רש"ש על בבא קמא ס״ד

1 רש"י ברה"ע לרבות שא"ד. נראה דהוא שייך לדבור דלעיל בסה"ע ואח"כ אמר רש"י כל הני אלו כן תשובת שאילה הן:

2 גמרא אילו נאמר שור וגניבה ומי מצית אמרת כו'. מפרש"י משמע דגריס מי מצית כו' בלא ו':

3 תד"ה יאמר בסופו. במקום שאפשר לומר בע"א. כצ"ל. ??נראה בהדיא דלפני הרש"ש הי' נוסח מוטעה בתוס' שתיבת "אלא" נשמטה שם, ועי' גם הגהת הגרי"א חבר בילקוט מפרשים :

4 גמרא אלא ריבה ומיעט כו' א"ה כ"ה פרטי ל"ל חד למעוטי קרקע כו'. ונראה דהשתא לפי המסקנא אין לנו למעוטי דבר שאינו מסויים בגנב עצמו ועי' לעיל סג סע"א בתוס' אבל לתנא דחד בגנב וחד בטוען טע"ג אפי' גנב עצמו א"ח בדבר שא"מ וכעת לא מצאתי להרמב"ם שהוציא דשא"מ אפי' בטוען טע"ג ומדבריו בפ"ב מהל' גניבה ה"ב נראה דפוסק כתנא דחד בגנב כו'. וכ"מ ממה שפסק בפ"ג שם ה"ח כרב דמודה בקנס ואח"כ באו עדים פטור וזה אתיא כמ"ד חד בגנב כו'. ועי' לקמן סז ב בתד"ה אין הגונב וא"כ אף גנב עצמו פטור בדבר שא"מ וצ"ע: