1גירסא דיקא ולא אמר הגיע עת לעמוד מבית המדרש חוץ מערבי פסחים וערב יה״כ. פירוש ערבי פסחים משום מצה ועיה״כ משום סעודה שכל האוכל בו כאלו התענה תשיעי ועשירי:2ת״ר שמנים תלמידים היו לו להלל הזקן כו׳. דבר גדול מעשה מרכבה פי׳ מרכבה העליונה הקדושה שלא נסתכלו בה נביאים מעולם וסודה ידוע לבעלי האמת:3דבר קטן הויות דאביי ורבא. פירו׳ דבר קטן הוא לגבי מעשה מרכב׳ שאמרנו ולגבי הא נמי לא קרי דבר קטן לתלמוד שהרי קדמו לכלם שלא הניח מקרא משנה ותלמוד הלכו׳ והגדות והם יתד שהכל תלוי בו אלא הויות דאביי ורבא הם קושיו׳ ותירוצין וספיקות שלהם שלא נתבררו להם מפני שלא ירדו לעומק של תלמוד כחכמים הראשונים ולפי שהיה זה מחסרון ידיעה קרי ליה דבר קטן בחכמת המשנה אבל גדול הוא מכל שאר חכמות העכו״ם וזה הפירוש אמת ונכון לכל המאמין ולא כמו שפירשו אחרים האלקים יכפר:4לקיים מה שנא׳ להנחיל אוהבי יש כלו׳ על אלו נתקיים המקרא הזה:5אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל בשעה שהיה עוסק בתורה כל עוף שפורח מיד נשרף. פי׳ שהיו הדברים כמו שניתנו בסיני שהאש היתה שולטת ושאלו בירוש׳ התלמיד כך הרב מהו והשיבו שהתלמיד תוך ד׳ אמות ברם הרב אפי׳ חוץ לד׳ אמות:6הא דתנן אמרו לו א״כ היית נוהג לא קיימת מצות סוכה מימיך לאו דוקא דהא סוכה גדולה וכשרה היא אלא דאסרו רבנן שלא תהא שלחנו בתוך הבית גזירה שמא ימשך אחר שלחנו אלא פירושו לא קיימת מצוה סוכה כראוי וכרצון חכמים. ודכותה בפרק ערבי פסחים מי שלא אמר ג׳ דברים אלו בפסח לא יצא י״ח שפירושו שלא קיים מצותו כראוי אבל ודאי אינו מעכב וכן רבים:7אמר מר האזרח להוציא את הנשים למימרא דאזרח בין גברי בין נשי משמע דאצטריך ה״א דהאזרח למעט והתניא האזרח לרבות את הנשים אלמא אצטריך ה״א לרבותא פירוש והשתא קשי׳ אזרח אאזרח דאלו ה״א אה״א ל״ק שכן דין תורה דכל היכא דהוה משמע פטורא אתיא ה״א לרבות וכל היכא דהוה משמע חיובא אתיא ה״א למעט תוספות:8אמר רבא הלכתא נינהו וקרא אסמכתא בעלמא. פירוש לאו דהוי תרווייהו הלכתא דהא חד מינייהו שפיר אתי אלא הכי קאמר דחד מנייהו הלכה למשה מסיני ולא אתי מקרא והיינו דשיילינן הי קרא והי הלכתא ותו ל״ל קרא ול״ל הלכתא דהא כלל הוא בכל התורה כלה שכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות וכלל הוא בכל התורה כלה הא דרב שהשוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה וסוכה ויה״כ בהני כללי נינהו ולמה אצטריך קרא באנפי נפשייהו:9אמר אביי לעולם סוכה הלכתא ויה״כ קרא. פי׳ והא דלא קאמר איפכא משום דהכי גמיר לה א״נ דהכי אתיא שפיר טפי דדרשינן ה״א לרבות שכן הוא ברוב המקומות סד״א תשבו כעין תדורו מה דירה איש ואשתו אף סוכה איש ואשתו קמ״ל:10רבא אמר אצטריך סד״א כו׳. פירש נאדי מאוקמתא דאביי משום דמשמע ליה דלגבי הא ליכא למדרש תשבו כעין תדורו ולא אתא קרא לכולי האי אבל מודה הוא דדרשינן ליה בעלמא ואיהו גופיה דריש ליה כדכתיבנא לעיל ויש לשאול למה נכתב האזרח כלל שמעתי בשם רבינו הגדול הרמב״ן ז״ל שבא לומר שלא יתחייב בסוכה אלא מי שהוא כאזרח רענן פרט להולכי דרכים ושומרי פירות ומצטער וכיוצא בהן:11וכל מאי דאמרי׳ בכל דוכתא תשבו כעין תדורו מהכא נפקא לן דהא קרא גלי לן דמאי דכתיב תשבו אינה ישיבה כל דהו אלא ישיבה כעין דירה כענין וישב יעקב בארץ מגורי אביו ואחרים בכתוב:12ויש שואלין ה״א דהאזרח למה דמוקמי לה לרבות את הגרים דגרים בכלל ישראל ברוב מקומות אלא במיעוט מקומות כגון גבי תנופ׳ ויולדת ותו דאצטריך ריבויא לגרים משום דאיכא טעמא למעוטינהו הכא משום דכתיב האזרח ה״א דאתא למעוטי גרים ולהכי אצטריך ה״א כך תי׳ בתוס׳ ויש נוסחאות שכתוב בהן בפירוש כן ולפום מאי דפרישנא באזרח לא משמע מיעוטא דגרים כלל ותו לדידהו דלא מפרשי אזרח לטעמא דכתיבנא אמאי כתב רחמנא אזרח דמשמע מיעוטא דגרים דאצטריך ה״א לרבות לא ליכתוב אזרח ולא ה״א והא עדיף טפי כדאקשינן דכותה בעלמא והנכון דה״א לא דרשינן כיון דליכא למדרש והיכא דאיכא למדרש דרשינן ליה וכדאמרי׳ דברים הדברים לא משמע ליה ואמרינן בפ״ק דיבמות חוצה החוצה לא דריש דכל היכא דליכא למדרש לא דרשינן ליה ולא חיישינן להכי וקרא דיה״כ אסיקנא דאצטריך לתוספת עינוי דיה״כ שמוסיפין מחול על הקדש דאף על גב דלאו מ״ע ממש הוא ה״א כיון דלית ביה עונש ואזהרה לא ליחייבי ביה נשים כלל דה״ל עשה דאית ביה מ״ע שהז״ג שהנשים פטורות קמ״ל האזרח לרבות את הנשים לתוס׳ עינוי מיהא אם אכלן ושתן ביה לא אמרי׳ להו ולא מידי מוטב שיהיו שוגגות ואל יהיו מזידות וכדאיתא במס׳ י״ט:13כל לרבות את הקטנים והתנן נשים וקטנים פטורים מן הסוכה ל״ק מתני׳ בקטן שלא הגיע לחנוך ברייתא בקטן שהגיע לחנוך שאביו חייב לחנכו והיינו קטן שאינו צריך לאמו דתנן בסיפא דמתני׳ ובודאי ממתניתין גופה מצי למשמע דאיכא האי הפרשה בין קטן לקטן ולא אקשינן אלא משום דהוה ס״ד דתנא דברייתא סבר דמדאורייתא ממש חייב לחנכו מי מייתי לה מקרא ואיהו אהדר ליה דמדרבנן היא וקרא אסמכתא בעלמא ושיעור קטן שהגיע לחנוך אינו שוה בכל המקומות אל׳ כפי הענין שחייב לחנכו בו דלענין יה״כ אית ליה חד שיעור והכא גבי סוכה שיעורא אחרינא בשאינו צריך לאמו שראוי לחנכו. ובלולב אמרו קטן היודע לנענע חייב בלולב ובתפילין אמרו קטן היודע לשמור תפילין חייב בתפילין וכן בכל דבר ודבר כפי מה שהוא והכא אמרינן היכי דמי קטן שאינו צריך לאמו אמרי דבי ר׳ ינאי כל שנפנה ואין אמו מקנחתו רשב״ל אומר כל שניעור משנתו וקורא אימא אימא ושתיק ולא אתפרש האי שיעורא ונקטי רבנן מבן ו׳ ולמעלה מדאמרינן בעודו בן קטן הצריך לאמו יצא בערוב אמו ופריש התם דהיינו עד בן ו׳ ומיהו התם אמרי׳ דכי איתיה לאבוה במתא הוי צריך לאמו כבר ד׳ וה׳ ולגבי סוכה שאביו מחנכו אבוה במתא חשיב לעולם והוי שיעורא כבן ו׳ מפי מורי נר״ו:14הא דאמרינן ושמאי מחמיר ל״ג ושמאי מחמיר על עצמו היה דבהא מלתא דליכא חיובא אקטן דאורייתא ולא על אביו מדרבנן שעדיין לא הגיע לחנוך אינו בדין להחמיר על עצמו כ״כ לפחות את המעזיבה והוי בכלל מי שאינו מצוה בדבר ועושה אלא ה״ג ושמאי מחמיר ומעשה כו׳ ובעי למימר ומחמיר מן הדין דקסבר שאביו חייב בה מן התורה דתשבו כעין תדורו איש ובניו דלגבי דידיה מדרש הכי אף ע״ג דלא דרשינן ליה לחייב אשה בסוכה א״נ והוא הנכון מחמיר בחנוך קטן בסוכה מדרבנן לחייבו שיאכל עמו בסוכה כיון דאפשר וחזי להכי שכן הדין בכל מצוה לחייבו בחינוך כל זמן שאפשר וראוי לכך ורבנן סברי דכיון דאמו פטורה מן הסוכה אין ראוי לחינוך סוכה בעוד שצריך לאמו דליכא לאפרושי׳ מינה:15ת״ר כל שבעת הימים כו׳. הא במיגרס הא בעיוני יש שפירשו דמגרס דהוי קבע בסוכ׳ ועיוני דהוי עראי חוץ לסוכה ואית דאמרי דעיוני בסברא הוי קבע טפי ובעי סוכה ולחומרא עבדינן בתרווייהו כל היכא דליכא טירדא ואפשר התם דאי לא הו״ל כמצטער שהוא פטור מן הסוכה:
