1מתני' אף השמלה היתה בכלל כל אלו ולמה יצאת להקיש אליה לומר לך מה השמלה מיוחדת שיש בה סימנים ויש לה תובעין אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעין חייב להכריז:2גמ' בכלל מאי בכלל דברים כב כל אבדת אחיך:3שיש לה תובעין: לאפוקי לאחר יאוש דלית לה תובעין.4ת"ר דברים כ״ב:ג׳ אשר תאבד ממנו פרט לאבדה שאין בה שוה פרוטה שאינו חייב ליטפל בה ולא להחזירה:5דף כח. סימנין וסימנין יניח ולא יתן לא לזה ולא לזה.6סימנין ועדים ינתן לבעל עדים. סימנין וסימנין ועד אחד עד אחד כמאן דליתיה דמי ויניח.7עדי אריגה ועדי נפילה ינתן לבעל עדי נפילה דאמרינן זבוני זבנה ומטיא לידיה דהאי ונפלה מיניה מדת ארכו ומדת רחבו תנתן למדת ארכו ולא למדת רחבו דאיכא למימר האי שעורי קא משער לה כד מכסי בה מרה וקאי אבל מדת ארכו לא משתער מדת ארכו ורחבו ומדת משקלותיו ינתן למדת משקלותיו הוא אומר סימני הגט והיא אומרת סימני הגט ינתן לה ודוקא בנקב יש בו בצד אות פלונית הוא אומר סימני החוט שקשור בו הגט והיא אומרת סימני החוט ינתן לה ודוקא במדת ארכו אבל בחיורא וסומקא לא הוא אומר בחפיסה והיא אומרת בחפיסה ינתן לו מידע ידעה דכל דאית ליה בחפיסה מנח ליה:8מתני' עד מתי חייב להכריז עד כדי שידעו בו שכניו דברי ר"מ ר' יהודה אומר שלשה רגלים ולאחר הרגל האחרון שבעה ימים כדי שילך לביתו שלשה ויחזור שלשה ויכריז יום אחד:9גמ' תנא שכני אבדה. מאי שכני אבדה מקום שנמצאת בו אבדה:10דף כח: ת"ר בראשונה כל מי שמוצא אבדה היה מכריז עליה ג' רגלים ואחר הרגל האחרון ז' ימים כדי שילך לביתו ג' ויחזור שלשה ויכריז יום אחד משחרב בית המקדש התקינו שיהו מכריזין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות משרבו האנסין דאמרי אבידתא למלכא התקינו שיהא מודיע לשכניו ומיודעיו ודיו:11מתני' אמר את האבדה ולא אמר את סימניה הרי זה לא יתן לו.12והרמאי אע"פ שאמר את סימניה הרי זה לא יתן לו שנאמר דברים כ עד דרוש אחיך אותו עד שתדרוש את אחיך אם רמאי הוא אם אינו רמאי:13גמ' איתמר רב יהודה אמר אבידה מכריז דחיישינן לרמאי ור"נ אמר גלימא מכריז דלא חיישינן לרמאי דא"כ אין לדבר סוף ומאי אמר את האבדה ולא אמר את סימניה דקתני במתניתין דלא אמר סימנין מובהקין דידה והלכתא כר"נ:14והרמאי אע"ג שאמר את סימניה וכו': ת"ר בראשונה כל מי שאבדה לו אבדה היה נותן את סימניה ונוטלה משרבו הרמאין התקינו שיהו אומרים לו הבא עדים שאין רמאי אתה וטול:15אבוה דרב פפא אירכס ליה חמרא אתא לקמיה דרבה בר רב הונא א"ל זיל אייתי סהדי דלאו דמאי את אזל אייתי סהדי אמר להו ידעיתו ביה דרמאי הוא אמרו ליה אין אמר להו אנא רמאה אנא אמרו ליה אנן לאו רמאה את קאמרינן אמר רבה בר רב הונא מיסתברא דלא מייתי איניש חובתא לנפשי' והני ודאי מיטעא קא טעו ולא אמרינן בכי הא כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד:16מתני' כל דבר שעושה ואוכל יעשה ויאכל וכל דבר שאינו עושה ואוכל ימכר שנאמר דברים כב והשבותו לו ראה היאך תשיבנו לו.17מה יהא בדמים רבי טרפון אומר18ישתמש בהן לפיכך אם אבדו חייב באחריותן ר' עקיבא אומר לא ישתמש בהן לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן:19גמ' יעשה ויאכל עד כמה אמר שמואל עד י"ב חדש תניא נמי הכי כל דבר שעושה ואוכל יעשה ויאכל כגון פרה וחמור מיטפל בהן עד שנים עשר חדש מכאן ואילך שם דמיהן ומניחן עגלים וסייחין מיטפל בהן שלשה חדשים מכאן ואילך שם דמיהן ומניחן אווזין ותרנגולין מיטפל בהן שלשים יום מכאן ואילך שם דמיהן ומניחן:20אמר רב נחמן בר יצחק תרנגולת כבהמה גסה דמיא תניא נמי הכי תרנגולת ובהמה גסה מיטפל בהן שנים עשר חדש מכאן ואילך שם דמיהן ומניחן:21ורמינהי עגלים וסייחין מיטפל בהן ל' יום מכאן ואילך מוכרן בב"ד אווזין ותרנגולין וכל דבר שטיפולו מרובה יותר משכרו מיטפל בהם ג' ימים מכאן ואילך מוכרן בב"ד קשיא עגלין וסייחין אעגלין וסייחין קשיא אווזין ותרנגולין אאווזין ותרנגולין עגלים וסייחין אעגלים וסייחין לא קשיא הא דרעיא והא דפטמא אווזין ותרנגולין אאווזין ותרנגולין לא קשיא הא ברברבי הא בזוטרי:22ושאינו עושה ואוכל: תנו רבנן דברים כב והשבותו לו ראה היאך תשיבנו לו שלא יאכיל עגל לעגלים סייח לסייחין אווז לאווזין תרנגול לתרנגולים:23מה יהא בדמים רבי טרפון אומר כו': עד כאן לא פליגי דף כט. אלא שנשתמש בהן אבל לא נשתמש בהן אם אבדו דברי הכל פטור לימא תהוי תיובתא דרב יוסף דאיתמר שומר אבידה רבה אומר כשומר חנם דמי ורב יוסף אומר כשומר שכר דמי אמר לך רב יוסף בגניבה ואבדה כ"ע לא פליגי דחייב כי פליגי באונסין דשואל ר"ט סבר כיון דשרו ליה רבנן לאשתמושי בהו הוה ליה שואל עלוייהו ואע"ג דלא אישתמיש בהו כמאן דאשתמש בהו דמי וחייב באונסין והאי אבדו דקתני במתני' דף כט: כדרבה דאמר בפרק הזהב נגנבו בלסטין מזויינין אבדו שטבעה ספינתו בים ור"ע סבר לא ישתמש בהן וכיון דלא שרו ליה רבנן לאישתמושי בהו לא הוי שואל עלייהו הלכך אם אבדו בלסטין מזויינין אינו חייב באחריותן דה"ל כשומר שכר דאינו חייב באונסין: א"ר יהודה אמר שמואל הלכה כר' טרפון:24ביד רחבה הוו זוזי דיתמי אתא לקמיה דרב יוסף א"ל מהו לאישתמושי בהו א"ל הכי א"ר יהודה אמר שמואל הלכה כר"ט א"ל אביי והא איתמר עלה א"ר חלבו אמר רב הונא ל"ש אלא בדמי אבדה הואיל וטרח בהן אבל מעות אבדה לא והני כמעות אבדה דמו א"ל זיל לא שבקו לי דאשרי לך:25מתני' מצא ספרים קורא בהן אחת לל' יום ואם אינו יודע לקרות גוללן אבל לא ילמד בהן בתחלה ולא יקרא אחר עמו.26מצא כסות מנערה אחת לשלשים יום ושוטחה לצורכה אבל לא לכבודו.
