מאירי על נדה כ״ד א

1 המפלת כמין חריות של דקל והוא שאין לו פצול מלמטה ויש לו פצול מלמעלה אמו טהורה:

2 פניו ממוסמסין ר"ל מעוכין אלא שיש בו רושם של צורה אמו טמאה לידה אבל פניו טוחות לגמרי בלא שום רושם של צורה אמו טהורה וכן הדין בהפילה יד שאין בה חתוך כלל וכן ברגל אבל אם הפילה יד חתוכה או רגל חתוכה טמאה ואין חוששין שמא מולד אטום באה:

3 המפלת בריה בשני גבין ושני שדראות באשה אינה ולד וטהורה לידה בבהמה אסור באכילה אף במעי אמו שמשנולדה לא הוצרכה ללמד שהרי נפל הוא ואין צריך לומר לענין בכור שהוא מום שהרי אף באכילה אסורה אבל שדרתו עקומה אע"פ שהוא מום לכהן שלא לעבוד אינו מום לפסל למזבח ולא בבכור להתירו ליאכל במומו:

4 כל שאנו אומרין טמאה לידה אע"פ שהוא חומרא יש בה קולא מצד אחד והוא ליתן לה ימי טוהר ולפיכך כתבו הגאונים שכל אלו מחמירין בהן בזמן הזה לטמאה בלידה ושלא ליתן להן דמי טוהר:

5 בהמה דקה יולדת לחמשה חדשים והגסה לתשעה בן ארבעה לדקה ובן שמונה לגסה הרי לא כלו חדשיו ואפילו בן שבעה לגסה שאין דנין בה דין שבעה לחיים כאשה ובמעי אמו מותר הא אם נולד אסור מתורת נפל ואם ספק הולכין לשיעור שמנה ימים שאם שהה שמונה אינו נפל הא כל שנתבהר שכלו חדשיו מותר לאלתר: