1אין מעברין את השנה בשני רעבון מפני שהכל מצפין לרוץ לבית הגרנות ואין מאריכין עליהם איסור חדש ומ"מ דוקא שאין מעברין אותה לכל הדרכים שהזכרנו אבל כל שמפני התקופה כתבו רוב מפרשים שאין משגיחין בו לכל דבר על זה נאמר שמור את חדש האביב כלומר שיבא פסח בתקופת ניסן וגדולי המחברים כתבו כן אף באביב ופירות האילן ר"ל שניהם ביחד:2רשאין סנהדרין לחשב בחכמתם אם שנה זו תהא צריכה עבור אם לאו אפילו מתחלת השנה לפי מה שיראה להם ומ"מ אין להם לגלות שהיא מעוברת אלא באדר שישלחו כתביהם לומר שחדש הבא אדר שני ולא ניסן ומ"מ אם היתה שעת הדחק כגון שהיה הנשיא צריך לילך לארץ רחוקה או שמתיראים ממלכי הגוים לעכב על ידן וכיוצא באלו הסבות רשאין לגלות לאחר ראש השנה מיד אבל כל שעברוה לפני ראש השנה אפילו מחמת סבות אלו אינה מעוברת באמירה זו כלל מעתה מה שאמרו מעשה בר' עקיבא שהיה חבוש בבית האסורין ועבר שלש שנים זו אחר זו לא היה הענין אלא לחשב ולידע איזו שנזק תתעבר ואיזו לא תהא צריכה עבור שדבר זה מחשבין אותו אפילו מתחלת השנה כמו שבארנו ואפילו לכמה שנים אבל מ"מ בית דין חוזרין ויושבין בכל שנה ושנה לקבוע חדש העבור בזמן הראוי לכך על הדרך שבארנו:3אין מעברין את השנה בשביעית מפני שמאריכין עליהן איסור עבודת קרקע וי"א מפני שיד הכל שולטת על הספיחים ואין קרבן העומר ושתי הלחם נמצא בריוח ורגילין היו לעבר ערב שביעית כדי להאריך להם בעבודת קרקע מוצאי שביעית ר"ל שנה שמינית אע"פ שכלה הישן ומאריכין עליהן איסור חדש אין נמנעין בו מלעבר שמביאין היו ירק ותבואה מחוצה לארץ שלא נתקדשה בקדושת שביעית מאותה שחרשו וזרעו בשביעית והותרה בעומר של שביעית ולא היו חוששין שמא יבא עמהן גוש עפר חוצה לארץ ויטמא הטהרות ואף שביעית עצמה דוקא שלא הוצרכו לעבר מפני התקופה הא כל שצריך לעבר מפני התקופה מעברין ואין משגיחין לשום דבר וגדולי המחברים כתבוה כן אף באביב ופירות האילן כמו שכתבנו למעלה:
