מאירי על יומא מ״ג

1 זה שביארנו שכל מעשי הפרה צריכין כהן פירושו כהן בכיהונו ר"ל בבגדי כהונתו שלא בבגדי חול ובין כהן גדול בין כהן הדיוט אין לובשין בו אלא ארבעה בגדים של כהן הדיוט וכבר ביארנו בכמה מקומות שהצדוקים היו אומרים שאין פרה נעשית אלא במעורבי השמש והחכמים היו חולקים לומר שאף בטבולי יום ולהוציא מלבן היו מטמאין את הכהן המתעסק בשרץ וכיוצא בו וטובל ואח"כ מתעסק בה קודם הערב השמש וכן כל הכלים שמכניסין אפר הפרה לתוכה כולם טבולי יום היו ואין צריך בפרה שיהו כל מעשיה נעשין באחד אלא אפי' זה ממלא וזה נותן את האפר וכן בכולם וזהו הרמוז כאן הוה אמינא עד דיהיב חד ושקל חד וכו' שיהא הממלא את המים והנותן את האפר אחד קמ"ל ולקחו ונתן עד אפילו שקלי תרי ויהיב חד ומינה שאין צריך שיהא הכל באחד או בשנים אלא בכמה שירצו:

2 המשנה השניה והכוונה לבאר בה ענין החלק השני והשלישי והוא שאמר בא לו אצל פרו שניה וסמך שתי ידיו עליו והתודה וכך הוא אומר אנא השם עויתי פשעתי חטאתי לפניך אני וביתי ובני אהרן עם קדשך אנא השם כפר נא לעונות ולפשעים ולחטאים שעויתי ושפשעתי ושחטאתי לפניך אני וביתי ובני אהרן עם קדושיך ככתוב בתורת משה עבדך לאמר כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד אמר הר"ם השם ית' אמר וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל ולפיכך אמר בוידוי ראשון אני וביתי ואומר בשני ובני אהרן לפי שהוא מכפר תחילה בעד נפשו ואחר כך מכפר בעד הכהני' ואחר כך על כל ישראל וזה שתראה כתוב משלשה הוידויין עון ופשע וחטא הוא דעת ר' מאיר והוא סומך על מה שאמ' הכתוב והתודה עליו את כל עונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם ואין הדבר כן לפי שכונתו בזה אינה אלא שיכלול מיני העונות כי עונות הם העונות שהאדם עושה אותם במזיד וחטאים הם הנעשים בשגגה ופשעיהם מיני הכפירה והמרד בשם ית' בעשיית העונות הגדולות שעושיהן נקרא פורק עול כחלול שבת וע"ז והעקר אצלנו מתודים על הקלות ואחר כך מתודה על החמורות ולפיכך יהיה סדר הוידוי כלם ליחיד כמו לצבור חטאנו עוינו פשענו ואין הלכה כר' מאיר שחטו וקבל במזרק את דמו נתנו למי שהוא ממרס בו על הרובד הרביעי שבהיכל כדי שלא יקרש נטל את המחתה ועלה לראש המזבח וחתה וירד והניחה על הרובד שבעזרה ממרס ענין שמניע את הדם כדי שלא יקפא רובד אצטבא:

3 אמר המאירי בא לו אצל פרו כלומר אחר שהגריל בשעירים ונתברר לו איזהו לשם ואיזהו לעזאזל וקשר בהם לשון הזהורית שלא יתערבו לא זה בזה ולא אחד מהם באחרים חזר לו בין האולם ולמזבח אצל הפר שלו שכבר התודה עליו פעם אחת על עצמו ועל אשתו שהיה במקום זה ועכשיו חוזר להתודות עליו פעם שניה על כל שבטו שכל הכהנים מתכפרים בפרו של כהן גדול עצמו על כל טומאת מקדש וקדשיו אע"פ שבשאר עבירות מתכפרים בשעיר המשתלח עם כל ישראל כמו שהתבאר בשבועות ומתוך כך סומך עכשיו גם כן שתי ידיו על ראש הפר ומתודה בהזכרת השם שלשה פעמים וכך היה אומר אנא השם וכו' מתוך שהיה צריך להזכיר שם המפורש הוא אומר את השם שאינו אומר בהדיא יי' ואע"פ שאומר לפני יי' בזו אינה אלא מפני שאינו רוצה להזכיר את המקראות בשנוי ואומר אנא השם עויתי פשעתי וחטאתי לפניך אני וביתי ר"ל אשתי ובני אהרן עם קדשיך ככתוב וכו' וכולן עוני' אחריו ברוך שם וכו':

4 ושאלו בגמ' בוידוי ראשון למה אינו מזכיר כל השבט אחר שכולם מתכפרין ושלא יתודה על עצמו ועל שבטו אלא פעם אחת ותירץ שראוי הוא להתודות הוא עצמו תחלה מוטב יבא זכאי ויכפר על החייב משיבא חייב ויכפר על החייב ואע"פ שאף בראשון מזכיר אני וביתי כבר פרשנו שעל אשתו הוא אומר כן והוא ואשתו כגוף אחד הם:

5 שחטו כלומר אחר שהתודה עליו וידוי שני שוחט את הפר ונותנו לכהן אחר שימרס בו פי' שלפי סדר העבודות אינו זורק את הדם אחר שקבלו אלא הקטרת נעשה בפנים בין קבלת הדם לזריקתו והיה אחר צריך למרס בו ר"ל להגיס בו תמיד כדי שלא יקרוש הדם באותה שהייה שהוא שוהה בהקטרת הקטורת והיה נותן דם זה לממרס ברובד הרביעי שבהיכל ופי' רובד הוא שכל רצפת העזרה היתה עשויה שורות שורות של אבני שיש מכוונות זו בזו וכל שורה מהם קרויה רובד ואמר שהיה נותנה בשורה רביעית ופי' בגמ' שלא בהיכל ממש ר"ל לפנים מפתח האולם שהרי כתוב וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבואו לכפר בקדש עד צאתו וקטרת מכפרת היא כדכתיב ויתן את הקטרת ויכפר על העם וכן פירשו שהקטרת מכפרת על לשון הרע יבא דבר שבחשאי ויכפר על דבר שבחשאי אלא פירושו רובד רביעי של היכל ר"ל ברביעי שבכניסת ההיכל חוץ להיכל והוא שכשיוצא מן ההיכל לעזרה מונה ארבעה רובדין ומניחו ברביעי והוא באותו תחום שבין האולם למזבח:

6 ואמר שאחר זה היה מתחיל בעבודת הקטרת והוא שנוטל מחתה ועולה לראש המזבח ומפנה גחלים אילך ואילך מפני שהגחלים העליונות יש בהן מן הסתם שעדיין אינן מאכלות לגמרי ויש בהן עדיין קצת עצים שמתעשנים וחותה אילך ואילך ונוטל מן המאכלות והן אותן הפנימיות ויורד לו ומניח את המחתה מלאה גחלים על הרובד שבעזרה בהיכל סמוך לפתח עזרת כהנים עד שיחפון הקטרת בתפניו ויתן לתוך הכף ואח"כ יכניס כף ומחתה לפנים לעשות מעשה הקטרת על הדרך שיתבאר בפרק הבא אחריו של זה:

7 זהו ביאור המשנה וכולה הלכה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן: