רש"ש על בבא קמא כ״ג א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על בבא קמא כ״ב ×¢×´×‘ רש"ש על בבא קמא כ״ג ×¢×´×‘ »

1 תוספות על בבא קמא פתח ↗

וליחייב בעל הגחלת - פירוש גם בעל הגחלת ולא שיפטר בעל הכלב לגמרי כדפ"ל דף כב. ד"ה ואי גבי חנוני אמאי חייב ועוד אי בשלא שמר גחלתו ומפטר בעל הכלב אמאי קאמר לעיל בבא קמא יט: מתני' באדייה אדויי ודרב הונא בעלמא איתמר לימא דרב הונא קאי אמתני' קשרו אדם חייב הקושר נ"ש ובעל התרנגול פטור כמו הכא דפטור בעל הכלב אלא ודאי בשלא שימר גחלתו חייב נמי בעל הכלב ולכך לא מיתוקמא דרב הונא אמתני' דקשרו אדם חייב משמע דחייב הכל הקושר ובעל התרנגול יש לו להתחייב כמו כן:

2 תוספות על בבא קמא פתח ↗

סתם דלתות חתורות הן - תימה דלמא משום דהוי תחילתו בפשיעה וסופו באונס תחילתו בפשיעה משום פתיחה ויש לומר דא"כ לא מיחייב בחתירה כ"א רביע כי היכי דהוה מתחייב בפתיחה שהיה בעל הגחלת מתחייב מחצה אבל אין לתרץ דלא אמרינן תחלתו בפשיעה בבתים פתוחים וסופו באונס בנעולים כיון דגבי נעולים לא הוי שום פשיעה כדאמרינן בהפרה לקמן בבא קמא דף נב: דלא אמרינן מגו דהוי פושע לענין חרש הוי פושע לענין פקח כו' ומגו דהוי פושע לענין גמלים הוי פושע לענין שוורים דלא דמי דהתם ודאי לא אמרינן מגו משום דלגבי פקח או לגבי שוורים הניזקין לא פשעי כלל אבל הכא פושע הוא בכלב זה לענין זה הגדיש להיות ניזוק בגחלתו בפשיעה היכא שלא שמר גחלתו לכך יש להתחייב אפילו נזוקין באונס למאן דמחייב תחילתו בפשיעה וסופו באונס:

1 תד"ה וליחייב הב'. דיותר יש כו' כדי שלא יזיק אחרים וא"צ לשמור עצמו כו'. כ"נ דצ"ל ועי' בע"ב תד"ה יכלי:

2 תד"ה סתם תימה כו' תחלתו בפשיעה משום פתוחה כו' כי היכא כו' בפתוחה. כצ"ל:

« רש"ש על בבא קמא כ״ב ×¢×´×‘ רש"ש על בבא קמא כ״ג ×¢×´×‘ »