מאירי על יומא כ״ט

1 לעולם יהא אדם זריז ללמוד בעת שיהא למודו מצליח וחקוק בדמיונו והוא בעת הילדות כמו שאמרו גרסא דינקותא מעליא והחכם אמר למוד החכמה בימי הנעורים כפתוח על האבן ובימי הזקנה כתו על החול ואף כשלמד אל יתייאש ממה שלמד שהשכחה מצויה הרבה יפה אמרו באבות של ר' נתן יכול אדם ללמוד תורה בעשר שנים ולשכחה בשתי שנים ואל יהא נשען שמאחר שכבר למדה אם תשכח ממנו נקל הוא לחזור עליה אדרבא כל שלמד ושכח ורוצה לחזור וללמוד אותו ענין אחר ששכחו קשה הוא לו משילמוד דבר מחודש שלא ראהו מעולם וזהו שאמרו בסוגיא זו מגמר עתיקא קשה מחדתא סימן לדבר טינא בר טינא ר"ל שהבא לגבל עפר שכבר נתגבל והיה טיט קשה הוא להתגבל יותר מעפר חדש:

2 וכן לעולם יהא אדם נזהר בתפלה ולהאריך בה ביותר ואפילו רואה עצמו שאין תפלתו נשמעת אל יתייאש הימנה כי ברוב הימים ימצאנה וכן אל יחזיק עצמו במכביד ומטריח דרך הערה אמרו למנצח על אילת השחר למה נמשלו צדיקים לאילה לומר לך מה אילה כל זמן שמגדלת קרניה מפצילות שבכל שנה ושנה מתחדש פיצול אחד בקרניה כך צדיקים כל זמן שמרבין בתפלה תפלתן נשמעת:

3 זה שביארנו במשנתנו שהתמיד שנשחט בלילה פסול לא סוף דבר בקרבנות הנשחטין ומדכתיב ביום זבחכם אלא אף עופות הנמלקים אם מלקן בלילה פסולים וכן מנחה שנקמצה בלילה פסולה דרך כלל נאמר בכל הקרבנות ביום צותו ומה שאמרו מנחות מ"ד ב' מנחתם ונסכיהם אפילו בלילה פירושו במנחה ונסכים הבאים מחמת עצמן לא מחמת הזבח ולא קדשו בקדושת הזבח אבל הבאים עם הזבח פסולים בלילה כזבח ושמא תאמר בקומץ מיהא למה נפסל הקומץ או השירי' הרי יש לו תקנ' בשיחזיר הקומץ לשם ויקמצנו ביום אינו כן שכל הטעונין מתן כלי כשניתנו לתוכו אע"פ שנתנו בתוכן שלא בזמנן נתינתן בכלי מקדשן ליפסל ואף קומץ זה כשנתן בתוך הכלי ואע"פ שנתן שלא בזמנו קדשו הכלי להיות חל עליו שם קומץ מנחה ליפסל ואע"פ שלא קדשן ליקרב הקומץ ולאכול השירים מ"מ קדשן לפסול בעשיית לילה זה הכלל כל הקרב ביום מן הדברים הטעונים כלי כגון קטורת וקומץ ולבונה ומנחה שאינה נקמצת כגון מנחה הנשרפת אין כלי שרת מקדשן ליקרב אלא ביום וכל הקרב בלילה כגון שמן לנר של מנורה אין המנורה מקדשתו אלא בלילה והקרב ביום ובלילה כגון מנחה ונסכים הבאים מחמת עצמן ולא מחמת הזבח קדשו בין ביום ובין בלילה וכולן אע"פ שלא קדשו להכשירן ליקרב מ"מ קדשו ליפסל בטבול יום ומחוסר כפורים אם נגעו בהם ובעשיית לילה על הדרך שביארנו:

4 לחם הפנים מצותו שיהו מסדרין בכל שבת על שלחן שבהיכל שתי מערכות של לחם הפנים שש חלות בכל מערכה ובזך מלא קומץ של לבונה על כל אחת מהן והם הנקראים שני בזיכין ויעמדו שם שמנה ימים עד שבת הבאה ולשבת הבאה מסלקין אותו ומסדרין שם לחם חדש וכיצד הסילוק והסדור נעשין ארבעה כהנים באים לסידור שנים שבידיהם שתי המערכות ושנים שבידיהם שני הבזיכים וארבעה אחרים לפניהם באים לסלוק שנים ליטול שתי המערכות ושנים ליטול שני הבזיכין אלו מסלקין ואלו מסדרין עד שאין השלחן עומד בלא לחם ונותנים את הלחם המסתלק על שלחן זהב שהיה באולם ומקטירין את הבזיכין ומחלקין את הלחם והקטרת הבזיכין מכשרת את הלחם לאכלה על הדרך שקומץ מנחה מכשיר שירי מנחה כדכתיב והיתה ללחם לאזכרה וכל שנעשית הקטרתן שלא כראוי נפסל הלחם כדין שירי מנחה שנפסלו אם אירע פסול בקומץ המנחה ומ"מ אם נאנסו ולא היה להם לסדר לחם חדש ועמד שם הישן עם בזיכיו עד שבת האחרת אין בכך כלום ולא נפסל הא כל שסלקו את הלחם או הקטירו בזיכין קודם זמנם ר"ל קודם השבת נפסל וכן כל שלא סדרוהו בשבת אלא עד מחרתו או איזה יום שבשבוע והקטיר בזיכיו בשבת נפסל מעתה נאנס ולא סידר שם לחם חדש בשבת ומחרתו או איזה יום של שבוע סידר לחם ובזיכיו ובשבת הבאה הקטיר את הבזיכין הקטרתו פסולה והלחם נפסל הואיל ולא עמדו שם שמנה מצד חסור זמן ואחר שכן כל שיארע לו כך יניחנו בשבת זו בשלחן ר"ל שלא יסלקנו ויחול עליו בשבת זו שם לחם הפנים וכאלו נסדר היום ויעמוד שם עד השבת האחרת ויקטיר שהרי אין האיחור פוסלו וכן אם סידר את הלחם בשבת כמצותו אלא שלא סידר את הבזיכין ומחרתו סידר את הבזיכין והקטירן בשבת זו הבאה נפסל הלחם אלא יניחם לשבת הבאה שכל שהקטיר שלא בשבת פסל אפילו עמדו שם שמונה וכל שהקטיר קודם שמונה נפסל אע"פ שהקטרתו היתה בשבת:

5 ושמא תאמר ואף זה הואיל ונסדר שלא בזמנו וכבר הקדמנו שכלי שרת מקדש שלא בזמנו ליפסל אף זה יחול עליו שם לחם משעת הסידור ליפסל מיד מצד סידור שלא בזמן תדע שזה שאמרנו שכלי שרת מקדש שלא בזמן פירושו בשמצותו ביום ונעשה בלילה שלפניו ולילה אינו מחוסר זמן כלומר דבר שמצותו למחר אם נעשה בלילה שלפניו אין הלילה מחוסר תחומו של מחר עד שיהא עושהו כנעשה קודם זמנו ואע"פ שפסול הוא ליקרב מ"מ נתקדש ליפסל על הדרך שביארנו בקומץ מנחה שהיה דינו ליקמץ למחר וכשקמצו בלילה שם קומץ עליו ליפסל בפיסולן של קדשים אע"פ שאין ראוי ליקרב אבל יום מחוסר זמן הוא ר"ל שאם יש כאן דבר שאין זמנו היום אלא למחר והוא עושהו היום קודם שיכנס תחומו של לילה אינו כלום אף להיות עליה שם קדש ליפסל בפיסולו של קודש וזו של לחם הפנים אין זמנו היום כלל ולא עד השבת ולא נפסל כלל שלא היה עליו שם לחם הפנים עד השבת ואותו זמן שיחול עליו שם לחם הרי היא כאלו נסדר באותה שעה וסידור בזמנו הוא ויניחנו עד שבת הבאה ושמא תאמר וכשיגיע מיהא לילה של כניסת שבת יהא שלחן מקדשו ליפסל באותה שעה מצד סידור שלא בזמן שהרי לילה אינו מחוסר זמן אפשר להעמידה בשיקדים ויסלקהו קודם שיעריב שמשו עליו ויסדרנו למחר ואף כשתמצא לומר שלא סלקו אין בכך כלום שמאחר שבשעת הסידור נסדר שלא כמצותו אין זה אלא כמי שסדרו הקוף אלו סידרו בליל כניסת שבת היה ראוי לומר כן ר"ל שלילה אין מחוסר זמן והיה השלחן מקדשו ליפסל אבל מאחר שהסידור היה בשעה שאין הסידור עושה כלום אף כשהוא מניחו לשם אינו עושה כלום עד שיגיע זמן סידורו: