מאירי על יומא כ״ז א

« מאירי על יומא כ״ו ע״ב מאירי על יומא כ״ז ע״ב »

1 יומא פתח ↗

הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְגוּפֵיהּ! אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי: אַשְׁכַּחְתֵּיהּ לְאַבָּיֵי דַּהֲוָה מַסְבַּר לֵיהּ לִבְרֵיהּ: ״וְשָׁחַט״ — שְׁחִיטָה בְּזָר כְּשֵׁירָה. וְכִי מֵאַיִן בָּאתָ? מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהוּנַּתְכֶם״, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֲפִילּוּ שְׁחִיטָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר לִפְנֵי ה׳ וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם״, מִקַּבָּלָה וְאֵילָךְ מִצְוַת כְּהוּנָּה. ״וְסָמַךְ יָדוֹ וְשָׁחַט״, לִימֵּד עַל הַשְּׁחִיטָה שֶׁכְּשֵׁירָה בְּזָר.

1 שחיטת הקדשים כשרה בזר שנאמר ושחט את בן הבקר לפני ד' והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם מקבלה ואילך מצות כהונה מ"מ הפשט וניתוח אע"פ שאחר קבלה הם אין צריכין כהן וכן למדוה בסוגיא זו מן המקראות ונתינת אש על גבי המזבח מצות עשה שנ' ונתנו בני אהרן הכהן את האש על המזבח ואע"פ שאש היה יורד מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט אלא שאינה מעכבת עבודה הואיל ואש יורדת מן השמים ואע"פ שאינה מעכבת עבודה טעונה כהן אבל הולכת עצים למזבח אינה טעונה כהן כך למדוה בסוגיא זו הולכת איברים לכבש טעונה כהן אבל הולכת עצים אפי' היה מביא מהם לאחר קבלה לא והעבודות שהן כשירות בזר או שפסולות אלא שאין בהם חיוב מיתה בידי שמים או שיש בהם חיוב מיתה כבר ביארנום למעלה:

« מאירי על יומא כ״ו ע״ב מאירי על יומא כ״ז ע״ב »