1רב חמא הוה מוגר זוזי בפשיטי ליומא כלו זוזי דרב חמא איהו סבר מאי שנא ממרא ולא היא מרא הדרא בעינה וידיעה פחתה זוזי לא הדרי בעינייהו ואת"ל הדרי בעינייהו מרא ידיע פחתה זוזי לא ידיע פחתייהו אמר רבא שרי ליה לאיניש למימר ליה לחבריה הילך ארבעה זוזי ואוזפיה לפלניא זוזי לא אסרה תורה אלא רבית הבאה מלוה למלוה ואמר רבא שרי ליה לאיניש למימר ליה לחבריה הילך ד' זוזי ואימא ליה לפלניא לאוזפן זוזי מאי טעמא שכר אמירה קא שקיל וכן הלכתא:2ומפרין על שדהו ואינו חושש משום רבית ת"ר מפרין על שדהו ואינו חושש משום רבית כיצד השכיר שדה לחבירו בעשרה כורין לשנה ואמר לו תן לי מאתים זוז ואפרנסנה ואני אעלה לך שני כורין מותר אבל אין מפרין לא על החנות ולא על הספינה:3אמר ר"נ אמר רבה בר אבוה פעמים שמפרין על החנות ועל הספינה חנות לעשות בה צורתא כי היכי דצבו בה אינשי ושויא אגרא טפי ספינה לעשות לה אסקריא ביון דשפירא אסקריא טפי אגרא טפי:4אמר רב ספינה אגרא ופגרא אמרי ליה רב כהנא ורב אסי לרב אי אגרא לא פגרא ואי פגרא לא אגרא שתיק רב אמר רב פפא הלכתא ספינה אגרא ופגרא דף ע. נהגו בני כופרא אגרא בשעת משיכה פגרא בשעת שכירה וכן הלכתא:5אמר רב ענן אמר שמואל מעות של יתומים מותר להלוותן ברבית א"ל רב נחמן משום דיתמי נינהו ספינא להו איסורא יתמי דאכלי דלאו דידהו ניזלו בתר שבקייהו א"ל אימא לי איזי גופיה דעובדא היכי הוה א"ל דההיא דודא דבני מר עוקבא דהוה בי מר שמואל תקיל ויהיב ליה תקיל ושקיל ליה שקיל אגרי' ושקיל פחתיה מה נפשך אי אגרא לא פחתא ואי פחתא לא אגרא א"ל כי הא אפי' בדיקנאני שרי למיעבד הכי דהא מקביל עליה חוסכא דנחשא דכמה דמיקלא נחשא בצרי דמיה:6אמר רבה בר רב שילא אמר רב חסדא ואמרי לה אמר רב יוסף בר חמא אמר רב ששת מעות של יתומים מותר להלוותן קרוב לשכר ורחוק להפסד וכן הלכתא ת"ר קרוב לשכר ורחוק להפסד רשע קרוב להפסד ורחוק לשכר חסיד קרוב לזה ולזה ורחוק לזה ולזה7זו מדת כל אדם א"ל רבה לרב יוסף הני זוזי דיתמי היכי עבדינן להו א"ל מותבינן להו בבי דינא ויהבינן להו זוזא זוזא א"ל והא קא כליא קרנא א"ל ומר היכי עביד א"ל בדקינן גברא דאית ליה דהבא פריכא ונפקינן דהבא מיניה ויהבינן להו ניהליה קרוב לשכר ורחוק להפסד דהבא פריכא אין אבל דבר מסוים לא דילמא פקדון נינהו גביה ואתא מאריה דפקדון ויהיב סימנא ושקיל ליה אמר רב אשי תינח אי משתכח גברא דאית ליה דהבא פריכא אי לא משתכח גברא דאית לי' דהבא פריכא ניכלו זוזי דיתמי אלא אמר רב אשי בדקינן גברא דמשפי נכסיה ומהימן ושמע דינא דאורייתא ולא קביל עליה שמתא דרבנן ויהבינן להו בבי דינא קרוב לשכר ורחוק להפסד:8מתני' דף ע: אין מקבלין נכסי צאן ברזל מישראל מפני שהוא רבית אבל מקבלין נכסי צאן ברזל מן העובד כוכבים ולוין מהן ומלוין אותן ברבית וכן בגר תושב מלוה ישראל מעותיו של עובד כוכבים מדעת העובד כובבים אבל לא מדעת ישראל:9גמ' דף סט: ת"ר אע"פ שאמרו אין מקבלין צאן ברזל מישראל אבל מקבלין צאן ברזל מן העובד כוכבים השם פרה מחבירו ואמר לו הרי פרתך עשויה עלי בשלשים דינר ואני אעלה לך סלע בחדש מותר לפי שלא עשאה דמים והלא עשאה דמים א"ר ששת לא עשאה דמים מחיים אלא לאחר מיתה:10דף ע: מרבה הונו בנשך ותרבית לחונן דלים יקבצנו אמר רב כגון שבור מלכא א"ר נחמן אמר רב הונא לא נצרכה אלא אפילו רבית דעובד כוכבים איתיביה רבא לר"נ לווין מהן ומלוין אותן ברבית אמר רב חייא בריה דרב הונא דף עא. בכדי חייו רבינא אמר הכא בתלמיד חכם עסקינן טעמא מאי גזור רבנן שמא ילמד ממעשיו וכיון דתלמיד חכם הוא לא גמיר ממעשיו11איכא דמתני לה להא דרב הונא אהא דתני רב יוסף שמות כ״ב:כ״ד אם כסף תלוה את עמי וגו' עמי ועובד כוכבים עמי קודם עני ועשיר עני קודם ענייך ועניי עירך ענייך קודמין עניי עירך ועניי עיר אחרת עניי עירך קודמין אמר מר עמי ועובד כוכבים עמי קודם פשיטא אמר רב נחמן אמר לי הונא לא נצרכה אלא דאפילו לעובד כוכבים ברבית וישראל בחנם12תניא א"ר יוסי בא וראה כמה סמויות עיניהן של מלוי ברבית אדם קורא לחברו רשע יורד עמו לחייו והם מביאין עדים ולבלר ומגילה וקולמוס ודיו וכותבין וחותמין שכפר זה באלהי ישראל תניא רשב"א אומר כל מי שיש לו מעות ומלוה אותן שלא ברבית עליו הכתוב אומר תהילים ט״ו:ד׳-ה׳ כספו לא נתן בנשך הא למדת שכל המלוה ברבית נכסיו מתמוטטים13תנו רבנן ויקרא כ״ה:ל״ו אל תקח מאתו נשך ותרבית אבל אתה נעשה לו ערב דף עא: ערב למאן אילימא לישראל והא תנן אלו עוברין
