שד"ל על בראשית ד׳:ז׳

מהדורה: שד"ל על התורה

מקור בראשית ד׳:ז׳
1 הֲל֤וֹא אִם־תֵּיטִיב֙ שְׂאֵ֔ת וְאִם֙ לֹ֣א תֵיטִ֔יב לַפֶּ֖תַח חַטָּ֣את רֹבֵ֑ץ וְאֵלֶ֙יךָ֙ תְּשׁ֣וּקָת֔וֹ וְאַתָּ֖ה תִּמְשׇׁל־בּֽוֹ׃
פירוש שד"ל על בראשית ד׳:ז׳
1 הלא אם תיטיב שאת: הלא אם תיטיב מעשיך לעתיד תתנשא, ואעפ"י שהיום לא שעיתי למנחתך, יש בידך לתקן דרכיך וגם אני אשוב אליך.
2 שאת: מקור במקום זמן מוגבל, והוא ג"כ שם דבר, עניין התנשאות כמו יתר שאת למטה מ"ט ג', הלא שאתו תבעת אתכם איוב י"ג י"א, והזכיר ל' זה כנגד ויפלו פניו. אם תיטיב תשא פניך. ואהוד לא-לי מפרש הלא אם תיטיב ראוי לך לשאת ראשך ולא ללכת שחוח בקנאה ושנאה.
3 ואם לא תיטיב: הרי זה מקרא קצר, אבל אם לא תיטיב הלא אתה הוא סבת רעתך, כן נ"ל ואם הוא נגד הטעמים.
4 לפתח חטאת רובץ: ענין אחר, החטא רובץ על הפתח וממתין אימתי תפתח לו, ואליך תשוקתו להחטיאך, אבל אתה משול בו שלא לחטוא.
5 חטאת: ל' נקבה, ואמר רובץ והכוונה על חטא כמו למעלה ב' ט"ו ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה, שהכוונה על גנה. ולדעת תלמידי מוהר"ר איגל ולא-לי אם לא תיטיב אתה מוכן לנפול בחטא, כלומר אם אתה מוסיף להיות מקנא באחיך קנאתך ושנאתך תביאך להרע לו. זה טעם לפתח חטאת רובץ, אבל דע כי עם כל מה שהחטא משתוקק להחטיאך אתה תוכל למשול בו ולהימנע מחטוא.