רש"ש על בבא קמא כ״ג

1 תד"ה וליחייב הב'. דיותר יש כו' כדי שלא יזיק אחרים וא"צ לשמור עצמו כו'. כ"נ דצ"ל ועי' בע"ב תד"ה יכלי:

2 תד"ה סתם תימה כו' תחלתו בפשיעה משום פתוחה כו' כי היכא כו' בפתוחה. כצ"ל:

3 גמרא דסלקין לעילא ודנחתין כו'. לקמן קי"ג ב ב"ב מה:

4 במשנה כל שהעידו בו ג' ימים. נ"ל לדקדק מדברי הנ"י לקמן פ"ד בסוגיא דמועד למינו ואינו מועד לשא"מ דגם לר"י בג"פ ביום א' מועד הוא לאותו היום עכ"פ:

5 תד"ה שיהו אע"ג דאדם א"ל מזלא כו'. ועי' לשון הרמב"ם בפירושו אבל לקמן כד ב וברש"י שם ד"ה הא נגח מוכח דפי' ואינו נוגח היינו לשוורים וכעין זה כתבתי לקמן לז בתד"ה הרי הוא:

6 בא"ד ולא בא ר"מ למעט של"ת חזרה ג"י כו'. וכ"כ התוי"ט בשם הנ"י אבל מלשון הרע"ב שכ' ובהא הלכה כר"מ שאין כו' עד שיהו תינוקות כו' וכן מלשון הרמב"ם בפי' ובחבורו פ"ו ה"ז וביותר בהל' ח' וע"ש במ"מ משמע להדיא דלא כהתוס' והנ"י והתוי"ט ל"ד כאן בהביאו את הנ"י ולא העיר עליו כלום: