1רבין אחי הני תחלי דכיתנא אין בהן משום גזל ודקיימא אגבולין יש בהן משום גזל ואם הוקשו לזרע אפילו דבי כיתנא יש בהן משום גזל מ"ט מאי דאפסיד אפסיד:2איתמר אילן העומד על המצר אמר רב הנוטה לכאן לכאן והנוטה לכאן לכאן ושמואל אמר חולקין וכן הלכתא א"ל רב יהודה לרבין בר רב נחמן רבין אחי לא תזבון ארעא סמוך למתא דאמר רבה בר רב הונא אמר רב אסור לו לאדם שיעמוד על שדה חבירו בשעה שעומדת בקמותיה משום עינא בישא ואי דף קז: מהדר לה שורא או ריתקא לית לן בה א"ל רב יהודה לרב אדא משוחאה לא תזלזל במשחתא דכל פורתא ופורתא חזי לכורכמא רישקא:3דף קח. אמר רב הכל לאגלי גפא ואפי' מיתמי אבל מרבנן לא רבנן לא צריכי נטירותא לכריא דפתיא אפילו מרבנן ואי קא נפקי באכלוזא רבנן לאו בני אכלוזא נינהו:4אמר רב יהודה לכריא דנהרא תתאי מסייעי עילאי עילאי לא מסייעי תתאי וחילופא במיא דמיטרא תניא נמי הכי חמש גנות המספקות מים ממעין אחד ונתקלקל המעין כולן מתקנות עם העליונה נמצאת התחתונה מתקנת עם כולן ומתקנת לעצמה וכן חמש חצרות המקלחות מים לביב אחד ונתקלקל הביב כולן מתקנות עם התחתונה נמצאת העליונה מתקנת עם כולן ומתקנת לעצמה5אמר רב יהודה האי מאן דאחזיק ביני אחי וביני שותפי חציפא הוי סלוקי לא מסלקינן ליה ורב נחמן אמרן מסלקינן ליה ואי משום דינא דבר מיצרא לא מסלקינן ליה נהרדעי אמרי אפי' משום דינא דבר מיצרא מסלקינן ליה משום שנאמר דברים ו׳:י״ח ועשית הישר והטוב אתא אמר ליה אזבין וא"ל זיל זבון צריך למיקנא מיניה או לא רב נחמן אמר לא צריך למיקנא מיניה נהרדעי אמרי צריך למיקנא מיניה והלכתא צריך למיקנא מיניה והשתא דאמרת צריך למיקנא מיניה אייקור או זל ברשותא דבר מיצרא:6זבן במאה ושויא7מאתים חזינן אי לכולי עלמא קא מוזיל ומזבין יהיב ליה מאה ואי לא יהיב ליה מאתים זבן במאתים ושויא מאה סבור מיניה מצי א"ל לתקוני שדרתיך ולא לעוותי א"ל מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי הכי אמרי נהרדעי משמיה דר"נ אין אונאה לקרקעות זבן גריוא דארעא בי מצעי נכסיה חזינא אי עידית היא אי זבורית היא זביניה זביני דף קח: ואי לא איערומי קא מערים מתנה לית בה משום דינא דבר מיצרא אמר אמימר ואי כתב בה אחריות אית בה משום דינא דבר מיצרא דאמרינן האי מזבן קא זבין לה ומשום הכי כתב בה אחריות והאי דכתבה בשם מתנה איערומי הוא דקא מערים משום דינא דבר מיצרא ודינא הוא דחזינן כמה שויא ויהיב ליה בר מיצרא ונחית לארעא8ואי אודי דמזבן זבנה והא דכתיב ליה משום מתנה משום דינא דבר מיצרא הוא דעבד הכי ואמר בכך וכך זבנתה וליכא סהדי דידעי בכמה זבנה מסתברא לן דמשתבע ושקיל הואיל וכשליחא הוא לגבי בר מיצרא והיכא דכתב ביה בשטר מתנה וקבילית ליה לפלוני דנא אחריות מתנתא דא דאי נפקא מחמתי מידיה יהיבנא ליה כך וכך זוזי וארעא לא שויא ההוא שיעורה אע"ג דלא קא מודה דמזבן זבנה לא שקיל ליה בר מיצרא אלא בדמי דקביל עליה מרי ארעא דמה נפשך אי במתנה יהבה ניהליה מתנה לית בה משום דינא דבר מיצרא ואי מיזבן קא זבנה מיניה לא עביד איניש דמקבל על נפשיה לחבריה מאי דלא קא שקיל מיניה9ומסתייע האי סברא מהא דאמרינן זבן במאתים ושויא מאה אלמא עביד איניש דזבין קרקע דשויה מאה במאתים ואי ניחא ליה לבר מיצרא למישקליה בהנהו דמי שקיל ואי לא לא הילכך אי יהיב לזה בר מיצרא כוליה דמי דקבל עליה מרי ארעא שקיל ואי לא לא שקיל מכר כל נכסיו לאחד לית בה משום דינא דבר מיצרא לבעלים הראשונים לית בה משום דינא דבר מיצרא זבן מכותי וזבין לכותי לית בה משום דינא דבר מיצרא זבן מכותי א"ל אריא אברחי לך ממיצרך זבין לכותי כותי לאו בר ועשית הישר והטוב הוא שמותי ודאי משמתינן ליה עד דמקבל
