1המשנה השלישית והוא גם כן מענין החלק הראשון ואמר סמיכת זקנים בשלשה וענינו הוא שרוב קרבנות בהמה טעונין סמיכה כמו שיתבאר במקומו וענין הסמיכה הוא שהיו בעלים סומכים בכל כוחם בשתי ידים על ראש הבהמה לא על הצואר ולא על הצדדין שנאמר על ראש העולה ושאר הקרבנות למדין ממנה ומתודה אם על חטאת עון חטאת ואם על אשם עון אשם ועל עולה הוא מתודה על עשה ולא לא תעשה הניתק לעשה ואומר חטאתי עויתי ופשעתי ועשיתי כך וכך ועכשיו חוזרני בי וזו כפרתי ועל השלמים אומר דברי שבח והודאה ואפילו קרבן הבא בשותפות כגון עולה ושלמים שאפשר להביאן בשותפות בין בנדר בין בנדבה כלן סומכין בזה אחר זה אפילו היו יתר משנים כמה שירצו וקרבן הצבור אין בו סמיכה אלא בשנים והם שעיר המשתלח ופר העלם דבר של צבור הבא בשגגת הוראת בית דין על הדרך שיתבאר במסכת הוריות ושעיר המשתלח סמיכתו היתה בכהן גדול שהיה מתודה עליו על ידי כל ישראל אבל פר העלם דבר של צבור סמיכתו היתה על ידי שלשה מן הסנהדרין ומתודים על חטאתם והוא שאמרו בכאן שסמיכת זקנים בשלשה ופירושו מומחין ולא עוד אלא שבזו צריך שיהיו מסנהדרי גדולה שנאמר זקני העדה ר"ל מזקינים שבסנהדרי גדולה:2עריפת עגלה בשלשה וענינו כשנמצא חלל באדמה ולא נודע מי הכהו אמרה תורה ויצאו זקיניך ושופטיך ומדדו את הערים אשר סביבות החלל והעיר אשר היא קרובה אל החלל לפי מדידתן מביאה עגלה על הדרך שיתבאר במקומו ועל אותה מדידה אמרו בכאן שהיא בשלשה מסנהדרי גדולה וקורא לה עריפת עגלה על שם שאין עורפין אותה עד שימדדו ומ"מ העריפה עצמה אינה נעשית על ידי זקנים שבסנהדרי גדולה שהרי זקני העיר כתוב בה אלא לא דברו כאן אלא על המדידה ועלה אמר שהיא בשלשה כסמיכת זקנים שהוזכרה ור' יהודה אומר על שניהם בחמשה והלכה כדבריו ולא כתנא קמא שר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' יהודה וגדולי המחברים פסקו בעגלה ערופה בחמשה ובסמיכה בשלשה ויצא להם דבר זה ממה שאמרו בתלמוד המערב אמר ר' נראין דברי ר' שמעון בסמיכה ודברי ר' יהודה בעגלה ערופה ויש פוסקין כר' שמעון:3וזהו ביאור המשנה ופסק שלה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:
