רש"ש על בבא קמא כ״ב ב

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על בבא קמא כ״ב ×¢×´× רש"ש על בבא קמא כ״ג ×¢×´× »

1 בבא קמא פתח ↗

אָמַר לְךָ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּשֶׁהִצִּית בְּגוּפוֹ שֶׁל עֶבֶד, דְּקָם לֵיהּ בִּדְרַבָּה מִינֵּיהּ.

2 תוספות על בבא קמא פתח ↗

בגדי דחד ועבדא דחד - וכן נמי אמר רבא בפ' בן סורר ומורה סנהדרין דף עד. רודף שהיה רודף אחר חבירו להורגו ושיבר הכלים בין של נרדף בין של כל אדם פטור וקשה דבפ"ק דסנהדרין דף י. ושם אמר ממון לזה ונפשות לזה חייב ותירץ הר"ר יצחק בר מרדכי דכל רודף אחר חבירו חשיב מיתה ותשלומין לאחד משום דמחייב מיתה לכל אדם דהכל חייבין להורגו להציל הנרדף ור"ת מפרש דבכל מקום מיתה לזה ותשלומין לזה פטור לבד מעדים זוממין דבעינן שיתקיים כאשר זמם בכל אחד ואע"ג דבעדים זוממין נמי כשהוא מיתה ותשלומין לאחד פטור התם משום דבההוא גברא מתקיים כאשר זמם והביא ראיה דגמרינן כתובות דף לה. שאין מיתה ותשלומין מלא יהיה אסון ענש יענש הא אם יהיה אסון לא יענש והתם מיתה לאשה ותשלומין לבעל ומיהו אין זה ראיה דעל כרחך צ"ל דהא חשיב מיתה ותשלומין לאחד כיון שהן גוף אחד דאי לאו הכי למאי דבעי למימר מעיקרא בפ' בן סורר ומורה סנהדרין דף עד. גבי רודף דמיתה לזה ותשלומין לזה חייב היכי הוה משני ליה לקרא ועוד הביא ראיה דתנן במכילתין דף לד: דהוא שהדליק הגדיש או שחבל בחבירו בשבת פטור דקם ליה בדרבה מיניה אע"ג דהוי מיתה לשמים ותשלומין לחבירו ואין זה דיוקא דזה חשיב מיתה ותשלומין לחד וקצת קשה לר"י מה חידוש יש בגדי דחד ועבדא דחד טפי ממה שהיה של אחד הלא אין מתחייב מיתה לפי שהפסיד לו עבדו דאפילו הרג עבד של עצמו חייב וצריך לדחוק דמ"מ נ"ל חידוש יותר:

1 גמרא כשהצית בגופו ש"ע כו'. וסמוך לו אע"ג דהצית בגופו מ"מ היה יכול להנצל כיון שאינו כפות. ונראה דלו ל"ד ור"ל שהיה כפות אף בפ"ע ובמלת לו יכוון שהיה סמוך לו בכדי שתעבור הדליקה מזל"ז:

2 תד"ה בגדי ותירץ הרריב"ם כו' דהכל חייבין כו'. נ"פ דר"ל דהכא נמי כיון שהעבד כפות וישרף ודאי מיחשב המדליק כרודף וניתן לכ"א להצלת העבד ודלא כמהר"ם:

« רש"ש על בבא קמא כ״ב ×¢×´× רש"ש על בבא קמא כ״ג ×¢×´× »