1קרבן בפני עצמו. פי׳ ששבעת ימי החג היו פרים מתמעטין והולכים ובשמיני היה ראוי שיהו ששה נתמעטו כולם וחזר לפר אחד:2שיר בפני עצמו. פי׳ שהיו אומרים בו למנצח על השמינית כדאיתא במסכת סופרים מיהא תמיהא מלתא מה רגל בפני עצמו יש בענין זה שהרי כל ז׳ ימים יש שיר מיוחד בכל יום ויום בפני עצמו כדאיתא לקמן בפרק החליל ויש שפירשו שהיה בו שיר שלם כי״ט הראשון משא״כ בשאר הימים שלא היו אומרים בו מזמור שלם ואחרים פירשו לומר שאע״פ שיש לכל יום שיר מיוחד שיר של ח׳ ראוי לו תמיד ואינו נדחה כמו שאמר באידך פרקא שאם חל שבת באחד משאר ימים וקורין שיר של יום השבת קורין לאחריו ביום ראשון של שבת שיר שדלגו וכן על הסדר עד יום ז׳ שקורין שיר של יום ששי ונדחה שיר של שביעי וכמו שאמרו שם ימוטו ידחה ואלו היה שמיני מכלל החג היו קורין בו ימוטו והיה נדחה על השמינית כי האחרון הוא הנדחה אבל לפי שהוא רגל בפ״ע היתה הדחיה בז׳ כי הוא האחרון וזה יותר נכון:3סוכה ז׳ כיצד גמר מלאכול לא יתיר את סוכתו אבל מוריד הוא את הכלים מן המנחה ולמעלה משו׳ כבוד י״ט האחרון של חג. פי׳ שצריך להשתמש בי״ט האחרון בכלים שהעלה לסוכה והיינו ממנחה קטנה ולמעלה:4והוינן בה אין לו מקום להוריד כליו מהו אמר רב פוחת בה ד'. פי׳ בסכך ואסיקנא דהיינו לבני א״י שאין עושין סוכה אלא ז׳ ואם ז׳ הוא חול מותר לסתור אות׳ ותימ׳ למה לי ד׳ טפחים דהא אויר שלש טפחים פוסל בין בסוכה גדולה בין בסוכה קטנה בין מן הצד וא״כ בג׳ טפחים סגי וי״ל דכל היכא דליכא לסוכה זו אלא ג׳ דפנות דכי איכא אויר ג׳ מיפסלא משום דאויר מפסיק וליכא ג׳ דפנות ה״נ דסגי בפיחת בה ג״ט אבל כל היכא דאית לה ד׳ דפנות והיא סוכה גדולה שיש מלבד האויר שיעור סוכה וג׳ דפנות ולא מיפסלא בהכי אשמועינן בה דפוחת בה ד׳ שהוא מקום חשוב דאע״ג דלא מיפסלא בהכי דהא משתייר הכשר סוכה בד׳ דפנות מ״מ בטול הוי וגלוי דעתיה שעבר זמנה ולא גרע מהורדת כלים מתוכה דסגי לה בהכי ולכך נקיט ד׳ טפחים לרווחא דמלתא שזהו שיעור המספיק בכל סוכה שבעולם:5וריב״ל אמר מדליק בה את הנר בסוכה קטנה דמיפסלא בהכי ובסוכה גדולה מעייל בה מאני מיכלא דא׳ רבא בר ממטללתא ולדברי הרי״ף ז״ל היא נפסלת בכך לגמרי ולמאן דמפרש התם דלא אסיר לעיולינהו התם אלא למימר דלא מחייב לעיולינהו התם דומיא דמאני משתיא השתא דמעייל להו בגווה נהי דלא פסיל לה בהכי מ״מ בטול הוי כהורדת כלים מתוכה:6ולא פליג הא לן והא להו. פי׳ דהא דרב לבני א״י והא דריב״ל לבני בבל דיתבי בסוכה בשמיני שהוא קדש וא״א לפחות בה ורב דהוא בן בבל איירי לבני א״י אבל ריב״ל דהוה מא״י איירי לבני בבל ודכות׳ בפ״ק דמסכת קדושין כדכתי׳ התם:7מתני׳ ניסוך המים ז׳ כיצד צלוחית של זהב היתה שם מחזקת שלשת לוגין היה ממלא מן השלוח. פי׳ דבעינן מים חיים:8הגיעו לשער המים תקעו והריעו. פירוש להרבות בשמחה:9עלה לכבש ופנה לסובב לשמאלו שני ספלים של כסף היו שם. פי׳ כבש היה במזבח לדרומו של מזבח רחב י״ו אמה וכל העולה בו חייב לעלות לצד מזרח אל קרן מזרחית דרומית ואם הוא צריך להקיף את המזבח מקיף לעולם דרך ימינו שאותו דרך ימינו שהיא מזרחית צפונית והולך משם ולהלן ומקיף ושמאלו כלפי מזבח. ונפקא לן התם בזבחים מדכתיב ומעלות היו פונות קדמה כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימינו למזרח נמצא העולה בכבש פניו לצפון וימינו לצד מזרח ושמאל לצד מערב וי״א שבראשו של כבש היה מכל צד כבש קטן יוצא ממנו כלפי הקרנות שהולך משם עד הקרן כי רחבו של מזבח גדול מרחבו של כבש כי הכבש רוחבו י״ו אמות ומקום המערכה עם הילוך רגלי כהנים כ״ו אמות וכשהוא עולה כדרכו לקרן מזרחית דרומית אם הקרבן שצריך להקריב מקומו שם לא היה צריך להקיף המזבח כלל אלא מקריבו שם וחוזר על העקב ויורד ואם היה הקרן בקרן מערבית דרומית ששם היה מקום רוב הקרבנות היה נוטל הקרבן בקרן דרומית מזרחית שפגע בו תחלה ומקיף כל המזבח באותה אמה של מקום רגלי הכהנים עד שמגיע לקרן דרומית מערבית ומקריבו שם ויורד משם דרך הכבש הקטן של מערבית דרומית כי לא היה רשאי לחזור ולהקיף מקרן מערבית לקרן מזרחית מהטעם שכתבנו שכל ההקפות אינם אלא מדרך ימין של מזרח למערב אבל יש ג״ד והם נזכרים לקמן בגמ׳ שקרבנן בקרן דרומית מערבית והם ניסוך המים והיין ועולת עוף שרבתה ולפיכך כשהיה עולה בכבש להקריבם לא היה עולה קרן מזרחית דרומית כיון שאין שם קרבן ולא הקפה אלא עולה דרך שמאל אל קרן מערבית דרומית כיון שהוא מקום הקרבתן ומקריבן וחוזר מיד לדרכו ולא היה מקיף וזהו ששנינו בכאן עלה בכבש ופנה לשמאלו ושני ספלים כו׳ כלומר לשמאלו כלפי קרן מערבית דרומית ולמדנו שמקום ניסוך המים והיין בקרן דרומית וכך שנינו במסכת תמיד בא לו להקיף את המזבח מהיכן הוא מתחיל מקרן דרומית מזרחית מזרחית צפונית צפונית מערבית מערבית דרומית נתנו לו יין לנסך הרי שניסוך היין היה בקרן דרומית מערבית ושם מקבל היין ולא היה מקיף בו ולא הוצרך להקיף אלא מפני שאר הקרבנות והטעם פי׳ בפרק קדשי הקדשים שלא היה מקיף בעולת העוף שמא ימות מעשן המערכה וכן ביין ובמים של נסוך לא היה מקיף בהם כשאר עבודות כדי שלא יתעשנו מן העשן:10והא דתנן הכא ושני ספלים של כסף היו שם ק״ל היאך היו של כסף דכיון שמביאין המים בצלוחית של זהב כשמריק אותן מן הצלוחית לספלים הרי מורידין אותם וקי״ל מעלין בקדש ולא מורידין וכה״ג אמרינן במנחות פרק שתי הלחם גבי לחם הפנים דתנן שתי טבלאות היו באולם מלבד השלחן הטהור אחד של כסף ואחד של זהב של כסף נותנין לחם הפנים בכניסתו פי׳ שמניחו שם ומשם נותנו על השלחן הטהור של זהב ועל של זהב ביציאתו פי׳ כשמסלק הלחם מן השלחן הטהור לא יהא מסלקו לטבלא של כסף אלא לטבלא של זהב ומשם נוטלו שמעלין בקדש כו׳ פי׳ שאם סלקוהו מן השלחן הטהור שהוא של זהב לטבלא של כסף היו מורידין אותו וכ״ש שעיקר מצותם היה בשעת ניסוך בספלים שלא היה ראוי להורידם שם מקדושתם וכ״ת שלא היתה צלוחית זו מקודשת ולפיכך אין לחוש בה להורדה הא ליתא דהא תנן שבשבת היו ממלאין חבית של זהב שאינה מקודשת כדי שלא יהו נפסלין בלינה מכלל דבחול במקודשת היו ממלאין אותו וי״א שהספלים האלו מחוברים היו במזבח כמו לרבי יהודה שאמר שהיו של סיד וכיון שלא היו אלא מגופו של מזבח אין כאן הורדה שהמזבח מקודש ומעולה מכל הכלים ומכל העבודות הנעשים שם אע״פ שהיו באות בכלי של זהב וכן פירשו בתוספות:11והא דתנן שהיו הספלים מנוקבין כמין שני חוטמין דקין מכיון שביררנו שהספלים האלו מחוברין היו במזבח ודאי לא היו החוטמין בולטין מן הספלים לחוץ בשפתיהם שא״כ איך יורדין המים כנגדן אל השיתין שהרי מכוונין היו הספלים כנגד השיתין ועומדין עליהם לרדת שם להדיא אלא שאפשר שהנקבים היו בתחתיות הספלים מכוונין כנגד השיתין והיו הספלים נתונין כעין משפך וכמין חוטמין שאמרו לא שהנקבי׳ דקים כנקבי החוטם או אפשר שהיה בולט תחת הנקבים בתחתית הספלים שפופרת כמין חוטם כמו שעושין למשפך כדי שתכנס אותה שפופרת לתוך השיתין ולא ישפכו המים לחוץ ורש״י ז״ל נראה שהוקשה לו זה ופי׳ חוטם א׳ בספל ונקב אחד בחוטמו והכהן מערה המים בפי הספלים והנסכים מקלחין ויורדין דרך החוטם ע״ג המזבח ובמזבח היה נקב שבו המים והיין יורדין לשיתין של מזבח שהיו חלולים ועמוקין עד מאד עכ״ל נראה מדבריו שהי׳ החוטם יוצא בשפת הספלים ומשם היה יורד ע״ג המזבח אלא שהיה מטה אותן כנגד השיתין בשעת שפיכתן וא״כ לא היו הספלים מחוברין ומ״ש יותר נכון וכן פי׳ בתוס':12מערבי של מים מזרחי של יין כו׳. פי׳ ששניהן היו עומדין סמוכין זה כנגד זה זה למערב וזה למזרח של מים למערב ושל יין למזרח עירה של מים לתוך של יין כו׳ יצא:13רבי יהודה אומר בלוג היה מנסך כל ח' פי׳ ופליג אדת״ק דאמר ג׳ לוגין שהם רביעית ההין: ולמנסך או׳ לו הגבה את ידך פי׳ לא יריק חוץ לספל לפי שפעם א׳ נסך ע״ג רגליו פי׳ שהיה צדוקי ולא היה מודה בנסוך המים שהוא מן התורה לפי שאינו מפו׳ בכתוב ושפכו על רגליו מפני בזוי ורגמוהו כל העם באתרוגיהם:14גמרא ת״ר כל העולין למזבח עולין דרך ימין. פי׳ שעולין לאותו צד מזבח שהוא לימינם דהיינו מזרח כי הכבש נתון לדרומו של מזבח ומקיפין המזבח ממזרח למערב עד שמגיעין לקרן דרומית מערבית שמקריבין שם רוב הקרבנות וכשמשלימין יורדין דרך אותו קרן שהוא לשמאל העולין חוץ מן העולין לג׳ דברים אלו שעולין דרך שמאל לקרן מערבית דרומית לאלתר ואין מקיפין מזבח ממזרח למערב ומקיפין על דרך העקב פירוש וכשמשלימין אינן מקיפין את המזבח ממערב למזרח לרדת דרך ימין אלא חוזרין ויורדין לאלתר מקרן מערביח דרומית שעלו אל הכבש דרך הכבש הקטן שיש מן הקרן עד הכבש כדפרישנא לעיל ולאותו ריוח שיש מן הכבש עד הקרן כדי הקפה ויש נוסחאות דלא גרסי מקיפין אלא יורדין דרך העקב והוא כמו שפירשתי. והטעם לפי שאין מקיפין לעולם אלא מן הימין אל השמאל מדכתיב ומעלותיהו פנות קדים:15ואלו הן נסוך המים ונסוך היין. פי׳ ואע״פ שאלו מקומן בקרן דרומית מערבית כשאר קרבנות שמקיפין בהם מימין לשמאל בכאן לא היו עולין בהיקף מימין לשמאל מן הטעם שפירשנו במשנתינו שלא יתעשנו:16ועולת העוף שרבתה במזרח. פי׳ לפי שמקום הקרבתה בקרן מזרחית דרומית אלא כשהיו מרובות ולא היה שם מקום פנוי היו מקריבין אותה בקרן מערבית דרומית והכי מוכח לישנא דקתני שרבתה אלמא כל שלא רבתה דינה במזרח נמצא שלא היו מקיפין בה לעולם כי כשלא רבתה במזרח עולין דרך ימין ומקריבין אותם בקרן דרומית מזרחית לאלתר וכשרבתה במזרח והיו מקריבין אותה בקרן מערבית דרומית היו עולין דרך שמאל לאותו קרן כדקתני הכא ולא היו מקיפין בה כמו בשאר הקרבנות כדי שלא תתעשן ותמות מעשן המערכה וכן פירשו בתוס':17מה״מ. פי׳ מה״מ אכלהו קאי דאיכא נסוך המים ושיהא מן השילוח שהוא מעין ושיהא שם שמחה. ומהדרי׳ אכלהו מדכתיב ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה וכולהו איתנהו בקרא מים וששון ומעין:18דאי כרבנן תרוייהו כי הדדי נינהו. פי׳ דאלו נסוך המים שלשת לוגין ונסוך היין ג״כ רביעית ההין שהיא ג׳ לוגין ג״כ:19מעשה בצדוקי אחד כו׳. ואותו היום נפגמה קרן המזבח והביאו בול של מלח וסתמהו לא מפני שכשר לעבודה פי׳ שאין סתימת בול מכשיר הפגם ועדיין המזבח פסול לעבוד בו עבודה אלא שעשו כן לפי שעה מפני מראית העין שלא יראה מזבח פגום שכל מזבח שאין לו קרן וכבש ויסוד וריבוע פסול לעבודה. הקשו בתוס׳ למה לי האי טעמא ת״ל דהא קי״ל דפגימת מזבח כל שתחגור בה צפורן כדאיתא בפ״ק דחולין ובדוכתי אחריני ותירצו דהא קמ״ל דסד״א שאין פגימה פוסלת אלא בגופו של מזבח אבל לא בקרן שאין הקרן מעכב במזבח קמ״ל שהקרן מעכב בו וכיון שכן דינו כמזבח להפסל בפגימה בחגירת צפורן:
