מאירי על יומא פ״ב ב

« מאירי על יומא פ״ב ע״א מאירי על יומא פ״ג ע״א »

1 יומא פתח ↗

וְרוֹצֵחַ גּוּפֵיהּ מְנָא לַן? סְבָרָא הִיא: דְּהָהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לֵיהּ, אֲמַר לִי מָרֵי דּוּרַאי: קִטְלֵיהּ לִפְלָנְיָא, וְאִי לָא — קָטֵילְנָא לָךְ. אֲמַר לֵיהּ: נִקְטְלָךְ וְלָא תִּקְטוֹל. מַאי חָזֵית דִּדְמָא דִּידָךְ סוּמָּק טְפֵי? דִּילְמָא דְּמָא דְּהָהוּא גַּבְרָא סוּמָּק טְפֵי! הָהִיא עוּבָּרָה דְּאָרַחָא, אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי, אֲמַר לְהוּ: זִילוּ לְחוּשׁוּ לַהּ דְּיוֹמָא דְכִיפּוּרֵי הוּא. לְחוּשׁוּ לָהּ וְאִילְּחִישָׁא. קָרֵי עֲלֵיהּ: ״בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ וְגוֹ׳״. נְפַק מִינַּהּ רַבִּי יוֹחָנָן. הָהִיא עוּבָּרָה דְּאָרַחָא, אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא. אֲמַר לְהוּ: לְחוּשׁוּ לָהּ, וְלָא אִילְּחִישָׁא. קָרֵי עֲלֵיהּ:

1 כשלוחשין לעוברה להודיע חומר האיסור מצרפין בדבריהם הבטחה על העובר שאם תתישב דעתה תהא בטוחה על העובר שתהא יראת שמים מצויה בו דרך הערה אמרו בסוגיא זו ההיא עוברא דארחא אתא לקמיה דרבי אמר לחושו לה דהאידנא יומא דכיפורי הוא לחישו לה ואלחישה קרא עליה בטרם אצרך בבטן ידעתיך נפק מינה ר' יוחנן ההיא עוברא דארחא אתו לקמיה דרבי חנינא אמר להו לחישו לה עבדו הכי ולא אילחישא קרא עליה זורו רשעים מרחם נפק מינה שבתאי אוצר פירי וכבר ידעת שאסור לאצור פירות וכל שיש בהם חיי נפש בארץ ישראל שלא להפקיע את השערים אא"כ בקצת דברים על דרך רפואה על הדרך שאמרו ע"ז מ' ב' ברוך שמסר עולמו לשומרים:

« מאירי על יומא פ״ב ע״א מאירי על יומא פ״ג ע״א »