1שתי לשכות היו לו לכ"ג בתוך העזרה אחת לצפון ואחת לדרום אחת לשכת פרהדרין שהיה עומד בה כל ז' ימי הפרישה ואחת של בית אבטינס לכשמסרוהו לזקני כהונה של פרהדרין היתה בצפון ושל בית אבטינס בדרום כיצד שש לשכות היו בעזרה שלש בצפון ושלש בדרום את שבדרום לשכת המלח והיא שבה נותנים מלח לקרבן שניה לה לשכת הפרוה והיא ששם מולחין עורות הקדשים ועל גבה היתה בית הטבילה לכהן גדול ביום הכפורים במי מעין שהיו באים לשם דרך אמה מעין עיטם שלישית לה לשכת המדיחין ושם היו מדיחין קרבי קדשים ומשם עולין לגג בית הפרוה דרך גלגול הנקרא בלשון מקרא לול כדכתיב ובלולים יעלו והשלש בצפון לשכת הגזית שבה היו סנהדרין יושבין חציה בקודש וחציה בחול ופתוחה לקודש מכאן ולחול מכאן ובחצי של חול היו הסנהדרין יושבין לשכת הגולה והיא שהיתה בתוכה באר שחפרוה עולי הגולה ומשם מספקין מים לכל העזרה ולשכת העץ והיא הנקראת כאן לשכת פרהדרין והיא היתה אחורי השתים האחרות ועוד היו שם שתי לשכות א' מימין שער המזרחי והיא לשכת פנחס המלביש וא' משמאלה והיא לשכת עושי חביתין ולא הוזכרו כאן וכן היתה עוד בצד הדרום מבחוץ מעט לשכה אחרת והיא של בית אבטינס:2שבעה שערים היו בעזרה שלשה מן הצפון לצד הנוטה למערב ושלשה מן הדרום כנגדן ואחת במזרח שהיתה מכוונת כנגד בית קדשי הקדשים ואותם שבדרום היו נקראות על שם קצת פעולות הנעשות דרך שם ראשונה שער הדלק שניה לה שער הקרבן שלישית לה שער המים ושבצפון ראשונה לצד המערב שער הניצוץ שניה לה שער הקרבן ג"כ שלישי' לה שער בית המוקד ובמזרח השער הגדול:3חמש טבילות ועשרה קידושין לידים ולרגלים הי' כ"ג טובל ומקדש ליום הכפורים וכולן בקודש בבית הפרוה חוץ מטבילה ראשונה שלא היתה באה משום יום הכפורים שאף בלא יוה"כ הוא צריך לכך ולפיכך היתה בחול על גב שער המים ושער זה הוא בצד לשכתו של בית אבטינס:4המודר הנאה מכהן מותר להקריב לו קרבנותיו אפילו קרבנות נדבה שאינה מצוה מוטלת עליו שלא מצד שליחותו הוא מקריב אלא משליחות המקום וכן המודר הנאה משליח צבור שלו שאין הכהנים שלוחים שלו אלא משל הקב"ה הא אם היו שלוחים שלנו היה הדבר צריך לשליחות וכל שהדבר צריך לשליחות אינו נעשה על ידי מודר הנאה אע"פ שמצות לאו ליהנות ניתנו ומטעם זה אמרו שאינו תורם לו אא"כ אמר כל הרוצה לתרום יבא ויתרום כמו שיתבאר במקומו:5חשש זה שהיו חוששין בכ"ג סרך הדברי' על הרוב היתה מחמת חשש דעות הצדוקים שהיו משבשים את הדעות בכמה ענינים והזכירו מהם אחת בענין הקטורת שהיו מתקנין את הקטורת מבחוץ ר"ל נתינת הקטורת על הגחלי' ואח"כ מכניסין אותו בפנים והיו דורשים בענן אראה כלומר שתהא הקטורת בענן ר"ל בתימורת קודם שיראה בפנים וממה שראיתי משיבושי קצת אמונות מן המקטרים לצבא השמים יראה לי שהיה זה רמז אצלם להיות רומזים בזה לשתי הקטרות אחת מבחוץ ואחת בפנים והוא העיקר ובין זה ועל דבר זה היתה אזהרת הפרושים חמורה על זה והוא שאמרו בכהן שעשה כן שמצאו רגל עגל בין כתפיו ר"ל סיבת העגל ושרש עניינו מצאו בשעה שחקרוהו ונשאו ונתנו עמו:6הקורא את שמע לא ירמוז בעיניו ולא יקרוץ בשפתיו ולא יראה באצבעותיו בפרשה ראשונה הא בשאר פרשיות מותר ויש מתירין אף בפרשה ראשונה מפסוק ראשון ואילך וכבר כתבנוה במס' ברכות י"ג ב':7כל העוסק בדברי תורה צריך להגביה קולו בהם מעט כבר אמרו ערובין נ"ד א' כי חיים הם למוצאיהם אל תקרי למוצאיהם אלא למוציאהם בפה הא כל שהוא מתפלל כל שאומד בדעתו שיכול לכוין בלחש נוח לו להתפלל בלחש הא אם אינו אומד כן בדעתו מתפלל על הדרך שהוא מכוין בה ביותר וכבר ביארנוה במסכת ברכות:8לעולם יזהר אדם שלא להיות ביושבי קרנות ושלא לדבר בשיחה בטלה אלא כפי מה שיכריחנו הצורך דרך צחות אמרו השח שיחת חולין עובר בעשה שנאמר ודברת בם ולא בדברים בטלים:9מה שביארנו במשנה שמתעסקין היו עמו עד זמן שחיטה לא בנבל ולא בכינור ולא בכלי ניגון אלא בפה ומה היו אומרים אם ד' לא יבנה בית וגומר ומיקירי ירושלים לא היו ישנים כל הלילה כדי שתהא שם קול הברה ולא תהא שינה חוטפתו ואף לאחר חרבן היו עושין כן בקצת מקומות בגבולין זכר למקדש אלא שהיו באים לידי חטא מצד פריצותם: