1מתני' אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער היה הוא תחלה לקוצרים פוסק עמו על הגדיש ועל העביט של ענבים ועל המעטן של זיתים ועל הביצים של יוצר ועל הסיד משישקענו בכבשן ופוסק עמו על הזבל כל ימות השנה רבי יוסי אומר אינו פוסק עמו על הזבל אלא אם כן היה לו זבל באשפה וחכמים מתירין ופוסק עמו כשער הגבוה ר' יהודה אומר אע"פ שלא פסק עמו יכול הוא לומר לו או תן לי כזה או תן לי את מעותי:2גמ' א"ר אסי א"ר יוחנן אין פוסקין על שער של עיירות מ"ט משום דלא קביע תרעייהו ת"ר אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער יצא השער פוסקין ואע"פ שאין לזה יש לזה היו חדשות מארבע וישנות משלש אין פוסקין עד שיצא השער לחדש ולישן היו ללקוטות מד' ולכל אדם מג' אין פוסקין עד שיצא השער ללוקט ולמוכר:3אמר רב נחמן פוסקין ללוקט על שער לקוטות ולבעל הבית כשער בעה"ב אבל לבעה"ב כשער לקוטות לא מ"ט מאן דיהיב זוזי לבעה"ב אפירי שפירי יהיב אמר רב הונא אין לווין על שער שבשוק פי' סאה בסאה ומי אמר רב הונא הכי והא בעו מיניה מרב הונא בני בי רב דיזפי בתשרי ופרעי בטבת שרי או אסור ואמר להו הא חיטי בהיני והא חיטי בשילי אי בעו זבני ופרעי א"ל מעיקרא אין לווין אמר רב הונא כיון דשמעה להא דאמר רב שמואל ברב יהודה א"ר אלעזר לווין אמר איהו נמי לווין וכן הלכתא דלווין סתם ופורעין סתם על שער שבשוק:4תנו רבנן המוליך חבילה ממקום למקום מצאו חבירו ואמר לו תנה לי ואני אעלה לך כדרך שמעלין לך באותו מקום דף עג. ברשות מוכר מותר ברשות לוקח אסור המוליך פירות ממקום למקום מצאו חבירו וא"ל תנם לי ואני אעלה לך פירות שיש לי באותו מקום אם יש לו פירות באותו מקום מותר ואם לאו אסור החמרין מעלין ממקום היוקר למקום הזול ואין חוששין מאי טעמא רב פפא אמר משום דמגלו להו תרעא רב אחא בריה דרב איקא אמר ניחא להו דמוזלי גבייהו מאי בינייהו איכא בינייהו5ספסירא חדתא מאן דאמר משום דמגלי להו תרעא ספסירא חדתא ליתיה בקי בתרעא ולא יכיל לגלויי להו תרעיה ומ"ד משום דמוזלי ספסרי גבייהו דחמראי ספסירא חדתא נמי מוזיל גבייהו:6פרדס רב אסר ושמואל שרי רב אסר דכיון דלקמיה שוי טפי מיחזי כי אגר נטר ליה ושמואל שרי כיון דזימנא הוי ביה תיוהא לא מיחזי כי אגר נטר ליה אמר רב שימי בר חייא ומודה רב בתורי דנפיש פסידייהו7אמר להו שמואל להנהו דשבשי שבשא הפוכו בארעא דניהוי כמאן דקני ליה גופא דארעא ואי לא הויא כהלואה ואסור והיכא דיהבי ליה טפי פורתא לא מחזי כרבית אמר להו רבא להנהו דמנטרי באגי הפוכו בבי דרי כי היכי דלא תשתלם שכירות דידכו עד ההיא שעתא דשכירות אינו משתלם אלא לבסוף וההיא שעתא אוזולי הוא דקא מוזלי גבייכו אמרי ליה רבנן לרבא קאכיל מר רביתא דכולי עלמא שקלי ארבע ומסלקי לאריסא בניסן מר נטר להו עד אייר ושקיל שיתא אמר להו אתון הוא דעבידתו שלא כדין ארעא לאריסא משעבדא להו ומסתלקין להו בניסן ומפסידתו להו בכמה אנא נטר עד אייר ומרווחינן להו בכמה8דף עג: רב מרי בר רחל משכן ליה ההוא נכרי ביתא אזל זבנה לרבא נטר שתא שקל אגר ביתא אמטי ליה לרבא א"ל האי דלא אייתי למר אגר ביתא עד האידנא דסתם משכנתא שתא ולא הוה מצי נכרי מסלק השתא לישקול מר אגר ביתא א"ל אי הוה ידענא דממושכן ליה למר לא הוה זבינא ליה השתא כדיניהם עבדינן לך דכמה דלא מסלקי לן בזוזי לא שקיל אגר ביתא אנן נמי לא שקילנא אגר ביתא א"ל רבא מברנש לרב אשי חזי מר צורבי מרבנן דקא אכלי רביתא דיהבי זוזי אחמרא בתשרי ובחרי ליה בטבת א"ל אינהו נמי אחמרא יהבי אחלא לא יהבי מעיקרא דחמרא חמרא דחלא חלא וההיא שעתא הוא דמבחר נפשיה:9רבינא יהב זוזי לאקרא דשינוותא ושפכו ליה טפייתא אתא לקמיה דרב אשי א"ל בכי האי גוונא מאי א"ל אוזולי קא מוזלי גבך א"ל