רי"ף בבא מציעא ל״ב

1 גמ' וליתני נמי האונאה בפרוטה א"ר כהנא זאת אומרת אין אונאה לפרוטות ולוי אמר יש אונאה לפרוטות והילכתא כוותיה:

2 מתני' דף נו. אלו דברים שאין להן אונאה העבדים והשטרות והקרקעות וההקדשות אין בהן לא תשלומי כפל ולא תשלומי ארבעה וחמשה שומר חנם אינו נשבע נושא שכר אינו משלם ר' שמעון אומר קדשים שהוא חייב דף נו: באחריותן יש להן אונאה ושאינו חייב באחריותן אין להן אונאה ר' יהודה אומר אף המוכר ספר תורה בהמה ומרגלית אין להן אונאה אמרו לו לא אמרו אלא את אלו:

3 גמ' מה"מ דת"ר ויקרא כ״ה:י״ד וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו אין לי אלא דבר הנקנה מיד ליד יצאו קרקעות שאינן מטלטלין יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות יצאו שטרות דאמר קרא ממכר מי שגופו מכור וגופו קנוי לו יצאו אלו שאין גופן מכור ואין גופן קנוי אלא לראיה שבהן:

4 בעי ר' זירא שכירות יש לה אונאה או אין לה אונאה ממכר אמר רחמנא שכירות לא או דילמא לא שנא אמר ליה אביי מי כתיב וכי תמכרו ממכר לעולם ממכר סתמא כתיב ואפילו ליומיה והאי נמי ליומיה מכירה הויא:

5 דף נז. אמר רבא אמר חסא בעי רבי ירמיה אונאה אין להן ביטול מקח יש להן או אין להן אמר רב נחמן אמר חסא פריש רבי אמי אונאה אין להן ביטול מקח יש להן רבי יונה אמר אהקדשות ור' ירמיה אמר אקרקעות ותרוייהו משמיה דר' יוחנן אמרי אונאה אין להן ביטול מקח יש להן מאן דאמר אהקדשות כל שכן אקרקעות ומאן דאמר אקרקעות אבל אהקדשות לא כדשמואל דאמר שמואל הקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה מחולל

6 הא מילתא חזינא בה פלוגתא כיני רבואתא איכא מאן דסבירא ליה כי האי מימרא דר' אמי ור' יוחנן דאונאה אין להן ביטול מקח יש להן ואיכא מאן דסבירא ליה כר' יוחנן דאמר דביטול מקח יש להן דקאמר ר' יוחנן לאו יתר משתות הוא אלא על חד תרין וגמר להאי מימרא מגמרא דבני מערבא דאמרי התם א"ר יוחנן אם היה דבר מופלג יש בו אונאה מתני' פליגא על ר' יוחנן אלו דברים שאין להן אונאה העבדים והשטרות והקרקעות פתר לה בדבר שאינו מופלג וקא פריש לדבר שאינו מופלג כגון שלא הגיעה האונאה למחצה במחצה ואיכא מאן דמספקא ליה מילתא ולא קא פסק בה מידי

7 ואנן עיינינן במילתא שפיר ואיסתבר לן דהאי מימרא דרבי אמי ודר' יוחנן ליתיה משום דחזינן לרב נחמן דהוא בתרא דס"ל אין אונאה לקרקעות כלל ואפילו שוה מאה במאתים דאמרינן בענין דבר מצרא זבין במאתן ושוה מאה סבור מינה מצי א"ל לתקוני שדרתיך ולא לעוותי א"ל מר

8 ינוקא בריה דרב חסדא לרב אשי הכי אמרי נהרדעי משמיה דרב נחמן אין אונאה לקרקעות ועוד דגרסינן בפרק האיש מקדש בו ובשלוחו דף מב: אמר רבא אר"נ האחין שחלקו הרי הן כלקוחות פחות משתות נקנה מקח יתר על שתות בטל מקח שתות קנה ומחזיר אונאה אמר רבא האי דקא אמרת פחות משתות נקנה מקח לא אמרן אלא דלא שוי שליח אבל שוי שליח א"ל לתקוני שדרתיך ולא לעוותי והא דאמרת יתר על שתות בטל מקח לא אמרן אלא במטלטלי אבל במקרקעי אין אונאה לקרקעות ועוד אמרי' בבבא קמא ב"ק דף יד: שוה כסף מלמד שאין בית דין נזקקין אלא לנכסים שיש להן אחריות ומאי ניהו קרקעות מאי משמע אמר רבא בר עולא דבר השוה כל כסף ומאי היא קרקע דאין להן אונאה

9 שמעינן מהני כולהו דאין לקרקעות לא אונאה ולא בטול מקח והא דר' אמי ור' יוחנן ליתא דקי"ל כרב נחמן דבתרא הוא והלכתא כותיה בדיני ועוד דרב נחמן גופיה הוא דאמרה משמיה דחסא משמיה דר' אמי והוא לא סבר ליה כותיהו והא דאתמר בגמרא דבני מערבא משמיה דרבי יוחנן לא עדיף מהא דאתמר משמיה בגמרא דילן והא אידחי ליה מדרב נחמן ומהני ראיות ואע"ג דהא דרב נחמן לא אתמר בהדא דוכתא לא איכפת לן בהכי דכמה מילי בגמ' דלא מיפרשן בדוכתייהו ומיפרשן בדוכתא אחדיתי הילכך הלכתא כדכתבינן ולית בה ספיקא:

10 אין בהן לא תשלומי כפל וכו': דף נז: מנא הני מילי דת"ר שמות כ״ב:ח׳ על כל דבר פשע כלל על שור על חמור על שה על שלמה פרט על כל אבדה חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש דבר המיטלטל וגופו ממון אף כל דבר המיטלטל וגופו ממון יצאו קרקעות שאין מיטלטלין יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות יצאו שטרות שאע"פ שמיטלטלין אין גופן ממון הקדש רעהו כתיב:

11 ואין בהן תשלומי ד' וה': מ"ט דכי שקלת מנייהו כפילא הלא מיחייב ביה פשו להו ג' וד' תשלומי ד' וה' אמר רחמנא ולא תשלומי ג' וד':

12 שומר חנם אינו נשבע: מנא ה"מ דתנו רבנן שמות כ״ב:ו׳ כי יתן איש אל רעהו כלל כסף או כלים פרט לשמור חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש דכר המיטלטל וגופו ממון אף כל דכר המיטלטל וגופו ממון יצאו קרקעות שאינן מיטלטלין יצאו עבדים וכו':

13 שומר שכר אינו משלם. דת"ר שמות כ״ב:ט׳ כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכו':

14 דף נח. ואם קנו מידו שחייב באחריותן משלם:

15 ר' יהודה אומר אף המוכר ספר דף נח: תורה וכו' תניא רבי יהודה אומר המוכר ספר תורה אין לו אונאה לפי שאין קץ לדמיו בהמה ומרגליות אין להם אונאה מפני שאדם רוצה לזווגן אמרו לו והלא הכל אדם רוצה לזווגן אמר להן לא אמרו אלא את אלו ורבי יהודה אמר לך הני חשיבי ליה והני לא חשיבי ליה ועד כמה אמר אמימר עד כדי דמיהן:

16 רבי יהודה בן בתירא אומר אף המוכר סוס וסייף וחטיטים במלחמה אין להן אונאה מפני שיש בהן חיי נפש איכא מאן דאמר מדחזינן סוגיא דשמעתא לפרושי טעמיה דר' יהודה שמעינן מינה דהלכתא כוותיה והא נמי דרבי יהודה בן בתירא ברבי יהודה דמתניתין שייכא דאזיל בתר אומדנא ורבינו האי גאון זצ"ל לא קא פסק הכי בספר מקח וממכר אלא קא פסק דכל זביני אית בהו אונאה בר מאלין דמתני' העבדים והשטרות והקרקעות וההקדשות:

17 מתני' כשם שאונאה במקח וממכר כך אונאה בדברים לא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים ואם