראז' וגעז' נוטים לדברי קלעריקוס שהיא עיר Sacada שהזכיר תלמי Ptolemaeus ואמר שהיא מעט למטה מנינוה, קודם שישפך נהר ליקוס לתוך חדקל.

34 כלנה: לדעת Quatremère היא עיר Kolwan הרכוקה חמשה ימים מבבל.

35 שנער: הארץ שסביבות בבל, ולא נדע עד היכן נמשכה.

36 מן הארץ ההוא יצא אשור: הנכון כדברי רמב"ן ולפניו התרגום המיוחס ליונתן ואחריו בושארט, קלעריקוס ורמב"ן ומהרש"ד כי נמרד יצא משם והלך לאשור. וארץ אשור היתה נקראת בפרט מדינת Adyabene .Plinius, 5.12 אשר בה עיר נינוה, ולפעמים נכללו בשם אשור כל ארצות ממלכת מלכי אשור, ולפעמים נקראה מלכות בבל אשור, כשנפלה מלכות אשור ביד מלכי בבל, וכשנפלה בבל ביד פרס ומדי נקרא דריוש מלך פרס בשם מלך אשור עזרא ו' כ"ב.

37 נינוה: היא עתה נחרבת, ואצלה עתה עיר Mosul, ויש קרוב לה כפר הנקרא Nunia. אבל מה שרצה ר' שלמה דובנא להסתייע מתרגום אנקלוס אינו אלא טעות, כי הה"א בסוף תיבה במקום למ"ד בתחילתה אינה נוהגת בלשון ארמי; ותרגום אשורה למטה כ"ה י"ח הוא לאתור, אבל אתוראה הוא שם היחס אשורי כמו בבלאה, פרסאה, מערבאה, וכן עד מה אשור תשבך במדבר כ"ד כ"ב תרגומו אתוראה ישבינך.

38 רחובות עיר: כך היה שמה, והוסיפו מלת עיר, כי שם רחובות לא ייראה ממנו שהוא שם עיר. ולדעת בני ע"ה כך עקר שמה, רחובות עיר והוא שם הודיי Sanscritico לפיכך בא הסמוך אחר הסמוך, ומלת Ira ענינה ארץ.

39 4 יצא אשור: אל אשור, כמו בצאתי שער עלי קרת איוב כ"ט ז', ויצא חצר אדר במדבר ל"ד ד', ויצא נחל מצרים יהושע ט"ו ד' ויצא יבנאל שם שם י"א, ויצא הירדן שם ט"ז ז', ויצא עין שמש שם י"ח י"ז, וכן בשורש בוא, ויבא ירושלים מלכים א' ג' ט"ו ויביאהו בבל מלכים ב' כ"ה ז', וזולתם רבים.

40 רסן: איננה ידועה, ומר אפרים אומר כי בארם נהרים בין נינוה ובין כלח עיר ששמה ריש עין, ואולי היה שמה מתחלה רסן.

41 כלח: Quatremère היא Karch בדיארבקר.

42 את לודים וגו': שמות אומות בלתי ידועות היום, ואפשר שלא היו אלא משפחות מאומת מצרים.

43 פתרוסים: יושבי פתרוס ישעיה י"א י"א, ירמיה מ"ד א' וט"ו, ואומרים שהיא Thebais.

44 כסלוחים: בלתי ידועים.

45 אשר יצאו משם פלשתים: לפי הטעמים יצאו פלשתים מפתרוסים ומכסלוחים יחדו, לא מכסלוחים לבדם, ועל כל פנים לא יצאו מכסלוחים לבדם, כי גם מכפתורים יצאו, ככתוב את פלשתים שארית אי כפתור ירמיה מ"ז ד', ופלשתים מכפתור עמוס ט' ז' וכתוב והעוים היושבים בחצרים עד עזה כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם דברים ב' כ"ג, ומן הפסוק האחרון הזה נראה כי לא כל הפלשתים, אלא קצתם, יצאו מכפתור, ושאריתם ייתכן שהם מן הפתרוסים והכסלוחים.

46 ואת כפתורים: גם את אלה ילד מצרים. והנה רצה הקב"ה להודיע לישראל כי הפלשתים שהיו הם הולכים לשכון אצלם הם מבני מצרים, כדי שיתרחקו מהם ומדרכיהם, כי אין ספק שהיו ישראל שבימי משה שונאים את המצרים שהשתעבדו בהם. כפתור כנראה כדעת געז' שהיא Creta.

47 פלשתים: פלש בלשון איטיאופיאה ענינו גלה מארצו.

48 צידון: שם עיר ידועה.

49 ואת חת: יושבי חברון.

50 היבוסי: יושבי ירושלים.

51 ואת הערקי ואת הסיני: שם משפחות מבני כנען, והיירונימוס אומר כי בימיו היו בא"י חרבות עיר נקראת Sin, וכן Arca אומרים שהוא עיר אצל לבנון, והיא עתה חרבה.

52 החמתי: עיר חמת נמצאת עד היום בארם אצל נהר אורונטס והיוונים קראו לה אפיפניה.

53 ואחר נפוצו משפחות הכנעני: נתרבו ונתיישבו בארצות אחרות, ונראין דברי נתיבות השלום, כי מה שכתוב אח"כ ויהי גבול הכנעני מצדון וגו' הם גבולי כנען מימי קדם, אבל בימי משה כבר נפצו משפחותם ונתפשטו הרבה והלאה לגבולים האלה, כפי מה שנתבארו גבולות ארץ כנען בפרשת מסעי.

54 הארודי: נזכר ביחזקאל כ"ז ח' יושבי צידון וארוד ואמרים שהיא אי בפיניציאה, נקראת עכשיו Ruad o Rovada.

55 המצרי: Shaw ראה אצל חרבות Arca חרבות עיר גדולה הנקראת Sumra.

56 החמתי: עיר חמת נמצאת עד היום בארם, אצל נהר Orontes והיוונים קראו לה Epiphania.

57 ואחר נפוצו משפחות הכנעני: נתרבו ונתיישבו בארצות אחרות, ונראין דברי נתיבות השלום, כי מה שכתוב אח"כ ויהי גבול הכנעני מצדון וגו' הם גבולי כנען מימי קדם, אבל בימי משה כבר נפצו משפחותם ונתפשטו הרבה והלאה לגבולים האלה, כפי מה שנתבארו גבולות ארץ כנען בפרשת מסעי.

58 באכה: הכ"ף לכנוי, כאדם מדבר עם חברו רש"י ורד"ק, וענין המליצה הזאת כענין דרך או מצד.

59 לשע: אומרים שהיא Callirrhoe שהיה בה מעין מים חמים ההולכים בים המלח.

60 בגויהם: עין למעלה י' ה'.

61 ולשם ילד גם הוא: אמר לשון זה בשם לפי שהזכירו באחרונה רמב"ן כדי שלא יחשב שלא היה נכבד כאחיו, או שלא היה מרובה באוכלוסין כמוהם. ולפי שאיחר אותו הוסיף בשבחו כי הוא אבי כל בני עבר וגו'.

62 אבי כל בני עבר: הנכון כדעת רש"י ורמב"ן וקלעריקוס וראז' וגעז' שהטעם אנשי עבר הנהר, כלו' השוכנים למזרחו של פרת, כטעם בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם יהושע כ"ד ב', וענו אשור וענו עבר במדבר כ"ד כ"ד, בעברי נהר במלך אשור ישעיה ז' כ' והם אנשי אשור ובבל ואנשי ארם נהרים, שהיו גוים עצומים וממלכות גדולות. ואברהם שבא מארם נקרא העברי למטה י"ד י"ג וכשנתרבה זרעו נקראו בני המשפחה כולם עברים; ואם אולי גם אחרים באו מהארצות ההן לארץ כנען והולידו שם בנים, לא נקראו עברים, כי התערבו עם גויי הארץ, ולא נשארו אומה נבדלת כמו שנשארו בני ישראל. והדבר מובן מאליו כי השמות האלה "עבר הנהר" ו"עברים" נולדו בארץ כנען אשר היא בעבר המערבי לנהר פרת, והעמים היושבים בעבר המזרחי עיקר שמם היה ארמים אשורים בבלים, לא עברים, ורק כשהיה אחד מהם יוצא מארצו ועובר את הנהר, היו הכנענים קוראים לו עברי; וכן ארצות ארם נהרים ואשור היו נקראות רק בארץ כנען בשם עבר הנהר, וכן מה שכתוב כאן אבי כל בני עבר הוא לפי מה שנקראו הארצות ההן בפי אנשי כנען ואח"כ בפי בני ישראל המדברים שפת כנען. והפך מזה בעזרא ונחמיה מצינו ארץ ישראל וסביבותיה נקראות עבר הנהר או עבר נהרא עזרא ה ל"ו; נחמיה ב' ז' ט'; ג, ז'; עזרא ד ט"ז, כי כן היו מעבר לנהר ליושבי אשור ובבל. וכן בפסוק כי הוא רודה בכל עבר הנהר מלכים א' ה' ד' הכוונה על א"י והממלכות אשר סביבותיה, וזה מפני כי ס' מלכים שבידנו שהוא קצור מס' ד"ה למלכי יהודה וישראל שנאבד נעשה בגלות בבל אדר תרכ"א.

63 אחי יפת הגדול: הגדול כנוי ליפת, והנה כבר ידענו כי שם ויפת אחים, והנכון כפי רש"י כי כאן הכוונה במלת "אח" שוה, כמו שמעון ולוי אחים למטה מ"ט ה', אח הייתי לתנים איוב ל' כ"ט, אח הוא לבעל משחית משלי י"ח ט', והטעם שהיה נכבד כיפת שהיה הגדול; וכל זה אמנם להבזות את חם שיצאו ממנו מצרים וכנען.

64 עלים: היא Elimais, והעם הנקרא Elimoei, והיה מושבם בין מדי ובין Susiana, ושם הארץ ההיא Khusistan.

65 ארפכשד: זה שם ארם, כי נזכרו תולדותיו למטה, אך על שמו נקראה אחת ממדינות אשור Arropachitis, קרוב לארמיניאה.

66 לוד: יש אומרים שהיא Lydia באזיאה הקטנה, ולדעת Rosellini הוא שם לחלק אזיאה אשר מעבר להרי Taurus.

67 ארם: שתי ארצות נקראו כן, האחת היא Syria, והיא ארם דמשק, והיו בה בימי דוד ממלכות שונות, ארם צובה, ארם בית רחב, ארם מעכה, וחמת; והשנית היא ארם נהרים או פדן ארם, Mesopotamia שבין פרת וחדקל.

68 עוץ: דעת בושארט ואחריו בעל מחקרי ארץ שהיא קרוב לדמשק, ושמה Guta. ודעת ראז' וגעז' שהיא Ausitis בצפונה על ערב המדברית deserta לצד בבל והיא מקומו של איוב, ובזמן גלות בבל פשטו בני אדום והגיעו עד שם איכה ד' כ"א.

69 חול: אומרים שהיא בארם, ונקראת עד היום ארץ אלחול"ה אצל מי מרום.

70 גתר: לא נודע.

71 מש: אומרים שהם אנשי ההר Masius לצפון עיר נציבין Nisibis.

72 עבר: דעת ראז' וגעז' כי היהודים קראו לו שם זה, על שם שממנו יצאו העברים; ואני אומר כי מעולם לא מצאנו שיהיו ישראל מיחסים עצמם לעבר, אלא לאברהם ליצחק ויעקב, והנכון בטעם שם עברים מה שכתבתי למעלה כ"א, וטעם שם עבר לאיש זה לא ידענוהו.

73 נפלגה הארץ: נתבלבלו הלשונות.

74 יקטן: הוא נזכר עדיין אצל הערביים יושבי Iemen, והם מתיחסים לו.

75 את אלמודד: דעת געז' כי הוא Morad שלפי דברי הערביים בספור יחוסיהם היה מגזע יקטן, ויש משפחה ממשפחות הערביים יושבי Iemen הנקראת על שמו בני מראד; והנה מלבד חלוף הדל"ת ברי"ש, קשה לי בזה שיהיה סימן הידיעה אל בערבי כה"א הידיעה בעברית בשם אדם, והנכון שאותיות אל גם הם מן השורש, ושאין כאן טעות בכתיבת השם, ואנחנו לא נדע מי הם יוצאי אלמודד, כאשר לא נדע כמה אומות אחרות.

76 שלף: תלמי הזכיר אומה בערב הנקראת Salapeni.

77 הצרמות: שם מחוז בערב נקרא Hadramant, והיא ארץ מור ולבונה.

78 ירח: אצל חצרמות נמצא הר הנקרא הר הלבנה וגל אל קמר.

79 הדורם ודקלה: לא נודעו.

80 אוזל: שם עיר גדולה ואם בערב המברכת Iemen ושמה עתה שנעא, ועתה בימינו הומת שם בסם המות החכם Sectzen.

81 עובל ואבימאל: לא נודעו.

82 שבא: עם מפורסם אצל הקדמונים בערב המבורכת Sabaei ונזכר הרבה במקרא.

83 אופיר: שם מחוז בדרום ערב, והוא אופיר שהיו הולכות שם אניות שלמה, וכבר מצא Scetzen במדינת Oman אשר על יד ים אוקיאנוס עיר הנקראת El Ophir: ובני ע"ה מצא בס' Rosellini אופיר נזכר בכלל הארצות שכשבו מלכי מצרים באניותיהם, וזה סיוע לדעת Scetzen. וכבר רבו הדעות על מקום ארץ אופיר, וראז' הסכים שהיא זאת אשר בארץ ערב, וגעז' מסופק בין שתי סברות, האחת היא זאת, והשנית היא היות אופיר בארץ הודו ולסברה הראשונה הסכימו מיכעלים, Wolney, Neibhur, Scetzen ואחרים, ולסברה השנית Relandus ואחרים, ודעת בושארט כי שתי אופיר היו, אחת בערב ואחת בהודו. והנה אעפ"י שלא נמצא עתה זהב בארץ ערב, געז' אומר שאין להכחיש המצאו שם בימי קדם, אחרי שמצאנו ויתן לו מזהב שבא תהילים ע"ב ט"ו, וכן העידו קצת מסופרי העמים, ובתוכם פליניאוס VI 28 32, וסטרבון כתב כי עם שבא Sabaei היו שוכנים אצל מחוז אשר שם זהב. גם אומר געז' כי יתר הסחורות שהיו באות לשלמה מאופיר, יתכן שהיו באות בהודו לאופיר, ואין ראיה אם אינן נמצאות בערב עצמה.

84 חוליה: אומרים שהיא ארץ בערב מבורכת, ונקראת עתה Chaulan.

85 יובב: תלמי הזכיר אומה נקראת Iobabitac, בין Oman וחצרמות.

86 ויהי מושבם וגו': נראין דברי מיכאעליס שלא כדעת בעל הטעמים שהטעם ויהי מושבם הר הקדם, ממשה באכה ספרה. וכן היא ג"כ דעת רש"י, שכתב י"א ב' בנסעם מקדם שהיו יושבים שם כדכתיב למעלה ויהי מושבם וגו' הר הקדם.

87 משא: היא Misene ובתלמוד מישן, והיא על נהר פרת ממזרח לארץ ערב, וספר אומרים שהיא הנקראת Tehama, והיא לצד ים סוף ובקצה מערבי לארץ ערב, וספר ענינו גבול ותחום.

88 הר הקדם: ארץ הרים נקראת הר, כמו ההר הטוב הזה והלבנון דברים ג' כ"ה הר האמרי שם א' ז', וכן בעובדיה א' ט' הר עשו, והנה אומר כי היה מושב בני יקטן בארץ הנקראת הר הקדם, כי כן רוב חלק ערב אשר ישבו בה בני יקטן היא ארץ הרים.