1רשב"ג בד"א בזמן שאמר לו ערבוני יקנה אבל מכר לו שדה באלף זוז ופרע לו ה' מאות זוז קנה ומחזיר לו את השאר אפילו לאחר כמה שנים ואקשינן דרשב"ג אדרשב"ג ומשנינן הא דקא עייל ונפיק אזוזי והא דלא קא עייל ונפיק אזוזי דאמר רבא האי מאן דזבן מידי לחבריה וקא עייל ונפיק אזוזי לא קנה לא קא עייל ונפיק אזוזי קנה והיכא דקא עייל ונפיק אזוזי אפילו לא פש גביה אלא חד זוזא לא קני דאמרינן ההוא גברא דזבן ליה חמרא לחבריה פש ליה חד זוזא קא עייל ונפיק עילויה יתיב רב אשי וקא מעיין בה כי האי גוונא מאי א"ל רב מרדכי לרב אשי הכי אמרינן משמיה דרבא לא קאני א"ל רב אחא בריה דרב יוסף לרב אשי והא אמרת משמיה דרבא דקאני א"ל תתרגם שמעתך במוכר שדהו דף עח. מפני רעתה פירוש דאמרינן האי דקא עייל ונפיק אזוזי כי היכי דלא להדר ביה לוקח הוא דקא עבד הכי הלכך אע"ג דקא עייל ונפיק אזוזי קנה ואי הוה ביה רווחא ללוקח הוי2דף עז: ואמר רבא האי מאן דאוזפיה מאה זוזי לחבריה ופרעיה זוזא זוזא פרעון הוה אלא תרעומת אית ליה דא"ל אפסידתינהו מינאי3ההוא גברא דזבן חמרא לחבריה ופרעיה ופייש חד זוזא ועייל וקא נפיק עילויה יתיב רב אשי וקא מעיין בה כה"ג מאי א"ל רב מרדכי לרב אשי הכי אמר אבימי זוזא כזוזי דמי ולא קני א"ל רב אחא בריה דרב יוסף לרב אשי והא אמרת משמיה דרבא קנה א"ל תתרגם שמעתך במוכר שדהו מפני רעתה4דף עח. פשיטא בעי לזבוני בק' ולא אשכח וזבין במאתים וקעייל ונפיק אזוזי לא קני אלא בעי לזבוני במאה ואי טרח וזבן הוה זבן במאה ולא טרח וזבין במאתים וקעייל וקא נפיק אזוזי מאי כמוכר שדה מפני רעתה דמי או לא תיקו5גרסינן בקדושין בפ' ראשון קידושין דף כז: מכר לו עשר שדות בי' מדינות כיון שהחזיק באחת מהן קנה כולן בד"א שנתן לו דמי כולן אבל לא נתן לו דמי כולן לא קנה אלא כנגד מעותיו:6מתני' דף עח. השוכר את החמור להוליכה בהר והוליכה בבקעה בבקעה והוליכה בהר אפי' זו עשר מילין וזו עשר מילין ומתה חייב שכר את החמור והבריקה או שנשאת באנגריא אומר לו הרי שלך לפניך מתה או נשברה חייב להעמיד לו חמור השוכר את החמור להוליכה בהר והוליכה בבקעה אם הוחלקה פטור ואם הוחמה חייב בבקעה והוליכה בהר אם הוחלקה חייב ואם הוחמה פטור ואם מחמת המעלה חייב:7גמ' מאי שנא רישא דלא קא מפליג בין הוחלקה להוחמה אלא קא פסיק ותנא חייב ומ"ש סיפא דקא מפליג אמרי דבי רבי ינאי רישא שמתה מחמת אויר רבי יוסי בר' חנינא אומר שמתה מחמת אובצנא רבא אמר שהכישה נחש דא"ל אי לאו דשנית בה לא הוה מאטי לה האי היזקא רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן הא מני ר"מ היא דאמר כל המעביר על דעת בעל הבית דף עח: נקרא גזלן דתניא ר"ש בן אלעזר אמר משום ר"מ הנותן דינר לעני ליקח לו חלוק לא יקח לו טלית טלית לא יקח לו חלוק מפני שמעביר על דעתו של בעל הבית8וליתא לדר"מ וכן נמי הא דתניא מגבת פורים לפורים ואין מדקדקין בדבר ואין העני רשאי ליקח מהן רצועה לסנדלו אלא אם כן התנה במעמד אנשי העיר דברי רבי יעקב שאמר משום ר"מ ורבן גמליאל מקיל וליתא לדר"מ דתרוייהו בחד טעמא שייכן וכרבן גמליאל ס"ל דמקיל:9השוכר את החמור והבריקה או שנשאת לאנגריא אומר לו הרי שלך לפניך אמר רב לא שנו שהמשכיר אומר לשוכר הרי שלך לפניך אלא באנגריא חוזרת אבל באנגריא שאינה חוזרת חייב להעמיד לו חמור אחר ושמואל אמר בין אנגריא חוזרת בין אנגריא שאינה חוזרת אם בדרך הליכתה ניטלה אומר לו הרי שלך לפניך ואם לאו חייב המשכיר להעמיד לו חמור אחר והלכתא כשמואל דקיימא לן הלכתא כשמואל בדיני:
