מאירי על סנהדרין פ״ט א

1 המשנה החמישית והכונה לבאר בה ענין נביא השקר וענין המתנבא בשם ע"ז ואמר נביא השקר שאמרו עליו שהוא בחנק הוא המתנבא מה שלא שמע ר"ל שלא נאמר לא לו ולא לאחר או מה שלא נאמר לו אפילו נאמר לחבירו שכל שעושה עצמו נביא ואינו נביא הוא בחנק אבל הכובש את נבואתו ואינו רוצה לאמרה כגון יונה בן אמיתי והמותר על דברי נביא ר"ל שבז לדבריו ואינו רוצה לעשות מה שהוא מצוהו כגון אותו שאמר לו מיכה הכני נא בדבר י"י וימאן האיש להכותו וכתיב ביה יען לא שמעת בקול י"י הנך הולך מאתי והכך האריה ונביא שעבר על דברי עצמו כגון עידוא הנביא שנאמר כי כן צוה י"י לי לאמור לא תאכל לחם ולא תשתה מים וכתיב ויאמר לו גם אני נביא כמוך ומלאך דבר אלי לאמר השבהו אל ביתך ויאכל לחם וישתה מים כחש לו וישב אתו ויאכל לחם וכתיב וילך וימצאהו אריה וגו' כל אלו השלשה מיתתן בידי שמים:

2 המתנבא בשם ע"ז והוא שאומר כך אמרה לי ע"ז פלונית או כוכב פלוני כגון נביאי הבעל אפילו כיון את ההלכה לטמא את הטמא ולטהר את הטהור הואיל ובשם ע"ז אמרה הרי הוא בחנק נמצאו מתנבא מה שלא שמע או מה שלא נאמר לו אפילו נאמר לחברו והמתנבא בשם ע"ז מיתתם בידי אדם שנאמר אך הנביא אשר יזיד לדבר בשמי זה המתנבא מה שלא שמע את אשר לא צויתיו הא לחברו צויתיו זה המתנבא מה שלא נאמר לו ואשר ידבר בשם אלהים אחרים זה המתנבא בשם ע"ז וכתיב ומת הנביא ההוא וכל אלו צריכים התראה:

3 זהו ביאור המשנה וכלה הלכה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

4 כבר ביארנו שהמתנבא מה שלא שמע ענינו שלא נאמר בנבואה לא לו ולא לאחרים ואפילו היה הענין בא מצד עונש למי שנתנבאו לו ואף צד מראה מתערבת בכח דמיונו כדי להטעותו הואיל ויש שם צד שהיה לו להרגיש בנבואתו שאינה נבואה על צד אמתי והוא מתנבא בה חייב מיתה הרי צדקיה בן כנענה ושאר חבריו נבאו לאחאב שינצח את ארם והרי סופר שהיה שם סיבה אלהית כדי להפילו בידו שנאמר ויאמר י"י מי יפתה את אחאב ויעל ויפול ברמות גלעד ר"ל מי יעיר רצונו בכך ויצא הרוח ויאמר אני אפתנו וכו' אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו ואמרו זה רוחו של נבות כלומר שאותו עון חייבוהו כליה והוא היה סיבת הערת רצונו לילך שם באמצעיות נביאיו בהשגחת משפטי ישרו יתברך לפקוד עליו כדרכיו אעפ"כ היה לו לדקדק שאין הנביאים מתנבאים בלשון אחד אפילו במה שנבואתם סיגנון אחד כגון עובדיה וירמיה בנבואת אדום מ"מ הלשון משתנה ואלו כתב בהם כל הנביאים פה אחד טוב ופה אחד פירושו בדבור אחד ר"ל בנסח אחד:

5 אע"פ שהמתנבא מה שלא נאמר לו בחנק יש צדדין שנביא האמת יכול להתנבא בדבר אע"פ שלא נאמר לו אותו דבר בפרט הואיל ונאמר לו דבר אחר שהוא יכול לדרוש ממנה לעצמו קל וחומר על זה הרי שירמיה מתנבא כה אמר י"י הנני שובר את קשת עילם ראשית גבורתם והרי סיבת קללתם על שבאו לעזור את הכשדים אף הוא היה יכול מכח נבואה זו להתנבא על הכשדים שאם על העוזרים מתעוררת נבואה אלהית עליו כל שכן על האויבים עצמם והוא הענין שנכשל בו חנניה בן עזור כששמע שירמיה היה מתנבא על העוזרים נשא קל וחומר בעצמו והתנבא על הכשדים ואמר כה אמר י"י שברתי את עול מלך בבל והרי שנתנבא מה שלא נאמר לו אלא שנאמר לחברו מכח מדרש קל וחומר: