רי"ף בבא מציעא ס״ז

1 א"ל הא תקינו רבנן דכארי כריא ויהיב טסקא ארעא דלית לה לא כריא ולא טסקא מאי א"ל איבעי ליה למחויי ואי לא מחא איהו אפסיד נפשיה וכן הלכתא:

2 אריס אומר למחצה ירדתי ובעה"ב אומר לשליש הורדתיו מי נאמן רב יהודה אמר בעה"ב נאמן ורב נחמן אמר הכל כמנהג המדינה והלכתא כרב נחמן:

3 יתומים אומרים אנו השבחנו ובעל חוב אומר אביכם השביח דף קי: סבר רב חגא למימר על בעל חוב להביא ראיה מ"ט ארעא בחזקת יתמי קיימי ובע"ח לייתי ראיה ולשקול א"ל ההוא סבא הכי א"ר יוחנן על היתומים להביא ראיה מ"ט ארעא כיון דלגוביינא קיימא כמאן דגביא דמיא ויתמי נייתו ראיה ונשקלו אמר אביי אף אנן נמי תנינא ספק זה קדם וספק זה קדם קוצץ ואינו נותן דמים אלמא כיון דלמיקץ קאי אמרינן ליה זיל קוץ ואי משום דמי אייתי ראיה ושקול ה"נ כיון דלגוביינא קיימא כמאן דגביא דמיא ויתמי נייתו ראיה ונשקלו אייתי יתמי ראיה דאינהו אשבוח סבר ר' חנינא למימר בארעא מסלקינן להו ולא היא בדמי מסלקינן להו מדר"נ דא"ר נחמן אמר רבה בר אבוה ג' שמין להן את השבח ומעלין אותן בדמים ואלו הן בכור לפשוט ובע"ח ליתומים ובע"ח ללקוחות

4 והני מילי היכא דשויה לוה לההיא ארעא ניהליה דמלוה אפותיקי ולא קא מסיק ביה אלא שיעור ארעא בלחוד אבל אי לא שויה ניהליה אפותיקי כיון דלא מסיק ביה בלוה אלא שיעור ארעא בלא שבחא לית ליה למשקל שבחא דאשבח יתמא או שבחא דאשבח לוקח ודינא הוא דשביק להו מלוה גריוא בההיא ארעא כשיעור שבחייהו אי בעי או דיהבי ליה זוזי ומסלקי ליה כיון דלא הויא ארעא אפותיקי אבל אי שויא ניהליה אפותיקי כמאן דקני לה דאמי והוה ליה יתמי או לוקח כמאן דאשבח בארעא דלא דיליה הלכך שקיל ליה בע"ח לכולה ארעא ומסלק להו לשבחייהו בדמי

5 והני מילי בדהוה שבח כנגד הוצאה אבל אי הויא הוצאה יתירה על השבח לית להו הוצאה אלא כנגד שבח ואי הוה שבח יתר על הוצאה שקיל לוקח הוצאה מבע"ח ושבח ממוכר שכך כותב לו מוכר ללוקח אנא איקום ואידכי ואמרוק ואישפי זביני אלין אינון ועמליהון ושבחיהון ויתמי שקלי לה להוצאה מבע"ח ושבחא ליכא ממאן דשקלי ליה ועיקרא דהא מילתא כבר ברירנא לה בפרק שנים אוחזין בטלית :

6 מתני' המקבל שדה מחברו שבע שנים בשבע מאות דינר אין השביעית מן המנין שבוע אחד בשבע מאות דינר השביעית מן המנין שכיר יום גובה כל הלילה שכיר לילה גובה כל היום שכיר שעות גובה כל הלילה וכל היום שכיר שבת שכיר חדש שכיר שנה שכיר שבוע יצא ביום גובה כל היום יצא בלילה גובה כל הלילה וכל היום:

7 גמ' תנו רבנן מנין לשכיר יום שגובה כל הלילה שנאמר ויקרא י״ט:י״ג לא תלין פעולת שכיר אתך מנין לשכיר לילה שגובה כל היום שנאמר דברים כ״ד:ט״ו ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש איפוך אנא שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף:

8 ת"ר ממשמע שנאמר ויקרא י״ט:י״ג לא תלין פעולת שכיר אתך איני יודע שעד בקר ומה ת"ל עד בקר מלמד שאינו עובר עליו אלא בקר ראשון בלבד מיכן ואילך מאי אמר רב עובר משום בל תשהה אמר רב יוסף מאי קרא משלי ג׳:כ״ח אל תאמר לרעך לך ושוב איתמר האומר לחברו צא ושכור לי פועלין שניהן אין עוברין משום בל תלין זה לפי שלא שכרן דף קיא. וזה לפי שאין פעולתן אצלו והוא דאמר להו שכרכם על בעל הבית אבל אי לא אמר להו הכי השליח עובר משום דפעולתן אצלו היא כדתניא השוכר את הפועל לעשות בשלו והראהו בשל חברו נותן לו שכרו משלם וחוזר ונוטל מבעל הבית מה שההנה אותו:

9 שכיר שעות גובה כל היום וכל הלילה וכו':

10 אמר רב שכיר שעות דיום גובה כל היום שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה ושמואל אמר אפילו שכיר שעות דיום גובה כל היום וכל הלילה