שד"ל על בראשית ד׳:א׳

מהדורה: שד"ל על התורה

מקור בראשית ד׳:א׳
1 וְהָ֣אָדָ֔ם יָדַ֖ע אֶת־חַוָּ֣ה אִשְׁתּ֑וֹ וַתַּ֙הַר֙ וַתֵּ֣לֶד אֶת־קַ֔יִן וַתֹּ֕אמֶר קָנִ֥יתִי אִ֖ישׁ אֶת־יְהֹוָֽה׃
פירוש שד"ל על בראשית ד׳:א׳
1 והאדם ידע: האדם מתחיל לקנות ידיעותיו על ידי החושים, לפיכך תחילת הנחת שורש ידע הייתה להורות ידיעה הבאה על ידי נסיון, ומעט מעט עלו בני אדם במעלות השכליות ואמרו ידע על מה שהאדם יודע בכוח שכלו ותבונתו, ולמעלה מהשגת החושים; והנה בדורות הראשונים אמרו פלוני ידע אישה פלונית, לומר שנהנה ממנה וטעם טעמה, ואמרו שתי בנות אשר לא ידעו איש למטה י"ט ט' והכוונה שלא טעמו טעם איש. וכיוצא בזה אלוהים אחרים אשר לא ידעתם דברים י"א כ"ח שאין כוחם וגבורתם ידועה לכם בנסיון, כי אין ספק, שלא היו זונים אחרי עבודה זרה בלתי ידועה להם בשם, אבל משה אומר לישראל: הנסיון לא העיד לכם על כוחם ואלוהותם, כאשר העיד על גדולת ה' אלוהינו וכוחו האלוהי.
2 קניתי איש את ה': בעזרת ה' ובחסדו.