1וירא וגו': מפני שראה וידע שהאור דבר טוב ומועיל לכך הבדיל וגו'; והנה דיברה תורה כלשון בני אדם, שאין ידיעתם אלא על פי הנסיון, ופעמים רבות אדם עושה דבר בחשבו שיהיה לטובה, ואח"כ רואה שאינו כן, לפיכך התורה מגידה כי בכל מעשה הבורא ראה אח"כ שהוא טוב.2ויבדל וגו': התקין שלא יתערבו זה עם זה, אלא כשיהיה אור לא יהיה חושך, וכשיהיה חושך לא יהיה אור, ואמר זה אעפ"י שלא היה צריך לאמרו מפני שלפי דעת הקדמונים אין החושך העדר האור בלבד, אבל היה גם הוא יש, כענין שנאמר יוצר אור ובורא חשך ישעיה מ"ה ז', וכן איוב ל"ח י"ט אי זה דרך ישכון אור וחשך אי זה מקומו, ולכך היו העמים מיחסים אלוה אחד לאור ואחד לחושך; ורצה הקב"ה להודיע לעמו כי הוא ית' אדון האור והחושך, ומאתו לבדו כל חוקותם.
