מאירי על סנהדרין נ״ז ב

« מאירי על סנהדרין נ״ז ע״א מאירי על סנהדרין נ״ח ע״א »

1 סנהדרין פתח ↗

אַשְׁכַּח רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא דַּהֲוָה כְּתִיב בְּסֵפֶר אַגַּדְתָּא דְּבֵי רַב: בֶּן נֹחַ נֶהֱרָג בְּדַיָּין אֶחָד, וּבְעֵד אֶחָד, שֶׁלֹּא בְּהַתְרָאָה, מִפִּי אִישׁ וְלֹא מִפִּי אִשָּׁה, וַאֲפִילּוּ קָרוֹב. מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמְרוּ: אַף עַל הָעוּבָּרִין.

2 סנהדרין פתח ↗

וְתַנָּא קַמָּא תַּנָּא דְבֵי מְנַשֶּׁה הוּא, דְּאָמַר: כׇּל מִיתָה הָאֲמוּרָה לִבְנֵי נֹחַ אֵינוֹ אֶלָּא חֶנֶק, וּשְׁדִי לֵיהּ הַאי ״בָּאָדָם״ אַסֵּיפֵיהּ דִּקְרָא, וּדְרוֹשׁ בֵּיהּ הָכִי: ״בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ״ – אֵיזֶהוּ שְׁפִיכוּת דָּמִים שֶׁל אָדָם שֶׁהוּא בְּגוּפוֹ שֶׁל אָדָם? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה חֶנֶק.

1 וכן לענין שפיכות דמים אפילו הרג עובר שבמעי אמו מה שאין כן בישראל עד שיצא מכלל נפל אפילו הרג טרפה או כפתו לפני ארי או הרג רודף שהיה יכול להצילו באחד מאיבריו וכן כל כיוצא אלו שחייבין מיתה בישראל אלא שאין בית דין ממיתין אותן בבני נח נהרגין שהרי אף בישראל רשאי המלך להרגן כמו שיתבאר וישראל בגוי כל שלא היה מקיים שבע מצות פטור שהרי מעובדי האלילים הוא אלא שאעפ"כ אסור שהגוים ורועי בהמה דקה אין גורמין להם מיתה ולא משתדלין להם בהצלה אבל אם היו ממקיימי שבע מצות הרי הוא בכלל בעלי דת ואף גדולי המחברים כתבו שכבישת שכרו באיסור עשה דביומו תתן שכרו ואע"פ ששיטת הסוגיא בזו מראה לך פנים אחרים הזהר שלא לטעות ולפרשה בדרך אחרת:

2 כל שאמרנו עליו שבן נח מוזהר בו אף הנשים בכלל ואין חלוק ביניהם כלל:

« מאירי על סנהדרין נ״ז ע״א מאירי על סנהדרין נ״ח ע״א »