רי"ף בבא מציעא י״ג

1 במסכתא בפוריא דף כד. באושפיזא למאי נפקא מיניה אמר רב הונא לאהדורי ליה אבידה בטביעות עינא אי ידעינן ביה דלא משני אלא בהני תלת מילי מהדרינן ליה ואי לא לא מהדרינן ליה:

2 גרסינן בפרק הבא על יבמתו דף סה: א"ר אילעא משום ר' יהודה בר' שמואל מותר לשנות בדברי שלום שנאמר בראשית נ׳:י״ז כה תאמרו ליוסף אנא שא נא וגו' ר' נתן אומר מצוה שנא' ש"א יז ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני ויאמר ה'עגלת בקר תקח בידך וגו'.

3 ומסתברא לן דהאי דלא חשיב הא בהדי הנך תלת מילי משום דהאי לא איצטריכא ליה דמצוה היא כי איצטריכא ליה הנך דרשות:

4 מר זוטרא חסידא איגנב ליה כסא דכספא מאושפיזיה חזייה לההוא בר בי רב דמשא ידיה ונגיב בגלימא דחבריה אמר האי הוא דלא איכפת ליה אממונא דחבריה כפתיה ואודי:

5 ומודה ר"ש בן אלעזר בכלים חדשים ששבעתן העין שחייב להכריז ואלו הן כלים חדשים שלא שבעתן העין שאינו חייב להכריז בדי מחטין וצינורות ומחרוזות של קרדומות.

6 וכל אלו שאמרו שמצאן אחד אחד אבל מצאן שנים שנים חייב להכריז.

7 מאי בדי סיכי דכל דתלו ביה מידי בד קרו ליה כי ההיא דאמרינן בסוכה דף מד: עלה אחד בבד אחד:

8 וכן היה ר' שמעון בן אלעזר אומר המציל מן הארי ומן הדוב ומן הנמר ומן הברדלס ומזוטו של ים ומשלוליתו של נהר והמוצא בסרטיא ופלטיא גדולה ובכל מקום שהרבים מצויין שם הרי אלו שלו מפני שהבעלים מתיאשין מהן:

9 איבעיא להו כי קאמר רבי שמעון בן אלעזר ברוב כותים אבל ברוב ישראל לא או דלמא ברוב ישראל נמי ואם תמצא לומר אפילו ברוב ישראל פליגי רבנן עליה או לא ולא איפשיטא וסוגיין דברוב כותים מותר וברוב ישראל נוטל ומכריז:

10 דף כד: רב יהודה הוה שקיל ואזיל בתריה דמר שמואל בשוקא דבי דיסא א"ל מצא כאן ארנקי מהו א"ל הרי אלו שלו בא ישראל ונתן סימניה מהו א"ל חייב להחזיר א"ל תרתי אמרת אמרת הרי אלו שלו והדר אמרת חייב להחזיר א"ל לפנים משורת הדין כי הא דאבוה דשמואל אשכחנהו להנך חמרי במדברא ואהדרנהו למרייהו לבתר תריסר ירחי שתא

11 לפנים משורת הדין כי הא דף ל: דא"ר יוסף שמות יח והודעת להם זו בית חייהם את הדרך זו גמילות חסדים ילכו זה ביקור חולים בה זו קבורה ואת המעשה זה הדין אשר יעשון זה לפנים משורת הדין:

12 דף כד: רבא הוה קא אזיל בתריה דרב נחמן בשוקא דגלדאי ואמרי ליה בשוקא דרבנן א"ל מצא כאן ארנקי מהו א"ל הרי אלו שלו בא ישראל ונתן סימניה מהו אמר ליה הרי אלו שלו והלה עומד וצווח אמר ליה נעשה כצווח על ביתו שנפל ועל ספינתו שטבעה בים:

13 מתני' ואלו חייב להכריז מצא פירות בכלי או כלי כמות שהוא מעות בכיס או כיס כמות שהוא צבורי פירות וצבורי מעות דף כה. שלשה מטבעות זו על גבי זו כריכות ברשות היחיד וככרות של בעל הבית וגיזי צמר הלקוחות מבית האומן בדי יין וכדי שמן חייב להכריז:

14 גמ' טעמא דפירות בכלי או כלי כמות שהוא מעות בכיס או כיס כמות שהוא הא כלי ולפניו פירות כיס ולפניו מעות הרי אלו שלו פירוש המעות והפירות תנינא להא דתנו דבנן מצא כלי ולפניו פירות כיס ולפניו מעות הרי אלו שלו מקצתן בכלי ומקצתן ע"ג קרקע חייב להכריז דחיישינן דלמא לבעל כלי נינהו

15 ואי קשיא לך הא דתניא מצא דבר שאין בו סימן ומאי ניהו פירות בצד דבר שיש בו סימן ומאי ניהו כלי חייב להכריז דאלמא חיישינן דלמא לבעל כלי נינהו והכא קתני מצא כלי ולפניו פירות הרי אלו שלו ולא חיישינן לפירי דלמא לבעל כלי נינהו אמר רב פפא לא קשיא הא דקתני חייב להכריז בדאשתיירו ביה מינייהו מידי דחיישינן דלמא הני דקמיה מיניה אישתפוך והא דקתני הרי אלו שלו בדלא אשתייר ביה מידי דאמרינן אם איתיה דמיניה דמנא אישתפוך הוה משתייר ביה מינייהו מידי ומדלית במנא מידי שמעינן מינה מאיניש אחרינא נפול ואייאש לי' מינייהו דלית ליה סימנא בגוייהו ולפיכך הרי הן שלו

16 ואיבעית אימא הא והא דלא אשתייר ביה מידי ולא קשיא הא דקתני חייב להכריז במהדר אפיה דמנא כלפי פירי דאמרי' מהאי מנא נפיל ואית למרייהו סימנא בגוייהו ולא אייאש מינייהו והא דקתני הרי הן שלו דלא מהדר אפיה דמנא לגבי פירי

17 ואב"א הא והא דמהדר אפיה לגבי פירי ול"ק הא דקתני הרי אלו שלו בדאית ליה אוננים לצנא דאמרינן אי מהאי נפול הוה משתייר ביה מידי והא דקתני חייב להכריז בדלית ליה אוגנים לצנא דאמרינן אפשר דמיניה נפול והאי דלא אשתייר ביה מידי משום דל"ל אוגנים דליעכבינהו הלכך חייב להכריז:

18 שלשה מטבעות זה על גבי זה: א"ר יצחק מגדלאה והוא שעשויין במגדלין אבל משלחפי שלחופי כמפוזרות דמו והרי הן שלו פירוש משלחפי מקצת מטבע זה על מקצת מטבע זה כדמתרגמינן בתרגום ארץ ישראל שכל את ידיו שלחפינהו לידוהי:

19 מאי מכריז אמר רבינא טיבעא מכריז: