מפרשים:
1 שחיטת הקדשים כשרה בזר שנאמר ושחט את בן הבקר לפני ד' והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם מקבלה ואילך מצות כהונה מ"מ הפשט וניתוח אע"פ שאחר קבלה הם אין צריכין כהן וכן למדוה בסוגיא זו מן המקראות ונתינת אש על גבי המזבח מצות עשה שנ' ונתנו בני אהרן הכהן את האש על המזבח ואע"פ שאש היה יורד מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט אלא שאינה מעכבת עבודה הואיל ואש יורדת מן השמים ואע"פ שאינה מעכבת עבודה טעונה כהן אבל הולכת עצים למזבח אינה טעונה כהן כך למדוה בסוגיא זו הולכת איברים לכבש טעונה כהן אבל הולכת עצים אפי' היה מביא מהם לאחר קבלה לא והעבודות שהן כשירות בזר או שפסולות אלא שאין בהם חיוב מיתה בידי שמים או שיש בהם חיוב מיתה כבר ביארנום למעלה:
2 וזר שסידר את המערכה אע"פ שאינו כשר בה יש בו תקנה והוא שיהא פורקה אף הוא בעצמו או זר אחר ויהא כהן חוזר וסודרה ומה שאמרו כאן שאם קדש לתרומת הדשן למחר אינו צריך לקדש ושהזוכה בתרומת הדשן זוכה בסידור המערכה ושני גזירין כבר ביארנו הכל למעלה:
3 התמידין צריכין מערכה מחודשת בכל יום ולהדליק בה אש אבל שאר קרבנות כל שעצי המזבח ודליקה שבהן מספקת להן אין צריך לחדש בהן מערכה וסידור מערכה כשרה אף בלילה שאף היא תחלת עבודת היום אבל שני גזירין טעונין יום אלא שאם הונחו בלילה יש להם תקנה בפריקה ויחזור ויסדיר אבל השחיטה טעונה יום ר"ל עמוד השחר דכתי' ביום זבחכם יאכל וכמו שאמרו אמר להם הממונה צאו וראו אם הגיע זמן שחיטה ואם נשחט מקודם נפסל: ונשלם הפרק תהלה לאל: