1באבל אמרו דברים ומשכון לא קאי באבל אמרו דגרסינן בקדושין דף ח: בפרקא קמא בני בי רב הונא בר אבין זבין אמתא בפריטי ולא הוו בהדייהו זוזי אותיבו נסכא עילויה לסוף אייקר אמתא אתו לקמיה דר' אמי אמר להו פריטי אין כאן נסכא אין כאן:2אבל אמרו חכמים מי שפרע וכו': דף מח: איתמר אביי אמר אודועי מודעינן ליה אבל מילט לא לייטינן ליה דכתיב שמות כ״ב:כ״ז ונשיא בעמך לא תאור רבא אמר מילט נמי לייטינן ליה דכתיב בעמך בעושה מעשה עמך והלכתא כרבא ושמעינן מהא דכי האי גוונא לאו עושה מעשה ישראל הוא איתמר רב אמר ערבון כנגדו הוא קונה ור' יוחנן אמר כנגד כולו הוא קונה וקי"ל דכל היכא דפליגי רב ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן דף מט. איתמר דברים רבי אמר אין בהם משום מחוסרי אמנה ורבי יוחנן אמר יש בהם משום מחוסרי אמנה ואף רבי יוחנן לא אמר אלא במתנה מועטת משום דסמכא דעתיה אבל במתנה מרובה3דלא סמכא דעתיה לא והלכתא כר' יוחנן תניא ר' יוסי ברבי יהודה אומר מה ת"ל ויקרא יט והין צדק והלא הין בכלל איפה אלא שיהא הן שלך צדק ולאו שלך צדק ופירשה אביי שלא ידבר אחת בפה ואחת בלב ירושלמי ר' יעקב בר זבדא ר' אבהו בשם ר' יוחנן אמר ליתן מתנה לחבירו וביקש לחזור בו מותר לחזור בו אלא שבשעה שאומר צ"ל בדעת גמורה רב מפקיד לשמשיה אימת דנימר לך תן מתנה לבר נש אי הוה מסכין הב ליה מיד ואי עתיד אימליך בי תניינות:4ההוא גברא דיהב זוזי אשומשמי לסוף איקור שומשמי הדרו בהו א"ל תא שקול זוזך דליכא שומשמי לא שקלינהו ואיגנב אתו לקמיה דרבא אמר להו לא מיבעיא שומר שכר דלא הוי אלא אפילו ש"ח נמי לא הוי אמרו ליה רבנן לרבא והא בעי לקבולי עליה מי שפרע אמר להו אין ה"נ א"ר פפא אמר לי רבינא דא"ל ההוא מרבנן ורב טבות שמיה ואמרי לה רב שמואל בר זוטרא שמיה דאי הוה יהבי ליה כל חללי דעלמא לא הוה משני בדיבוריה בדידי הוה עובדא דאתא ההוא גברא בפניא דמעלי שבתא וקאי אבבא אמר לי אית לך שומשמי לזבוני אמרי ליה לא אמר לי ליהוי זוזי פקדון גבך דחשכה לי אמינא ליה הא ביתא קמך אותבינהו ואיגנוב אתא לקמיה דרבא א"ל הא אמר ביתא קמך לא מיבעיא שומר שכר דלא הוי אלא אפילו ש"ח נמי לא הוי אמרי ליה והא אמרי ליה רבנן לרבא והא בעי לקבולי מי שפרע אמר לי לא היו דברים מעולם5והילכתא כהאי מעשה בתרא דמאן דא"ל לחבריה הא ביתא קמך ליתיה לא שומר שכר ולא שומר חנם אבל מעשה קמא ליתיה דהא דחייה רב טבות וקאמר לאו הכי הוה מעשה ולא קא דאין רבא האי
