1דף סה. דניחא ליה דלא ניסתרו עבדיה א"ל הני מילי היכא דלא מסיק ביה זוזי מר כיון דמסיק ביה זוזי מיחזי כרבית דאמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן אע"פ שאמרו הדר בחצר חברו שלא מדעתו אינו צריך להעלות לו שכר הלוהו ודר בחצירו צריך להעלות לו שכר א"ל הדרי בי2אמר אביי האי מאן דמסיק ארבע זוזי דרביתא בחבריה וקא אזלי חיטי ארבעה גריוי בשוקא ויהיב ליה איהו חמשה כי מפקינן מיניה ארבעה מפקינן מיני' ואידך אוזולי הוא דזיל גביה רבא אמר חמשה מפקינן מיניה דבתורת רביתא אתאי לידיה והלכתא כרבא וכן מאן דמסיק בחבריה ארבע זוזי דרביתא ויהב ליה גלימא בגוייהו כי מפקינן מיניה גלימא מפקינן מיניה מ"ט כי היכי דלא לימרו גלימא דמיכסי וקאי גלימא דרביתא הוא3אמר רבא האי מאן דמסיק תריסר זוזי דרביתא בחבריה ואוגר ליה חצר דמיתגרא בעשרה בתריסר כי מפקינן מיניה תריסר מפקינן מיניה א"ל רב אחא מדפתי לרבינא ולימא ליה כי אגירנא הכי דהוה קא משתרשי לי השתא דלא קא משתרשי לי כי דאגרי כ"ע הוא דאגרנא א"ל לא משום דאמרי ליה סברת וקבילת:4מרבין על השכר ואין מרבין על המכר וכו':5מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף והאי כיון דלא מטי זימניה למיגבא לאו אגר נטר ליה הוא מישוא הוא דשויא הכי והאי דקאמר ליה אם מעכשיו אתה נותן לי היא שלך בעשרה סלעים לשנה אוזולי הוא דקא מוזיל גביה וסיפא כיון דזביני נינהו בעי למשקל זוזי מהשתא הלכך אגר נטר ליה הוא ואסור:6תוספתא הלוקח מכר מחבירו על מנת ליתן לו מיכן ועד י"ב חדש רשאי שיאמר לו תן לי מיד בפחות ואינו חושש משום רבית ירושלמי תני יש דברים שהן כמו רבית ומותרין ובתחלה כיצד לוקח אדם שטרותיו של חברו ומלוותו של חברו בפחות ואינו חושש משום רבית אמר רבא דקו בה רבנן בהא מילתא ואוקמוה אקרא ויקרא כ״ה:נ״ג כשכיר שנה בשנה יהיה עמך שכירות של שנה זו אינה משתלמת אלא לשנה אחרת אמר ר"נ טרשא שרי איתיביה רב חמא אם לגורן בשנים עשר מנה אסור התם קץ ליה הכא לא קץ ליה א"ר פפא טרשא דידי שרי מאי טעמא שיכראי לא פסיד7וזוזי לא צריכנא אנא הוא דקא עבידנא מילתא גבי לוקח א"ל רב שישא בריה דרב אידי לרב פפא מאי חזי מר דאזיל בתר דידיה זיל בתר לוקח דאילו הוה ליה זוזי הוה שקיל כדהשתא השתא דלית ליה זוזי שקיל כי יוקרא דלקמיה וקא חסר טובא אלא אמר רב חמא טרשא דידי ודאי שרי מ"ט ניחא להו דליקו ברשותי דכל היכא דאזלי שבקו להו מיכסי ונקיטי להו שוקא דף סה: והלכתא כרב חמא וליתא לדרב פפא:8מתני' מכר לו את השדה ונתן לו מקצת דמים ואמר לו אימתי שתרצה הבא מעות וטול את שלך אסור הלוהו על שדהו ואמר לו אם אין אתה נותן לי מכאן ועד ג' שנים הרי היא שלי הרי הוא שלו וכך היה ביתוס בן זונין עושה ע"פ חכמים:9גמ' מי אוכל פירות רב הונא אמר מוכר אוכל פירות רב ענן אמר משלשין את הפירות ולא פליגי הא דרב הונא כדא"ל לכי מייתית זוזי קני והא דרב ענן משלשין כדאמר ליה לכי מייתית זוזי קני מעכשיו תאני רב ספרא ברבית דבי רבי חייא פעמים ששניהן מותרין פעמים ששניהן אסורין פעמים שהלוקח אסור ומוכר מותר פעמים שהלוקח מותר ומוכר אסור עני רבא בתריה פעמים ששניהן מותרין דאמר ליה