1היה צריך לומר כן אלא הכל כמנהג המדינה:2גמ' דף פז. הכל לאיתויי מאי לאיתויי הא דתנו רבנן השוכר את הפועל ואמר לו כאחד וכשנים מבני העיר נותן לו כפחות שבשכירות דברי ר' יהושע וחכמים אומרים משמנים ביניהן:3ירושלמי אמר רבי הושעיא זאת אומרת המנהג מבטל הלכה:4מתני' ואלו אוכלין מן התורה העושה במחובר לקרקע בשעת גמר מלאכה ובתלוש מן הקרקע עד שלא נגמרה מלאכתו ובדבר שגידוליו מן הארץ ואלו שאין אוכלין העושה במחובר לקרקע דף פז: בשעה שאינה גמר מלאכה ובתלוש מן הקרקע לאחר שנגמרה מלאכתו ובדבר שאין גידוליו מן הארץ:5גמ' תניא דברים כ״ג:כ״ה כי תבא בכרם רעך נאמר כאן כי תבא ונאמר להלן דברים כ״ד:ט״ו ולא תבוא עליו השמש מה להלן בפועל הכתוב מדבר אף כאן בפועל הכתוב מדבר רעך ולא הקדש ואכלת ולא מוצץ ענבים ולא ענבים ודבר אחר כנפשך כך נפשו של פועל מה נפשך אתה אוכל ופטור אף פועל אוכל ופטור שבעך ולא אכילה גסה ואל כליך לא תתן בזמן שאתה נותן לכליו של בעל הבית אתה אוכל ובזמן שאין אתה נותן לכליו של בעל הבית אין אתה אוכל:6דף פח: אשכחן אדם במחובר דכתיב כי תבא בכרם רעך שפת יתר כי תבא בקמת רעך ושור בתלוש דכתיב דברים כ״ה:ד׳ לא תחסום שור בדישו אדם בתלוש ושור במחובר מנא לן אמר רבינא מכדי דף פט. שור שור משבת גמרינן לכתוב רחמנא לא תדוש בחסימה לא תחסום שור בדישו דכתב רחמנא למה לי לאקושי חוסם לנחסם ונחסם לחוסם מה חוסם אוכל במחובר לקרקע אף נחסם אוכל במחובר ומה נחסם אוכל כתלוש אף חוסם אוכל כתלוש7ת"ר דיש מה דיש מיוחד דבר שגידולי קרקע ופועל אוכל בו אף כל גידולי קרקע פועל אוכל בו יצא החולב והמחבץ והמגבן שאין גידולי קרקע אין פועל אוכל בו תניא אידך דיש מה דיש מיוחד דבר שגידולי קרקע בשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו אף כל גידולי קרקע בשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו יצא המנכש בבצלים ובשומים שאינן גמר מלאכה אין פועל אוכל בו ואע"ג דשליף קטיני מביני אלימי תניא אידך דיש מה דיש מיוחד דבר שלא נגמרה8מלאכתו למעשר ולחלה פועל אוכל בו אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה פועל אוכל בו יצא הבודל בתמרים ובגרוגרות והלש והמקטף והאופה הואיל ונגמרה מלאכתו למעשר ולחלה אין פועל אוכל בו9איבעיא להו פועל מהו שיהבהב באור ויאכל היכא דבטיל ממלאכתו ומהבהב לא קא מיבעיא לן אלא דף פט: כי קא מבעיא לן היכא דאיכא אשתו ובניו דמהבהבי ליה ולא בטיל ממלאכתו מאי מי הוי כענבים ודבר אחר או לא ולא איפשיט הלכך לא יהבהבו לו10איבעיא להו מהו שיאמר אדם לעובד כוכבים חסום פרתי ודוש בה כי אמרינן אמירה לעובד כוכבים שבות ה"מ לענין שבת דאסור משום סקילה אבל לענין חסימה דאיסור לאו לא או דילמא לא שנא ת"ש עובד כוכבים הדש בפרתו של ישראל אינו עובר משום בל תחסום מיעבר הוא דלא עבר אבל איסורא מיהא איכא בדין הוא דאיסורא נמי ליכא ואיידי דתנא בסיפא עובר תנא נמי רישא אינו עובר ת"ש דשלחו ליה לאבוה דשמואל הלין תורין דגנבי ארמאי דף צ: ומגנחין יתהון מהו שלח להו ערמה איתעבד בהו ערימי עלייהו ייזדבנון א"ר פפא בני מערבא סברי ליה כר' חידקא דאמר בני נח מצווים על הסירוס וקעברי אלפני עור לא תתן מכשול סבר רבא למימר ימכרו לשחיטה א"ל אביי דיין שקנסת עליהן מכירה בעולם מרימר ומר זוטרא ואמרי ליה הנך חסידי מיחלפי אהדדי11תניא אין הפועל רשאי לעשות בלילה ולהשכיר עצמו ביום לחרוש בפרתו ערבית ולהשביחה שחרית ולא יהא מרעיב ומסגף עצמו ומאכיל מזונותיו לבניו מפני גזל מלאכתו של בעה"ב רשאי בעל הבית להשקות פועלים יין כדי שלא יאכלו ענבים הרבה ורשאין פועלין לטבול פיתן בציר כדי שיאכלו ענבים הרבה ורשאי בעל הפרה להרעיב ולסגף פרתו כדי שתאכל הרבה בשעת שדשה ורשאי השוכר להאכילה פקיעי עמיר כדי שלא תאכל הרבה בשעת שדשה חמור וגמל אוכלין ממשוי שעל גבן בדרך הליכתן ובלבד שלא יטול בידו ויאכילם היה משמר ד' וה' מקשאות לא יהיה ממלא כריסו מאחד מהן אלא אוכל מכל אחת ואחת לפי חשבון ודוקא מקשאות עקורין אבל מחוברין אינו אוכל כלל דקי"ל כשמואל דאמר משמר לאו כעושה מעשה דמי כדבעינן למימר קמן:12ת"ר דף פט: הפועלים שהיו עודרין בתאנים וגודרין בתמרים ובוצרין בענבים ומוסקין בזיתים הרי אלו אוכלין ופטורין שהתורה זיכתה להן ובפיתם לא יאכלו אא"כ נטלו רשות מבעה"ב ולא יספות במלח ויאכל דהוה ליה כענבים ודבר אחר:13ת"ר פרות המרכסות בתבואה דף צ. אינו עובר משום בל תחסום אבל מפני מראית העין מביא קרסטלין ותולה בול מאותו מין בפיהן ישראל הדש בפרתו של עובד כוכבים עובר משום בל תחסום עובד כוכבים שדש בבהמתו של ישראל אינו עובר בבל תחסום בעו מיניה מרב ששת היתה אוכלת ומתרזת מהו משום דמעלי לה הוא והא לא מעלי לה או דילמא משום דחזיא ומיצטערא והא קא חזיא ומיצטערא אמר להו רב ששת תניתוה ר"ש בן יוחאי אומר מביא כרשינין ותולה לה מפני
