מאירי על נדה כ״ב

« מאירי על נדה כ״א ע״ב מאירי על נדה כ״ג ע״א »

1 נדה פתח ↗

מַתְנִי' כׇּל הַיָּד הַמַּרְבָּה לִבְדּוֹק בַּנָּשִׁים — מְשׁוּבַּחַת, וּבָאֲנָשִׁים — תִּקָּצֵץ. גְּמָ' מַאי שְׁנָא נָשִׁים, וּמַאי שְׁנָא אֲנָשִׁים? נָשִׁים לָאו בְּנוֹת הַרְגָּשָׁה נִינְהוּ — מְשׁוּבָּחוֹת, אֲנָשִׁים דִּבְנֵי הַרְגָּשָׁה נִינְהוּ — תִּקָּצֵץ. אִי הָכִי מַאי אִירְיָא מַרְבָּה? כִּי לֹא מַרְבָּה נָמֵי! כִּי קָתָנֵי ״מַרְבָּה״ — אֲנָשִׁים. תָּנָא: בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? לְעִנְיַן שִׁכְבַת זֶרַע, אֲבָל לְעִנְיַן זוֹב — אַף הוּא מְשׁוּבָּח כַּנָּשִׁים. וַאֲפִילּוּ לְעִנְיַן שִׁכְבַת זֶרַע, אִם בָּא לִבְדּוֹק בִּצְרוֹר אוֹ בְּחֶרֶס — בּוֹדֵק. וּבְמַטְלֵית לָא? וְהָתַנְיָא: בּוֹדֵק עַצְמוֹ בְּמַטְלֵית וּבְכׇל דָּבָר שֶׁרוֹצֶה! כִּדְאָמַר אַבָּיֵי: בְּמַטְלֵית עָבָה, הָכָא נָמֵי בְּמַטְלֵית עָבָה. וְהֵיכָא אִיתְּמַר דְּאַבָּיֵי? אַהָא דִּתְנַן: הָיָה אוֹכֵל בִּתְרוּמָה, וְהִרְגִּישׁ שֶׁנִּזְדַּעְזְעוּ אֵיבָרָיו — אוֹחֵז בְּאַמָּתוֹ, וּבוֹלֵעַ אֶת הַתְּרוּמָה. אוֹחֵז? וְהָתַנְיָא: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כׇּל הָאוֹחֵז בְּאַמָּתוֹ וּמַשְׁתִּין — כְּאִילּוּ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם! אָמַר אַבָּיֵי: בְּמַטְלֵית עָבָה. רָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא בְּמַטְלֵית רַכָּה, כֵּיוָן דַּעֲקַר — עֲקַר, וְאַבָּיֵי חָיֵישׁ דִּלְמָא אָתֵי לְאוֹסוֹפֵי, וְרָבָא לָא חָיֵישׁ דִּלְמָא אָתֵי לְאוֹסוֹפֵי. וְלָא? וְהָתַנְיָא: הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה? לְנוֹתֵן אֶצְבַּע בָּעַיִן, שֶׁכׇּל זְמַן שֶׁאֶצְבַּע בָּעַיִן — עַיִן מַדְמַעַת וְחוֹזֶרֶת וּמַדְמַעַת! וְרָבָא, כֹּל אִחַמּוֹמֵי וַהֲדַר אִחַמּוֹמֵי בְּשַׁעְתֵּיהּ — לָא שְׁכִיחַ. גּוּפָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כׇּל הָאוֹחֵז בָּאַמָּה וּמַשְׁתִּין כְּאִילּוּ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וַהֲלֹא נִצּוֹצוֹת נִתָּזִין עַל רַגְלָיו, וְנִרְאֶה כִּכְרוּת שׇׁפְכָה, וְנִמְצָא מוֹצִיא לַעַז עַל בָּנָיו שֶׁהֵן מַמְזֵרִים! אָמַר לָהֶן: מוּטָב שֶׁיּוֹצִיא לַעַז עַל בָּנָיו שֶׁהֵן מַמְזֵרִים, וְאַל יַעֲשֶׂה עַצְמוֹ רָשָׁע שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי הַמָּקוֹם. תַּנְיָא אִידַּךְ: אָמַר לָהֶן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לַחֲכָמִים, אֶפְשָׁר יַעֲמוֹד אָדָם בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ וְיַשְׁתִּין, אוֹ יַשְׁתִּין בְּעָפָר תִּיחוּחַ, וְאַל יַעֲשֶׂה עַצְמוֹ רָשָׁע שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי הַמָּקוֹם. הֵי אֲמַר לְהוּ בְּרֵישָׁא? אִילֵּימָא קַמַּיְיתָא אֲמַר לְהוּ בְּרֵישָׁא, בָּתַר דְּאָמַר לְהוּ אִיסּוּרָא הֲדַר אֲמַר לְהוּ תַּקַּנְתָּא?! אֶלָּא, הָא אֲמַר לְהוּ בְּרֵישָׁא, וַאֲמַרוּ לֵיהּ: אֵין לוֹ מָקוֹם גָּבוֹהַּ וְעָפָר תִּיחוּחַ, מַאי? אָמַר לָהֶן: מוּטָב שֶׁיּוֹצִיא לַעַז עַל בָּנָיו, וְאַל יַעֲשֶׂה עַצְמוֹ רָשָׁע שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי הַמָּקוֹם. וְכׇל כָּךְ לָמָּה? מִפְּנֵי שֶׁמּוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע לְבַטָּלָה, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַמּוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע לְבַטָּלָה חַיָּיב מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּרַע בְּעֵינֵי ה׳ אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה וַיָּמֶת גַּם אוֹתוֹ״. רַבִּי יִצְחָק וְרַבִּי אַמֵּי אָמְרִי: כְּאִילּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַנֵּחָמִים בָּאֵלִים תַּחַת כׇּל עֵץ רַעֲנָן שׁוֹחֲטֵי הַיְלָדִים בַּנְּחָלִים תַּחַת סְעִיפֵי הַסְּלָעִים״, אַל תִּקְרֵי ״שׁוֹחֲטֵי״ אֶלָּא ״סוֹחֲטֵי״. רַב אַסִּי אָמַר: כְּאִילּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, כְּתִיב הָכָא ״תַּחַת כׇּל עֵץ רַעֲנָן״, וּכְתִיב הָתָם ״עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְתַחַת כׇּל עֵץ רַעֲנָן״. רַב יְהוּדָה וּשְׁמוּאֵל הֲווֹ קָיְימִי אַאִיגָּרָא דְּבֵי כְּנִישְׁתָּא דְּשָׁף וִיתֵיב בִּנְהַרְדְּעָא. אֲמַר לֵיהּ רַב יְהוּדָה לִשְׁמוּאֵל: צָרִיךְ אֲנִי לְהַשְׁתִּין. אֲמַר לֵיהּ: שִׁינָּנָא, אֱחוֹז בַּאֲמָתְךָ וְהַשְׁתֵּן לַחוּץ. הֵיכִי עָבֵיד הָכִי? וְהָתַנְיָא: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כׇּל הָאוֹחֵז בְּאַמָּתוֹ וּמַשְׁתִּין — כְּאִילּוּ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם! אָמַר אַבָּיֵי: עֲשָׂאוֹ כְּבוֹלֶשֶׁת, דִּתְנַן: בּוֹלֶשֶׁת שנכנס שֶׁנִּכְנְסָה לָעִיר, בִּשְׁעַת שָׁלוֹם — חָבִיּוֹת פְּתוּחוֹת אֲסוּרוֹת, סְתוּמוֹת מוּתָּרוֹת, בִּשְׁעַת מִלְחָמָה — אֵלּוּ וְאֵלּוּ מוּתָּרוֹת, לְפִי שֶׁאֵין לָהֶן פְּנַאי לְנַסֵּךְ. אַלְמָא: דְּכֵיוָן דִּבְעִיתִי לָא אָתֵי לְנַסּוֹכֵי, הָכָא נָמֵי: כֵּיוָן דִּבְעִיתִי לָא אָתֵי לְהַרְהוֹרֵי. וְהָכָא מַאי בְּעִיתוּתָא אִיכָּא? אִיבָּעֵית אֵימָא: בִּיעֲתוּתָא דְּלֵילְיָא וּדְאִיגָּרָא, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: בִּיעֲתוּתָא דְּרַבֵּיהּ, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: בִּיעֲתוּתָא דִּשְׁכִינָה, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: אֵימְתָא דְּמָרֵיהּ עֲלֵיהּ, דְּקָרֵי שְׁמוּאֵל עֲלֵיהּ: ״אֵין זֶה יְלוּד אִשָּׁה״. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: נָשׂוּי הֲוָה, דְּאָמַר רַב נַחְמָן: אִם הָיָה נָשׂוּי — מוּתָּר. וְאִיבָּעֵית אֵימָא, כִּי הָא אוֹרִי לֵיהּ, דְּתָנֵי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי בִּנְיָמִין בַּר חִיָּיא: אֲבָל מְסַיֵּיעַ בַּבֵּיצִים מִלְּמַטָּה. וְאִיבָּעֵית אֵימָא, כִּי הָא אוֹרִי לֵיהּ, דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גְּבוּל יֵשׁ לוֹ, מֵעֲטָרָה וּלְמַטָּה – מוּתָּר, מֵעֲטָרָה וּלְמַעְלָה — אָסוּר. אָמַר רַב: הַמְקַשֶּׁה עַצְמוֹ לְדַעַת — יְהֵא בְּנִדּוּי. וְלֵימָא ״אָסוּר״! דְּקָמְגָרֵי יֵצֶר הָרַע אַנַּפְשֵׁיהּ. וְרַבִּי אַמֵּי אָמַר: נִקְרָא ״עֲבַרְיָין״, שֶׁכָּךְ אוּמָּנֻתוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרַע: הַיּוֹם אוֹמֵר לוֹ ״עֲשֵׂה כָּךְ״, וּלְמָחָר אוֹמֵר לוֹ ״עֲשֵׂה כָּךְ״, וּלְמָחָר אוֹמֵר לוֹ ״לֵךְ עֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה״ — וְהוֹלֵךְ וְעוֹבֵד. אִיכָּא דְאָמְרִי, אָמַר רַבִּי אַמֵּי: כׇּל הַמֵּבִיא עַצְמוֹ לִידֵי הִרְהוּר — אֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בִּמְחִיצָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כְּתִיב הָכָא: ״וַיֵּרַע בְּעֵינֵי ה׳״, וּכְתִיב הָתָם: ״כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לֹא יְגוּרְךָ רָע״. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי דִכְתִיב ״יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ״? אֵלּוּ הַמְנָאֲפִים בַּיָּד. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״לֹא תִנְאָף״ — לֹא תְּהֵא בְּךָ נִיאוּף נוֹאֵף, בֵּין בַּיָּד בֵּין בָּרֶגֶל. תָּנוּ רַבָּנַן: הַגֵּרִים וְהַמְשַׂחֲקִין בְּתִינוֹקוֹת — מְעַכְּבִין אֶת הַמָּשִׁיחַ. בִּשְׁלָמָא גֵּרִים — כִּדְרַבִּי חֶלְבּוֹ, דְּאָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ: ״קָשִׁין גֵּרִים לְיִשְׂרָאֵל כְּסַפַּחַת״, אֶלָּא מְשַׂחֲקִין בַּתִּינוֹקוֹת מַאי הִיא? אִילֵימָא מִשְׁכַּב זְכוּר — בְּנֵי סְקִילָה נִינְהוּ! אֶלָּא דֶּרֶךְ אֵבָרִים — בְּנֵי מַבּוּל נִינְהוּ! אֶלָּא דְּנָסְיבִי קְטַנּוֹת, דְּלָאו בְּנוֹת אוֹלוֹדֵי נִינְהוּ, דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי: אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כׇּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי״. בָּאֲנָשִׁים תִּקָּצֵץ. אִיבַּעְיָא לְהוּ: דִּינָא תְּנַן אוֹ לָטוּתָא תְּנַן? דִּינָא תְּנַן, כִּי הָא דְּרַב הוּנָא קַץ יְדָא, אוֹ לָטוּתָא תְּנַן? תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: יָד לָאַמָּה — תִּקָּצֵץ יָדוֹ עַל טַבּוּרוֹ. אָמְרוּ לוֹ: יָשַׁב לוֹ קוֹץ בִּכְרֵיסוֹ, לֹא יִטְּלֶנּוּ?! אָמַר לָהֶן: לֹא. וַהֲלֹא כְּרֵיסוֹ נִבְקַעַת! אָמַר לָהֶן: מוּטָב תִּבָּקַע כְּרֵיסוֹ, וְאַל יֵרֵד לִבְאֵר שַׁחַת. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא דִּינָא תְּנַן, הַיְינוּ דְּאָמְרִי: ״וַהֲלֹא כְּרֵיסוֹ נִבְקַעַת״, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לָטוּתָא תְּנַן, מַאי ״כְּרֵיסוֹ נִבְקַעַת״? אֶלָּא מַאי דִּינָא תְּנַן, לָא סַגִּי דְּלָאו עַל טַבּוּרוֹ? אֶלָּא הָכִי קָאָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: כׇּל הַמַּכְנִיס יָדוֹ לְמַטָּה מִטַּבּוּרוֹ — תִּקָּצֵץ. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי טַרְפוֹן: יָשַׁב לוֹ קוֹץ בִּכְרֵיסוֹ לֹא יִטְּלֶנּוּ?! אָמַר לָהֶן: לֹא. וַהֲלֹא כְּרֵיסוֹ נִבְקַעַת! אָמַר לָהֶן: מוּטָב תִּבָּקַע כְּרֵיסוֹ, וְאַל יֵרֵד לִבְאֵר שַׁחַת. מַתְנִי' הַחֵרֶשֶׁת, וְהַשּׁוֹטָה, וְהַסּוֹמָא, וְשֶׁנִּטְרְפָה דַּעְתָּהּ — אִם יֵשׁ לָהֶם פִּקְּחוֹת, מְתַקְּנוֹת אוֹתָן, וְהֵן אוֹכְלוֹת בִּתְרוּמָה. גְּמָ' חֵרֶשֶׁת — אִיהִי תִּבְדּוֹק לְנַפְשַׁהּ! דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי: חֵרֶשֶׁת הָיְתָה בִּשְׁכוּנָתֵינוּ, לֹא דַּיָּה שֶׁבּוֹדֶקֶת לְעַצְמָהּ, אֶלָּא שֶׁחַבְרוֹתֶיהָ רוֹאוֹת וּמַרְאוֹת לָהּ! הָתָם — בִּמְדַבֶּרֶת וְאֵינָהּ שׁוֹמַעַת, הָכָא — בְּשֶׁאֵינָהּ מְדַבֶּרֶת וְאֵינָהּ שׁוֹמַעַת, כְּדִתְנַן: חֵרֵשׁ שֶׁדִּבְּרוּ חֲכָמִים בְּכׇל מָקוֹם — אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר. הַסּוֹמָא — אִיהִי תִּבְדּוֹק לְנַפְשַׁהּ, וְתַיחְזֵי לַחֲבִירְתַּהּ! אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: סוֹמָא אֵינָהּ מִשְׁנָה. וְשֶׁנִּטְרְפָה דַּעְתָּהּ — הַיְינוּ שׁוֹטָה! שֶׁנִּטְרְפָה דַּעְתָּהּ מֵחֲמַת חוֹלִי. תָּנוּ רַבָּנַן: כֹּהֵן שׁוֹטֶה — מַטְבִּילִין אוֹתוֹ, וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ תְּרוּמָה לָעֶרֶב, וּמְשַׁמְּרִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִישַׁן. יָשַׁן — טָמֵא, לֹא יָשַׁן — טָהוֹר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: עוֹשִׂין לוֹ כִּיס שֶׁל עוֹר. אָמְרוּ לוֹ: כׇּל שֶׁכֵּן שֶׁמֵּבִיא לִידֵי חִימּוּם! אָמַר לָהֶן: לְדִבְרֵיכֶם, שׁוֹטֶה אֵין לוֹ תַּקָּנָה. אָמְרוּ לוֹ: לִדְבָרֵינוּ — יָשַׁן טָמֵא, לֹא יָשַׁן טָהוֹר; לִדְבָרֶיךָ — שֶׁמָּא יִרְאֶה טִפָּה כְּחַרְדָּל, וְתִבָּלַע בַּכִּיס! תָּנָא מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמְרוּ: עוֹשִׂין לוֹ כִּיס שֶׁל מַתֶּכֶת. אָמַר אַבָּיֵי: וְשֶׁל נְחֹשֶׁת, כִּדְתַנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: רוֹאִין אוֹתָן גִּבְעוֹלִין שֶׁל אֵזוֹב כְּאִילּוּ הֵן שֶׁל נְחֹשֶׁת. אָמַר רַב פָּפָּא: שְׁמַע מִינַּהּ מִכְנָסַיִם אֲסוּרִים, וְהָכְתִיב: ״וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה״! הָהוּא, כִּדְתַנְיָא: מִכְנְסֵי כֹהֲנִים לְמָה הֵן דּוֹמִין? כְּמִין פְּמָלַנְיָא שֶׁל פָּרָשִׁים, לְמַעְלָה — עַד מׇתְנַיִם, לְמַטָּה — עַד יְרֵכַיִם, וְיֵשׁ לָהֶם שְׁנָצִים, וְאֵין לָהֶם לֹא בֵּית הַנֶּקֶב וְלֹא בֵּית הָעֶרְוָה. אָמַר אַבָּיֵי: רוֹכְבֵי גְמַלִּים אֲסוּרִין לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָה. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: רוֹכְבֵי גְמַלִּים — כּוּלָּם רְשָׁעִים, הַסַּפָּנִים — כּוּלָּם צַדִּיקִים, הַחַמָּרִים — מֵהֶן רְשָׁעִים מֵהֶן צַדִּיקִים. אִיכָּא דְאָמְרִי: הָא דְּמִכַּף, הָא דְּלָא מִכַּף; וְאִיכָּא דְאָמְרִי: הָא דִּמְטַרְטֵין, הָא דְּלָא מְטַרְטֵין. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לָיֵיט אַמַּאן דְּגָנֵי אַפַּרְקִיד. אִינִי? וְהָאָמַר רַב יוֹסֵף: פְּרַקְדָּן לֹא יִקְרָא ״קְרִיַּת שְׁמַע״ — קְרִיַּת שְׁמַע הוּא דְּלֹא יִקְרָא, הָא מִגְנָא שַׁפִּיר דָּמֵי! לְעִנְיַן מִגְנָא, כִּי מַצְלֵי — שַׁפִּיר דָּמֵי. לְעִנְיַן קְרִיאַת שְׁמַע, כִּי מַצְלֵי — אָסוּר. וְהָא רַבִּי יוֹחָנָן מַצְלֵי וְקָרֵי קְרִיאַת שְׁמַע! שָׁאנֵי רַבִּי יוֹחָנָן, דְּבַעַל בָּשָׂר הֲוָה. מַתְנִי' דֶּרֶךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מְשַׁמְּשׁוֹת בִּשְׁנֵי עֵדִים, אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לָהּ, וְהַצְּנוּעוֹת מְתַקְּנוֹת שְׁלִישִׁי לְתַקֵּן אֶת הַבַּיִת. נִמְצָא עַל שֶׁלּוֹ — טְמֵאִין וְחַיָּיבִין קׇרְבָּן. נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ אוֹתְיוֹם — טְמֵאִין וְחַיָּיבִין בְּקׇרְבָּן. נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ לְאַחַר זְמַן — טְמֵאִין מִסָּפֵק, וּפְטוּרִין מִן הַקׇּרְבָּן. אֵיזֶהוּ אַחַר זְמַן? כְּדֵי שֶׁתֵּרֵד מִן הַמִּטָּה וְתָדִיחַ פָּנֶיהָ, וְאַחַר כָּךְ מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת, וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אַף מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ. מוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי עֲקִיבָא בְּרוֹאָה כֶּתֶם שֶׁמְּטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ. גְּמָ' וְנֵיחוּשׁ דִּלְמָא דַּם מַאֲכוֹלֶת הוּא? אָמַר רַבִּי זֵירָא: אוֹתוֹ מָקוֹם בָּדוּק הוּא אֵצֶל מַאֲכוֹלֶת. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: דָּחוּק הוּא אֵצֶל מַאֲכוֹלֶת. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּאִשְׁתְּכַח מַאֲכוֹלֶת רְצוּפָה. לְהָךְ לִישָּׁנָא דְּאָמַר ״בָּדוּק הוּא״ — הָא מֵעָלְמָא אֲתַאי, לְהָךְ לִישָּׁנָא דְּאָמַר ״דָּחוּק הוּא״ — אֵימָא שַׁמָּשׁ רְצָפָהּ. אִתְּמַר: בָּדְקָה בְּעֵד הַבָּדוּק לָהּ, וְטָחַתּוּ בִּירֵכָהּ, וּלְמָחָר מָצָאתָה עָלָיו דָּם. אָמַר רַב: טְמֵאָה נִדָּה. אֲמַר לֵיהּ רַב שִׁימִי בַּר חִיָּיא: וְהָא ״חוֹשֶׁשֶׁת״ אֲמַרְתְּ לַן! אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר שְׁמוּאֵל: טְמֵאָה נִדָּה. וְכֵן מוֹרִין בֵּי מִדְרְשָׁא: טְמֵאָה נִדָּה. אִתְּמַר: בָּדְקָה בְּעֵד שֶׁאֵינוֹ בָּדוּק לָהּ, וְהִנִּיחַתּוּ בְּקוּפְסָא, וּלְמָחָר מָצְאָה עָלָיו דָּם. אָמַר רַב יוֹסֵף: כׇּל יָמָיו שֶׁל רַבִּי חִיָּיא טִימֵּא, וּלְעֵת זִקְנָתוֹ טִיהֵר. אִיבַּעְיָא לְהוּ: הֵיכִי קָאָמַר? כׇּל יָמָיו טִימֵּא מִשּׁוּם נִדָּה, וּלְעֵת זִקְנָתוֹ טִיהֵר מִשּׁוּם נִדָּה, וְטִימֵּא מִשּׁוּם כֶּתֶם. אוֹ דִלְמָא: כׇּל יָמָיו טִימֵּא מִשּׁוּם כֶּתֶם, וּלְעֵת זִקְנָתוֹ טִיהֵר מִוְּלֹא כְּלוּם? תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: בָּדְקָה בְּעֵד שֶׁאֵינוֹ בָּדוּק לָהּ, וְהִנִּיחַתּוּ בְּקוּפְסָא, וּלְמָחָר מָצְאָה עָלָיו דָּם, רַבִּי אוֹמֵר: טְמֵאָה מִשּׁוּם נִדָּה, וְרַבִּי חִיָּיא אָמַר: טְמֵאָה מִשּׁוּם כֶּתֶם. אָמַר לוֹ רַבִּי חִיָּיא: אִי אַתָּה מוֹדֶה שֶׁצְּרִיכָה כִּגְרִיס וְעוֹד? אָמַר לוֹ: אֲבָל. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן, אַף אַתָּה עֲשִׂיתוֹ כֶּתֶם. וְרַבִּי סָבַר: בָּעֵינַן ״כִּגְרִיס וְעוֹד״ לְאַפּוֹקֵי מִדַּם מַאֲכוֹלֶת, וְכֵיוָן דִּנְפַק לַהּ מִדַּם מַאֲכוֹלֶת — וַדַּאי מִגּוּפַהּ אֲתָא. מַאי לַָאו בְּזִקְנוּתוֹ קָאֵי? הָא בְּיַלְדוּתוֹ טִימֵּא מִשּׁוּם נִדָּה! שְׁמַע מִינַּהּ. מִשְׁתַּבַּח לֵיהּ רַבִּי לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חָמָא בַּר בֵּיסָא, דְּאָדָם גָּדוֹל הוּא. אָמַר לוֹ: לִכְשֶׁיָּבֹא לְיָדְךָ, הֲבִיאֵהוּ לְיָדִי. כִּי אֲתָא, אֲמַר לֵיהּ: בְּעִי מִינַּאי מִילְּתָא. בְּעָא מִינֵּיהּ: בָּדְקָה בְּעֵד שֶׁאֵינוֹ בָּדוּק לָהּ, וְהִנִּיחַתּוּ בְּקוּפְסָא, וּלְמָחָר מָצְאָה עָלָיו דָּם, מַהוּ? אָמַר לוֹ: כְּדִבְרֵי אַבָּא אֵימָא לָךְ, אוֹ כְּדִבְרֵי רַבִּי אֵימָא לָךְ? אֲמַר לֵיהּ: כְּדִבְרֵי רַבִּי אֵימָא לִי. אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִין עָלָיו דְּאָדָם גָּדוֹל הוּא? הֵיאַךְ מַנִּיחִין דִּבְרֵי הָרַב וְשׁוֹמְעִין דִּבְרֵי הַתַּלְמִיד?! וְרַבִּי חָמָא בַּר בֵּיסָא סָבַר: רַבִּי רֵישׁ מְתִיבְתָּא הוּא, וּשְׁכִיחִי רַבָּנַן קַמֵּיהּ, וּמְחַדְּדִי שְׁמַעְתָּתֵיהּ. מַאי רַבִּי, וּמַאי רַבִּי יוֹסֵי? אָמַר רַב אַדָּא בַּר מַתְנָא, תָּנָא: רַבִּי מְטַמֵּא, וְרַבִּי יוֹסֵי מְטַהֵר. וְאָמַר רַבִּי זֵירָא: כְּשֶׁטִּימֵּא רַבִּי — כְּרַבִּי מֵאִיר, וּכְשֶׁטִּיהֵר רַבִּי יוֹסֵי — לְעַצְמוֹ טִיהֵר. דְּתַנְיָא: הָאִשָּׁה שֶׁהָיְתָה עוֹשָׂה צְרָכֶיהָ וְרָאֲתָה דָּם, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אִם עוֹמֶדֶת — טְמֵאָה, אִם יוֹשֶׁבֶת — טְהוֹרָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ — טְהוֹרָה. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, כְּשֶׁטִּימֵּא רַבִּי מֵאִיר לֹא טִימֵּא אֶלָּא מִשּׁוּם כֶּתֶם, וְאִילּוּ רַבִּי מִשּׁוּם נִדָּה קָאָמַר! אֲמַר לֵיהּ: אֲנַן הָכִי קָאָמְרִינַן, כִּי אִיתְּמַר הָהִיא מִשּׁוּם נִדָּה אִיתְּמַר. נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ אוֹתְיוֹם טְמֵאִין וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזֶהוּ שִׁיעוּר וֶסֶת? מָשָׁל לְשַׁמָּשׁ וָעֵד שֶׁעוֹמְדִין בְּצַד הַמַּשְׁקוֹף, בִּיצִיאַת שַׁמָּשׁ נִכְנָס עֵד. הֱוֵי וֶסֶת שֶׁאָמְרוּ לְקִינּוּחַ, אֲבָל לֹא לִבְדִיקָה. נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ לְאַחַר זְמַן וְכוּ׳. תָּנָא: וְחַיָּיבִין אָשָׁם תָּלוּי. וְתַנָּא דִידַן, מַאי טַעְמָא? בָּעֵינַן חֲתִיכָה מִשְׁתֵּי חֲתִיכוֹת. אֵיזֶהוּ ״אַחַר זְמַן״ וְכוּ׳. וּרְמִינְהִי: אֵיזֶהוּ ״אַחֵר זְמַן״? פֵּירֵשׁ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק: כְּדֵי שֶׁתּוֹשִׁיט יָדָהּ תַּחַת הַכַּר אוֹ תַּחַת הַכֶּסֶת וְתִטּוֹל עֵד וְתִבְדּוֹק בּוֹ. אָמַר רַב חִסְדָּא: מַאי ״אַחַר״? אַחַר אַחַר. וְהָא קָתָנֵי עֲלַהּ: נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ לְאַחַר זְמַן — טְמֵאִין מִסָּפֵק, וּפְטוּרִין מִן הַקׇּרְבָּן. אֵיזֶהוּ ״אַחַר זְמַן״? כְּדֵי שֶׁתֵּרֵד מִן הַמִּטָּה וְתָדִיחַ פָּנֶיהָ. הָכִי קָאָמַר: אֵיזֶהוּ ״אַחַר זְמַן״? כְּדֵי שֶׁתּוֹשִׁיט יָדָהּ לְתַחַת הַכַּר אוֹ לְתַחַת הַכֶּסֶת וְתִטּוֹל עֵד וְתִבְדּוֹק בּוֹ, וּכְדֵי שֶׁתֵּרֵד מִן הַמִּטָּה וְתָדִיחַ אֶת פָּנֶיהָ — מַחְלוֹקֶת רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲכָמִים. וְהָא ״אַחַר כָּךְ״ קָתָנֵי! הָכִי קָאָמַר: וְזֶהוּ ״אַחַר כָּךְ״ שֶׁנֶּחְלְקוּ רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲכָמִים. רַב אָשֵׁי אָמַר: אִידֵּי וְאִידֵּי חַד שִׁיעוּרָא הוּא, עֵד בְּיָדָהּ — כְּדֵי שֶׁתֵּרֵד מִן הַמִּטָּה וְתָדִיחַ אֶת פָּנֶיהָ, אֵין עֵד בְּיָדָהּ — כְּדֵי שֶׁתּוֹשִׁיט יָדָהּ לְתַחַת הַכַּר אוֹ לְתַחַת הַכֶּסֶת וְתִטּוֹל עֵד וְתִבְדּוֹק בּוֹ. מֵיתִיבִי: אֵיזֶהוּ ״אַחַר זְמַן״? דָּבָר זֶה שָׁאַל רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק לִפְנֵי חֲכָמִים בְּאוּשָׁא, וְאָמַר לָהֶם: שֶׁמָּא כְּרַבִּי עֲקִיבָא אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁמְּטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ? אָמְרוּ לוֹ: לֹא שָׁמַעְנוּ. אָמַר לָהֶם: כָּךְ פֵּרְשׁוּ חֲכָמִים בְּיַבְנֶה: לֹא שָׁהֲתָה כְּדֵי שֶׁתֵּרֵד מִן הַמִּטָּה וְתָדִיחַ אֶת פָּנֶיהָ — תּוֹךְ זְמַן הוּא זֶה, וּטְמֵאִין מִסָּפֵק, וּפְטוּרִין מִקׇּרְבָּן, וְחַיָּיבִין בְּאָשָׁם תָּלוּי. שָׁהֲתָה כְּדֵי שֶׁתֵּרֵד מִן הַמִּטָּה וְתָדִיחַ אֶת פָּנֶיהָ — אַחַר הַזְּמַן הוּא זֶה. וְכֵן כְּשֶׁשָּׁהֲתָה מֵעֵת לְעֵת וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה, בּוֹעֲלָהּ מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַגָּע, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם בּוֹעֵל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אַף מְטַמֵּא מִשּׁוּם בּוֹעֵל. רַבִּי יְהוּדָה בְּנוֹ שֶׁל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי אוֹמֵר: בַּעְלָהּ נִכְנַס לַהֵיכָל וּמַקְטִיר קְטוֹרֶת. בִּשְׁלָמָא לְרַב חִסְדָּא, הַיְינוּ דִּמְטַהֲרִי רַבָּנַן. אֶלָּא לְרַב אָשֵׁי, אַמַּאי מְטַהֲרִי רַבָּנַן? וְכִי תֵימָא: דְּאֵין עֵד בְּיָדָהּ, הַאי ״עֵד בְּיָדָהּ״ וְ״אֵין עֵד בְּיָדָהּ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! קַשְׁיָא. רַבִּי יְהוּדָה בְּנוֹ שֶׁל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי אוֹמֵר: בַּעְלָהּ נִכְנָס לַהֵיכָל וּמַקְטִיר קְטוֹרֶת. וְתִיפּוֹק לֵיהּ דְּהָוֵה נוֹגֵעַ בְּמֵעֵת לְעֵת שֶׁבְּנִדָּה! הוּא דְּאָמַר כְּשַׁמַּאי, דְּאָמַר: כׇּל הַנָּשִׁים דַּיָּין שְׁעָתָן. וְתִיפּוֹק לֵיהּ דְּהָוֵה בַּעַל קֶרִי! בְּשֶׁלֹּא גָּמַר בִּיאָתוֹ. וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי עֲקִיבָא בְּרוֹאָה כֶּתֶם, אָמַר רַב לְמַפְרֵעַ, וְרַבִּי מֵאִיר הִיא. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: מִכָּאן וּלְהַבָּא, וְרַבָּנַן הִיא. מִכָּאן וּלְהַבָּא פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: הוֹאִיל וּמֵעֵת לְעֵת דְּרַבָּנַן, וּכְתָמִים דְּרַבָּנַן — מָה מֵעֵת לְעֵת לֹא מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ, אַף כְּתָמִים — לֹא מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ, קָא מַשְׁמַע לַן. וְאֵימָא הָכִי נָמֵי! הָתָם — אֵין ״שׁוֹר שָׁחוּט לְפָנֶיךָ״, הָכָא — יֵשׁ ״שׁוֹר שָׁחוּט לְפָנֶיךָ״. וְכֵן אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: לְמַפְרֵעַ, וְרַבִּי מֵאִיר הִיא. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מִכָּאן וּלְהַבָּא, וְרַבָּנַן הִיא. מַתְנִי' כׇּל הַנָּשִׁים בְּחֶזְקַת טׇהֳרָה לְבַעְלֵיהֶן, הַבָּאִין מִן הַדֶּרֶךְ — נְשֵׁיהֶן לָהֶן בְּחֶזְקַת טׇהֳרָה. גְּמָ' לְמָה לֵיהּ לְמִתְנֵי ״הַבָּאִין מִן הַדֶּרֶךְ״? סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּאִיתֵיהּ בְּמָתָא, דְּרָמְיָא אַנַּפְשַׁהּ וּבָדְקָה, אֲבָל הֵיכָא דְּלֵיתֵיהּ בְּמָתָא, דְּלָא רָמְיָא אַנַּפְשַׁהּ — לָא. קָא מַשְׁמַע לַן. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה: וְהוּא שֶׁבָּא וּמְצָאָהּ בְּתוֹךְ יְמֵי עוֹנָתָהּ. אָמַר רַב הוּנָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁאֵין לָהּ וֶסֶת, אֲבָל יֵשׁ לָהּ וֶסֶת — אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ. כְּלַפֵּי לְיָיא? אַדְּרַבָּה, אִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא! אֵין לָהּ וֶסֶת — אֵימָא חֲזַאי, יֵשׁ לָהּ וֶסֶת — וֶסֶת קְבִיעַ לַהּ! אֶלָּא, אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר, אָמַר רַב הוּנָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא הִגִּיעַ שעת עֵת וִסְתָּהּ, אֲבָל הִגִּיעַ שעת עֵת וִסְתָּהּ — אֲסוּרָה. קָסָבַר: וְסָתוֹת דְּאוֹרָיְיתָא. רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה אָמַר: אֲפִילּוּ הִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ נָמֵי מוּתֶּרֶת, קָסָבַר: וְסָתוֹת דְּרַבָּנַן. רַב אָשֵׁי מַתְנֵי הָכִי, אָמַר רַב הוּנָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁאֵין לָהּ וֶסֶת לְיָמִים, אֶלָּא יֵשׁ לָהּ וֶסֶת לְיָמִים וְלִקְפִיצוֹת, כֵּיוָן דִּבְמַעֲשֶׂה תַּלְיָא מִילְּתָא — אֵימָא לָא קְפִיץ וְלָא חֲזַאי, אֲבָל יֵשׁ לָהּ וֶסֶת לְיָמִים — אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ. קָסָבַר וְסָתוֹת דְּאוֹרָיְיתָא. רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר: אֲפִילּוּ יֵשׁ לָהּ וֶסֶת לְיָמִים — מוּתֶּרֶת, קָסָבַר וְסָתוֹת דְּרַבָּנַן. אָמַר רַב שְׁמוּאֵל מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת — בַּעְלָהּ מְחַשֵּׁב יְמֵי וִסְתָּהּ, וּבָא עָלֶיהָ. אֲמַר לֵיהּ רַב שְׁמוּאֵל בַּר יֵיבָא לְרַבִּי אַבָּא: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֲפִילּוּ יַלְדָּה דִּבְזִיזָא לְמִטְבַּל? אֲמַר לֵיהּ: אַטּוּ וַדַּאי רָאֲתָה מִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן?! אֵימַר דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן סָפֵק רָאֲתָה סָפֵק לֹא רָאֲתָה, וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר רָאֲתָה — אֵימָא טָבְלָה, אֲבָל וַדַּאי רָאֲתָה — מִי יֵימַר דְּטָבְלָה? הָוֵה לֵיהּ סָפֵק וּוַדַּאי, וְאֵין סָפֵק מוֹצִיא מִידֵי וַדַּאי. וְלָא? וְהָתַנְיָא: חָבֵר שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ מְגוּרָה מְלֵאָה פֵּירוֹת, אֲפִילּוּ הֵן בְּנֵי יוֹמָן — הֲרֵי הֵן בְּחֶזְקַת מְתוּקָּנִין. וְהָא הָכָא, וַדַּאי טֶבֶל, סָפֵק מְעוּשָּׂר סָפֵק אֵינוֹ מְעוּשָּׂר, וְקָאָתֵי סָפֵק וּמוֹצִיא מִידֵי וַדַּאי! הָתָם וַדַּאי וּוַדַּאי הוּא, כִּדְרַב חֲנִינָא חוֹזָאָה, דְּאָמַר רַב חֲנִינָא חוֹזָאָה: חֲזָקָה עַל חָבֵר שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא מִתַּחַת יָדוֹ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְתוּקָּן. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: סָפֵק וְסָפֵק הוּא, וְכִדְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא, דְּאָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: מַעֲרִים אָדָם עַל תְּבוּאָתוֹ וּמַכְנִיסָהּ בַּמּוֹץ שֶׁלָּהּ, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא בְּהֶמְתּוֹ אוֹכֶלֶת וּפְטוּרָה מִן הַמַּעֲשֵׂר. וְאַכַּתִּי אֵין סָפֵק מוֹצִיא מִידֵי וַדַּאי? וְהָתַנְיָא: מַעֲשֶׂה בְּשִׁפְחָתוֹ שֶׁל מַסִּיק אֶחָד בְּרִימּוֹן, שֶׁהֵטִילָה נֵפֶל לְבוֹר, וּבָא כֹּהֵן וְהֵצִיץ בּוֹ לֵידַע אִם זָכָר אִם נְקֵבָה. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים, וְטִהֲרוּהוּ, מִפְּנֵי שֶׁחוּלְדָּה וּבַרְדְּלָס מְצוּיִים שָׁם. וְהָא הָכָא, דְּוַדַּאי הֵטִילָה נֵפֶל, סָפֵק גְּרָרוּהוּ סָפֵק לֹא גְּרָרוּהוּ, וְקָאָתֵי סָפֵק וּמוֹצִיא מִידֵי וַדַּאי! לָא תֵּימָא ״הֵטִילָה נֵפֶל לְבוֹר״, אֶלָּא אֵימָא כְּמִין נֵפֶל. וְהָא ״לֵידַע אִם זָכָר אִם נְקֵבָה״ קָתָנֵי! הָכִי קָאָמַר: וּבָא כֹּהֵן וְהֵצִיץ בּוֹ, לֵידַע אִם נֵפֶל הִפִּילָה אִם רוּחַ הִפִּילָה, וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר נֵפֶל הִפִּילָה — לֵידַע אִם זָכָר אִם נְקֵבָה. וְאִיבָּעֵית אֵימָא, כֵּיוָן דְּחוּלְדָּה וּבַרְדְּלָס מְצוּיִים שָׁם — וַדַּאי גְּרָרוּהוּ. בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַב נַחְמָן: וְסָתוֹת דְּאוֹרָיְיתָא אוֹ דְרַבָּנַן? אֲמַר לְהוּ מִדְּאָמַר הוּנָא חַבְרִין מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת, וְהִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ וְלֹא בָּדְקָה, וּלְבַסּוֹף רָאֲתָה — חוֹשֶׁשֶׁת לְוִסְתָּהּ, וְחוֹשֶׁשֶׁת לִרְאִיָּיתָהּ. אַלְמָא וְסָתוֹת דְּאוֹרָיְיתָא. אִיכָּא דְאָמְרִי, הָכִי קָאָמַר לְהוּ: טַעְמָא דְּרָאֲתָה, הָא לֹא רָאֲתָה — אֵין חוֹשְׁשִׁין, אַלְמָא וְסָתוֹת דְּרַבָּנַן. אִיתְּמַר: אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת, וְהִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ וְלֹא בָּדְקָה, וּלְבַסּוֹף בָּדְקָה — אָמַר רַב: בָּדְקָה וּמָצָאת טְמֵאָה — טְמֵאָה, טְהוֹרָה — טְהוֹרָה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲפִילּוּ בָּדְקָה וּמָצָאת טְהוֹרָה נָמֵי טְמֵאָה, מִפְּנֵי שֶׁאוֹרַח בִּזְמַנּוֹ בָּא. לֵימָא, בִּוְסָתוֹת קָמִיפַּלְגִי, דְּמָר סָבַר דְּאוֹרָיְיתָא, וּמָר סָבַר דְּרַבָּנַן. אָמַר רַבִּי זֵירָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא וְסָתוֹת דְּאוֹרָיְיתָא, כָּאן — שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ כְּשִׁיעוּר וֶסֶת, כָּאן — שֶׁלֹּא בָּדְקָה עַצְמָהּ כְּשִׁיעוּר וֶסֶת. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: בִּוְסָתוֹת גּוּפַיְיהוּ קָמִיפַּלְגִי, דְּמָר סָבַר: וְסָתוֹת דְּאוֹרָיְיתָא, וּמַר סָבַר: וְסָתוֹת דְּרַבָּנַן. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: כְּתַנָּאֵי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: טְמֵאָה נִדָּה. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: תִּבָּדֵק, וְהָנֵי תַנָּאֵי כִּי הָנֵי תַּנָּאֵי, דְּתַנְיָא: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: טְמֵאָה נִדָּה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: תִּבָּדֵק. אָמַר אַבָּיֵי: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא, דִּתְנַן: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אִם הָיְתָה בְּמַחֲבֵא וְהִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ וְלֹא בָּדְקָה — טְהוֹרָה, שֶׁחֲרָדָה מְסַלֶּקֶת אֶת הַדָּמִים. טַעְמָא דְּאִיכָּא חֲרָדָה, הָא לֵיכָּא חֲרָדָה — טְמֵאָה, אַלְמָא וְסָתוֹת דְּאוֹרָיְיתָא. לֵימָא הָנֵי תַּנָּאֵי בְּהָא נָמֵי פְּלִיגִי, דְּתַנְיָא: הָרוֹאָה דָּם מֵחֲמַת מַכָּה, אֲפִילּוּ בְּתוֹךְ יְמֵי נִדָּתָהּ — טְהוֹרָה, דִּבְרֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. רַבִּי אוֹמֵר: אִם יֵשׁ לָהּ וֶסֶת — חוֹשֶׁשֶׁת לְוִסְתָּהּ. מַאי לַָאו, בְּהָא קָמִיפַּלְגִי: דְּמָר סָבַר וְסָתוֹת דְּאוֹרָיְיתָא, וּמַר סָבַר וְסָתוֹת דְּרַבָּנַן? אָמַר רָבִינָא: לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא וְסָתוֹת דְּרַבָּנַן, וְהָכָא בְּמָקוֹר מְקוֹמוֹ טָמֵא קָמִיפַּלְגִי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סָבַר: אִשָּׁה טְהוֹרָה וְדָם טָמֵא, דְּקָאָתֵי דֶּרֶךְ מָקוֹר. וַאֲמַר לֵיהּ רַבִּי: אִי חָיְישַׁתְּ לְוֶסֶת, אִשָּׁה נָמֵי טְמֵאָה, וְאִי לָא חָיְישַׁתְּ לְוֶסֶת, מָקוֹר מְקוֹמוֹ טָהוֹר הוּא. מַתְנִי' בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: צְרִיכָה שְׁנֵי עֵדִים עַל כׇּל תַּשְׁמִישׁ וְתַשְׁמִישׁ, אוֹ תְּשַׁמֵּשׁ לְאוֹר הַנֵּר. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: דַּיָּהּ בִּשְׁנֵי עֵדִים כׇּל הַלַּיְלָה. גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ הַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ לְאוֹר הַנֵּר הֲרֵי זֶה מְגוּנֶּה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: צְרִיכָה שְׁנֵי עֵדִים עַל כׇּל תַּשְׁמִישׁ, אוֹ תְּשַׁמֵּשׁ לְאוֹר הַנֵּר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: דַּיָּהּ בִּשְׁנֵי עֵדִים כׇּל הַלַּיְלָה. תַּנְיָא: אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי לְבֵית הִלֵּל: לְדִבְרֵיכֶם, לֵיחוּשׁ שֶׁמָּא תִּרְאֶה טִיפַּת דָּם כְּחַרְדָּל בְּבִיאָה רִאשׁוֹנָה, וּתְחַפֶּנָּה שִׁכְבַת זֶרַע בְּבִיאָה שְׁנִיָּה. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל: אַף לְדִבְרֵיכֶם, לֵיחוּשׁ עַד שֶׁהָרוֹק בְּתוֹךְ הַפֶּה, שֶׁמָּא נִימּוֹק וְהוֹלֵךְ לוֹ. אָמְרוּ לָהֶם: לְפִי שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה נִימּוֹק פַּעַם אַחַת, לְנִימּוֹק שְׁתֵּי פְּעָמִים. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, כַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ עָלֵינוּ! אָמַר לָהֶם: מוּטָב שֶׁאַאֲרִיךְ עֲלֵיכֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּדֵי שֶׁיַּאֲרִיכוּ יְמֵיכֶם לָעוֹלָם הַבָּא. אָמַר רַבִּי זֵירָא: מִדִּבְרֵי כּוּלָּם נִלְמַד, בַּעַל נֶפֶשׁ — לֹא יִבְעוֹל וְיִשְׁנֶה. רָבָא אָמַר: בּוֹעֵל וְשׁוֹנָה, כִּי תַנְיָא הַהִיא — לִטְהָרוֹת. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים — לִטְהָרוֹת, אֲבָל לְבַעְלָהּ — מוּתֶּרֶת. וּבַמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — שֶׁהִנִּיחָהּ בְּחֶזְקַת טׇהֳרָה, אֲבָל הִנִּיחָהּ בְּחֶזְקַת טְמֵאָה — לְעוֹלָם הִיא בְּחֶזְקָתָהּ, עַד שֶׁתֹּאמַר לוֹ ״טְהוֹרָה אֲנִי״. אָמַר רַבִּי אַבָּא, אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָשֵׁי, אָמַר רַב: בָּדְקָה בְּעֵד וְאָבַד — אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ עַד שֶׁתִּבְדּוֹק. מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי אִילָא: אִילּוּ אִיתֵאּ — מִי לָא מְשַׁמְּשָׁה, וְאַף עַל גַּב דְּלָא יָדְעָה? הַשְׁתָּא נָמֵי תְּשַׁמֵּשׁ! אֲמַר לֵיהּ רָבָא: זוֹ מוֹכִיחָהּ קַיָּים, וְזוֹ אֵין מוֹכִיחָהּ קַיָּים. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָסוּר לָאָדָם שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בַּיּוֹם. אָמַר רַב הַמְנוּנָא: מַאי קְרָא? שֶׁנֶּאֱמַר: ״יֹאבַד יוֹם אִוָּלֶד בּוֹ וְהַלַּיְלָה אָמַר הוֹרָה גָבֶר״ — לַיְלָה נִיתַּן לְהֵרָיוֹן, וְיוֹם לֹא נִיתַּן לְהֵרָיוֹן. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר מֵהָכָא: ״בּוֹזֵה דְרָכָיו יָמוּת״. וְרֵישׁ לָקִישׁ, הַאי קְרָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן מַאי דָּרֵישׁ בֵּיהּ? מִבָּעֵי לֵיהּ לְכִדְדָרֵישׁ רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא, דְּדָרֵישׁ רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא: אוֹתוֹ מַלְאָךְ הַמְמוּנֶּה עַל הַהֵרָיוֹן ״לַיְלָה״ שְׁמוֹ, וְנוֹטֵל טִפָּה וּמַעֲמִידָהּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאוֹמֵר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, טִפָּה זוֹ מָה תְּהֵא עָלֶיהָ? גִּבּוֹר אוֹ חַלָּשׁ? חָכָם אוֹ טִיפֵּשׁ? עָשִׁיר אוֹ עָנִי? וְאִילּוּ רָשָׁע אוֹ צַדִּיק לָא קָאָמַר, כִּדְרַבִּי חֲנִינָא. דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם, חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה׳ אֱלֹהֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה וְגוֹ׳״. וְרַבִּי יוֹחָנָן, אִם כֵּן נִכְתּוֹב קְרָא ״גֶּבֶר הוֹרָה״, מַאי ״הוֹרָה גֶּבֶר״? לַיְלָה נִיתַּן לְהֵרָיוֹן, וְיוֹם לֹא נִיתַּן לְהֵרָיוֹן. וְרַבִּי יוֹחָנָן, הַאי קְרָא דְּרֵישׁ לָקִישׁ מַאי דָּרֵישׁ בֵּיהּ? מִבְּעֵי לֵיהּ לִכְדִכְתִיב בְּסֵפֶר בֶּן סִירָא: שְׁלֹשָׁה שָׂנֵאתִי וְאַרְבָּעָה לֹא אָהַבְתִּי — שַׂר הַנִּרְגָּל בְּבֵית הַמִּשְׁתָּאוֹת, וְאָמְרִי לָהּ: ״שַׂר הַנִּרְגָּן״, וְאָמְרִי לַהּ: ״שַׂר הַנִּרְגָּז״. וְהַמּוֹשִׁיב שַׁבָּת בִּמְרוֹמֵי קֶרֶת, וְהָאוֹחֵז בָּאַמָּה וּמַשְׁתִּין מַיִם, וְהַנִּכְנָס לְבֵית חֲבֵירוֹ פִּתְאוֹם. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וַאֲפִילּוּ לְבֵיתוֹ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: אַרְבָּעָה דְּבָרִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנְאָן, וַאֲנִי אֵינִי אוֹהֲבָן — הַנִּכְנָס לְבֵיתוֹ פִּתְאוֹם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְבֵית חֲבֵירוֹ, וְהָאוֹחֵז בָּאַמָּה וּמַשְׁתִּין מַיִם, וּמַשְׁתִּין מַיִם עָרוּם לִפְנֵי מִטָּתוֹ, וְהַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בִּפְנֵי כָּל חַי. אֲמַר לֵיהּ רַב יְהוּדָה לִשְׁמוּאֵל: וַאֲפִילּוּ לִפְנֵי עַכְבָּרִים? אֲמַר לֵיהּ: שִׁינָּנָא, לָא! אֶלָּא כְּגוֹן שֶׁל בֵּית פְּלוֹנִי שֶׁמְּשַׁמְּשִׁין מִטּוֹתֵיהֶן בִּפְנֵי עַבְדֵיהֶם וְשִׁפְחוֹתֵיהֶם. וְאִינְהוּ מַאי דְּרוּשׁ? ״שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר״ — עַם הַדּוֹמֶה לַחֲמוֹר. רַבָּה בַּר רַב הוּנָא מְקַרְקֵשׁ זָגֵי דְּכִילְּתָא, אַבָּיֵי בָּאלֵי דִּידְבֵי, רָבָא בָּאלֵי פָּרוֹחֵי. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: חֲמִישָּׁה דְּבָרִים הֵן שֶׁהָעוֹשֶׂה אוֹתָן מִתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ וְדָמוֹ בְּרֹאשׁוֹ — הָאוֹכֵל שׁוּם קָלוּף, וּבָצָל קָלוּף, וּבֵיצָה קְלוּפָה, וְהַשּׁוֹתֶה מַשְׁקִין מְזוּגִין שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶן הַלַּיְלָה, וְהַלָּן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, וְהַנּוֹטֵל צִפׇּרְנָיו וְזוֹרְקָן לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהַמַּקִּיז דָּם וּמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ. הָאוֹכֵל שׁוּם קָלוּף כּוּ׳. וְאַף עַל גַּב דְּמַנְּחִי בְּסִילְּתָא וּמְצַיְּירִי וַחֲתִימִי — רוּחַ רָעָה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶן. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא שִׁיֵּיר בָּהֶן עִיקָּרָן אוֹ קְלִיפָּתָן, אֲבָל שִׁיֵּיר בָּהֶן עִיקָּרָן אוֹ קְלִיפָּתָן — לֵית לַן בַּהּ. וְהַשּׁוֹתֶה מַשְׁקִין מְזוּגִין שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶן הַלַּיְלָה. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: וְהוּא שֶׁלָּנוּ בִּכְלֵי מַתָּכוֹת. אָמַר רַב פָּפָּא: וּכְלֵי נֶתֶר כִּכְלֵי מַתָּכוֹת דָּמוּ. וְכֵן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וְהוּא שֶׁלָּנוּ בִּכְלֵי מַתָּכוֹת, וּכְלֵי נֶתֶר כִּכְלֵי מַתָּכוֹת דָּמוּ. וְהַלָּן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת — כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו רוּחַ טוּמְאָה, זִימְנִין דִּמְסַכְּנִין לֵיהּ. וְהַנּוֹטֵל צִפׇּרְנָיו וְזוֹרְקָן לִרְשׁוּת הָרַבִּים — מִפְּנֵי שֶׁאִשָּׁה מְעוּבֶּרֶת עוֹבֶרֶת עֲלֵיהֶן וּמַפֶּלֶת. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּשָׁקֵיל בִּגְנוּסְטְרֵי, וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּשָׁקֵיל דִּידֵיהּ וּדְכַרְעֵיהּ, וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא גַּז מִידֵּי בָּתְרַיְיהוּ, אֲבָל גַּז מִידֵּי בָּתְרַיְיהוּ — לֵית לַן בַּהּ. וְלָא הִיא, לְכוּלַּהּ מִילְּתָא חָיְישִׁינַן. תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בַּצִּפׇּרְנַיִם: שׂוֹרְפָן — חָסִיד, קוֹבְרָן — צַדִּיק, זוֹרְקָן — רָשָׁע. וְהַמַּקִּיז דָּם וּמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ — דְּאָמַר מָר: מַקִּיז דָּם וּמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ — הֹוִיין לוֹ בָּנִים וִיתְּקִין. הִקִּיזוּ שְׁנֵיהֶם וְשִׁמְּשׁוּ — הֹוִיין לוֹ בָּנִים בַּעֲלֵי רָאתָן. אָמַר רַב: וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא טְעֵים מִידֵּי, אֲבָל טְעֵים מִידֵּי — לֵית לַן בַּהּ. אָמַר רַב חִסְדָּא: אָסוּר לוֹ לָאָדָם שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ״. מַאי מַשְׁמַע? אָמַר אַבָּיֵי: שֶׁמָּא יִרְאֶה בָּהּ דָּבָר מְגוּנֶּה וְתִתְגַּנֶּה עָלָיו. אָמַר רַב הוּנָא: יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים הֵם, וְאֵין מְשַׁמְּשִׁין מִטּוֹתֵיהֶן בַּיּוֹם. אָמַר רָבָא: וְאִם הָיָה בַּיִת אָפֵל — מוּתָּר, וְתַלְמִיד חָכָם — מַאֲפִיל בִּכְסוּתוֹ וּמְשַׁמֵּשׁ. תְּנַן: אוֹ תְּשַׁמֵּשׁ לְאוֹר הַנֵּר! אֵימָא: תִּבְדּוֹק לְאוֹר הַנֵּר. תָּא שְׁמַע: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ: הַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ לְאוֹר הַנֵּר הֲרֵי זֶה מְגוּנֶּה! אֵימָא: הַבּוֹדֵק מִטָּתוֹ לְאוֹר הַנֵּר הֲרֵי זֶה מְגוּנֶּה. תָּא שְׁמַע: וְשֶׁל בֵּית מוֹנְבַּז הַמֶּלֶךְ הָיוּ עוֹשִׂין שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, וּמַזְכִּירִין אוֹתָן לְשֶׁבַח — הָיוּ מְשַׁמְּשִׁין מִטּוֹתֵיהֶם בַּיּוֹם, וּבוֹדְקִין מִטּוֹתֵיהֶם בְּמֵילָא פַּרְהֲבָא, וְנוֹהֲגִין טוּמְאָה וְטׇהֳרָה בִּשְׁלָגִים. קָתָנֵי מִיהָא: מְשַׁמְּשִׁין מִטּוֹתֵיהֶן בַּיּוֹם! אֵימָא: בּוֹדְקִין מִטּוֹתֵיהֶם בַּיּוֹם. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ ״מְשַׁמְּשִׁין״ — מַזְכִּירִין אוֹתָן לְשֶׁבַח? אִין הָכִי נָמֵי, דְּאַגַּב דְּאִיכָּא אוֹנֶס שֵׁינָה — מִגַּנְּיָא בְּאַפֵּיהּ. וּבוֹדְקִין מִטּוֹתֵיהֶן בְּמֵילָא פַּרְהֲבָא — מְסַיַּיע לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין בּוֹדְקִין אֶת הַמִּטָּה אֶלָּא בְּפָקוֹלִין אוֹ בְּצֶמֶר נָקִי וְרַךְ. אָמַר רַב: הַיְינוּ דְּכִי הֲוַאי הָתָם בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת, הֲווֹ אָמְרִי: ״מַאן בָּעֵי פָּקוֹלֵי בְּנַהֲמָא״, וְלָא יָדַעְנָא מַאי קָאָמְרִי. אָמַר רָבָא: הָנֵי שַׁחֲקֵי דְּכִיתָּנָא מְעַלּוּ לִבְדִיקָה. אִינִי? וְהָא תָּנָא דְּבֵי מְנַשֶּׁה: אֵין בּוֹדְקִין אֶת הַמִּטָּה לֹא בְּעֵד אֱדוֹם, וְלֹא בְּעֵד שָׁחוֹר, וְלֹא בְּפִשְׁתָּן, אֶלָּא בְּפָקוֹלִין אוֹ בְּצֶמֶר נָקִי וְרַךְ! לָא קַשְׁיָא — הָא בְּכִיתָּנָא, הָא בְּמָאנֵי דְּכִיתָּנָא. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא בְּמָאנֵי דְּכִיתָּנָא — הָא בְּחַדְתֵי, הָא בְּשַׁחֲקֵי. נוֹהֲגִין טוּמְאָה וְטׇהֳרָה בִּשְׁלָגִין. תְּנַן הָתָם: שֶׁלֶג אֵינוֹ לֹא אוֹכֶל וְלֹא מַשְׁקֶה, חִישֵּׁב עָלָיו לַאֲכִילָה — אֵינוֹ מְטַמֵּא טוּמְאַת אֳוכָלִין, לְמַשְׁקֶה — מְטַמֵּא טוּמְאַת מַשְׁקִין. נִטְמָא מִקְצָתוֹ — לֹא נִטְמָא כּוּלּוֹ, נִטְהַר מִקְצָתוֹ — נִטְהַר כּוּלּוֹ. הָא גוּפַאּ קַשְׁיָא: אָמְרַתְּ ״נִטְמָא מִקְצָתוֹ — לֹא נִטְמָא כּוּלּוֹ״, וַהֲדַר תָּנֵי אָמְרַתְּ ״נִטְהַר מִקְצָתוֹ — נִטְהַר כּוּלּוֹ״, לְמֵימְרָא דְּנִטְמָא כּוּלּוֹ! אָמַר אַבָּיֵי: כְּגוֹן שֶׁהֶעֱבִירוֹ עַל אֲוִיר תַּנּוּר, דְּהַתּוֹרָה הֵעִידָה עַל כְּלִי חֶרֶס אֲפִילּוּ מָלֵא חַרְדָּל. מַתְנִי' מָשָׁל מָשְׁלוּ חֲכָמִים בָּאִשָּׁה: הַחֶדֶר, וְהַפְּרוֹזְדוֹר, וְהָעֲלִיָּיה. דַּם הַחֶדֶר — טָמֵא, דַּם הָעֲלִיָּיה — טָהוֹר, נִמְצָא בַּפְּרוֹזְדוֹר — סְפֵקוֹ טָמֵא, לְפִי שֶׁחֶזְקָתוֹ מִן הַמָּקוֹר. גְּמָ' רָמֵי בַּר שְׁמוּאֵל וְרַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה תְּנוֹ נִדָּה בֵּי רַב הוּנָא. אַשְׁכְּחִינְהוּ רַבָּה בַּר רַב הוּנָא דְּיָתְבִי וְקָאָמְרִי: הַחֶדֶר מִבִּפְנִים, וְהַפְּרוֹזְדוֹר מִבַּחוּץ, וַעֲלִיָּיה בְּנוּיָה עַל שְׁתֵּיהֶן, וְלוּל פָּתוּחַ בֵּין עֲלִיָּיה לַפְּרוֹזְדוֹר. נִמְצָא מִן הַלּוּל וְלִפְנִים — סְפֵקוֹ טָמֵא, מִן הִלּוּל וְלַחוּץ — סְפֵקוֹ טָהוֹר. אֲתָא וַאֲמַר לֵיהּ לַאֲבוּהּ: סְפֵקוֹ טָמֵא אֲמַרְתְּ לַן מָר? וְהָא אֲנַן ״שֶׁחֶזְקָתוֹ מִן הַמָּקוֹר״ תְּנַן! אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא הָכִי קָאָמֵינָא — מִן הַלּוּל וְלִפְנִים וַדַּאי טָמֵא, מִן הַלּוּל וְלַחוּץ סְפֵקוֹ טָמֵא. אָמַר אַבָּיֵי: מַאי שְׁנָא מִן הַלּוּל וְלַחוּץ, דִּסְפֵקוֹ טָמֵא? דְּדִלְמָא שָׁחֲתָה, וּמֵחֶדֶר אֲתָא. מִן הַלּוּל וְלִפְנִים נָמֵי, אֵימָא: אִזְדְּקַרָה, וּמֵעֲלִיָּיה אֲתָא! אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: אִי בָּתַר חֲשָׁשָׁא אָזְלַתְּ — אִידֵּי וְאִידֵּי סָפֵק הוּא, וְאִי בָּתַר חֲזָקָה אָזְלַתְּ — מִן הַלּוּל וְלִפְנִים וַדַּאי טָמֵא, מִן הַלּוּל וְלַחוּץ וַדַּאי טָהוֹר. תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: דָּם הַנִּמְצָא בַּפְּרוֹזְדוֹר — חַיָּיבִין עָלָיו עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ, וְשׂוֹרְפִין עָלָיו אֶת הַתְּרוּמָה. וְרַב קַטִּינָא אָמַר: אֵין חַיָּיבִין עָלָיו עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ, וְאֵין שׂוֹרְפִין עָלָיו אֶת הַתְּרוּמָה. לְהָךְ לִישָּׁנָא דְּאָמַר אַבָּיֵי: ״אִי בָּתַר חֲשָׁשָׁא אָזְלַתְּ״ — מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַב קַטִּינָא, וּפְלִיגָא דְּרַבִּי חִיָּיא. לְהָךְ לִישָּׁנָא דְּאָמְרַתְּ: ״אִי בָּתַר חֲזָקָה אָזְלַתְּ״ — מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי חִיָּיא, וּפְלִיגָא דְּרַב קַטִּינָא. לְרַב הוּנָא, לָא פְּלִיגִי — כָּאן מִן הַלּוּל וְלִפְנִים, כָּאן מִן הַלּוּל וְלַחוּץ. אֶלָּא לְרָמֵי בַּר שְׁמוּאֵל וּלְרַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה, דְּאָמְרִי: מִן הַלּוּל וְלַחוּץ — סְפֵקוֹ טָהוֹר, מִן הַלּוּל וְלִפְנִים — סְפֵקוֹ טָמֵא, הָנֵי בְּמַאי מִתּוֹקְמָא? מִן הַלּוּל וְלִפְנִים. לֵימָא פְּלִיגָא דְּרַבִּי חִיָּיא! לָא קַשְׁיָא, כָּאן — כְּשֶׁנִּמְצָא בַּקַּרְקַע פְּרוֹזְדוֹר, וְכָאן — שֶׁנִּמְצָא בְּגַג פְּרוֹזְדוֹר. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הָלְכוּ בּוֹ חֲכָמִים אַחַר הָרוֹב, וַעֲשָׂאוּם כְּוַדַּאי: מָקוֹר, שִׁלְיָא, חֲתִיכָה. מָקוֹר — הָא דַּאֲמַרַן; שִׁלְיָא — דִּתְנַן: שִׁלְיָא בְּבַיִת, הַבַּיִת טָמֵא, וְלֹא שֶׁהַשִּׁלְיָא וָלָד, אֶלָּא שֶׁאֵין שִׁלְיָא בְּלֹא וָלָד. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נִמּוֹק הַוָּלָד עַד שֶׁלֹּא יָצָא; חֲתִיכָה — דִּתְנַן: הַמַּפֶּלֶת יָד חֲתוּכָה וְרֶגֶל חֲתוּכָה, אִמּוֹ טְמֵאָה לֵידָה, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא מִגּוּף אָטוּם בָּאת. וְתוּ לֵיכָּא? וְהָאִיכָּא תֵּשַׁע חֲנוּיוֹת! דְּתַנְיָא: תֵּשַׁע חֲנוּיוֹת, כּוּלָּן מוֹכְרוֹת בְּשַׂר שְׁחוּטָה, וְאַחַת מוֹכֶרֶת בְּשַׂר נְבֵלָה, וְלָקַח מֵאַחַת מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה מֵהֶן לָקַח — סְפֵקוֹ אָסוּר. וּבַנִּמְצָא — הַלֵּךְ אַחַר הָרוֹב. טוּמְאָה קָאָמְרִינַן, אִיסּוּר לָא קָאָמְרִינַן. וְהָאִיכָּא תֵּשַׁע צְפַרְדְּעִין וְשֶׁרֶץ אֶחָד בֵּינֵיהֶם, וְנָגַע בְּאֶחָד מֵהֶן, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶן נָגַע — בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד סְפֵקוֹ טָמֵא, בִּרְשׁוּת הָרַבִּים סְפֵקוֹ טָהוֹר, וּבַנִּמְצָא — הַלֵּךְ אַחַר הָרוֹב! טוּמְאָה דְּאִשָּׁה קָאָמְרִינַן, טוּמְאָה בְּעָלְמָא לָא קָאָמְרִינַן. וְהָאִיכָּא הָא דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: עָבְרָה בַּנָּהָר וְהִפִּילָה — מְבִיאָה קׇרְבָּן וְנֶאֱכָל. הַלֵּךְ אַחַר רוֹב נָשִׁים, וְרוֹב נָשִׁים — וָלָד מְעַלְּיָא יָלְדָן. מַתְנִיתִין קָאָמְרִינַן, שְׁמַעְתָּתָא לָא קָאָמְרִינַן. וְהָא כִּי אֲתָא רָבִין, אָמַר: מֵתִיב רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי חֲנִינָא טוֹעָה, וְלָא יָדַעְנָא מַאי תְּיוּבְתֵּיהּ. מַאי לָאו לָא תְּיוּבְתָּא, אֶלָּא סִיַּיעְתָּא? לָא, דִּלְמָא לָא תְּיוּבְתָּא וְלֹא סִיַּיעְתָּא. לְמַעוֹטֵי מַאי? אִילֵּימָא לְמַעוֹטֵי רוּבָּא, דְּאִיכָּא חֲזָקָה בַּהֲדֵיהּ, דְּלָא שָׂרְפִינַן עֲלֵיהּ אֶת הַתְּרוּמָה — וְהָא אַמְרַהּ רַבִּי יוֹחָנָן חֲדָא זִימְנָא! דִּתְנַן: תִּינוֹק הַנִּמְצָא בְּצַד הָעִיסָּה, וּבָצֵק בְּיָדוֹ — רַבִּי מֵאִיר מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין, שֶׁדַּרְכּוֹ שֶׁל תִּינוֹק לְטַפֵּחַ. וְאָמְרִינַן: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר? קָסָבַר: רוֹב תִּינוֹקוֹת מְטַפְּחִין, וּמִיעוּט אֵין מְטַפְּחִין, וְעִיסָּה זוֹ בְּחֶזְקַת טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת, סְמוֹךְ מִיעוּטָא לַחֲזָקָה, וְאִיתְּרַע לֵיהּ רוּבָּא. וְרַבָּנַן מִיעוּטָא ״כְּמַאן דְּלֵיתֵיהּ דָּמֵי״, וְרוּבָּא וַחֲזָקָה — רוּבָּא עֲדִיף. וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: זוֹ הִיא חֲזָקָה שֶׁשּׂוֹרְפִין עָלֶיהָ אֶת הַתְּרוּמָה, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵין זוֹ חֲזָקָה שֶׁשּׂוֹרְפִין עָלֶיהָ אֶת הַתְּרוּמָה! אֶלָּא לְמַעוֹטֵי רוּבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה, דִּתְנַן: הַמַּפֶּלֶת חֲתִיכָה — אִם יֵשׁ עִמָּהּ דָּם טְמֵאָה, וְאִם לָאו — טְהוֹרָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ טְמֵאָה. וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא טִימֵּא רַבִּי יְהוּדָה אֶלָּא בַּחֲתִיכָה שֶׁל אַרְבַּע מִינֵי דָמִים, אֲבָל שְׁאָר מִינֵי דָמִים — טְהוֹרָה. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: שֶׁל אַרְבַּע מִינֵי דָמִים — דִּבְרֵי הַכֹּל טְמֵאָה, וְשֶׁל שְׁאָר דָמִים — דִּבְרֵי הַכֹּל טְהוֹרָה. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא כְּשֶׁהִפִּילָה וְאֵינָהּ יוֹדַעַת מָה הִפִּילָה, רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: זִיל בָּתַר רוֹב חֲתִיכוֹת, וְרוֹב חֲתִיכוֹת שֶׁל אַרְבַּע מִינֵי דָּמִים הָוְיָין. וְרַבָּנַן סָבְרִי: זִיל בָּתַר רוֹב חֲתִיכוֹת לָא אָמְרִינַן. מַתְנִי' חֲמִשָּׁה דָּמִים טְמֵאִים בָּאִשָּׁה, הָאָדוֹם, וְהַשָּׁחוֹר, וּכְקֶרֶן כַּרְכּוֹם, וּכְמֵימֵי אֲדָמָה, וְכַמָּזוּג. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אַף כְּמֵימֵי תִלְתָּן, וּכְמֵימֵי בָּשָׂר צָלִי, וּבֵית הִלֵּל מְטַהֲרִים. הַיָּרוֹק — עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. אָמַר רַבִּי מֵאִיר: אִם אֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם כֶּתֶם, מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא כָּךְ וְלֹא כָּךְ. אֵיזֶהוּ אָדוֹם — כְּדַם הַמַּכָּה; שָׁחוֹר — כְּחֶרֶת; עָמוֹק מִכֵּן — טָמֵא, דֵּיהֶה מִכֵּן — טָהוֹר; וּכְקֶרֶן כַּרְכּוֹם — כַּבָּרוּר שֶׁבּוֹ; וּכְמֵימֵי אֲדָמָה — מִבִּקְעַת בֵּית כֶּרֶם, וּמֵיצֵף מַיִם; וְכַמָּזוּג — שְׁנֵי חֲלָקִים מַיִם וְאֶחָד יַיִן מִן הַיַּיִן הַשָּׁרוֹנִי. גְּמָ' מְנָלַן דְּאִיכָּא דָּם טָהוֹר בָּאִשָּׁה? דִּלְמָא כֹּל דָּם דְּאָתֵי מִינַּהּ טָמֵא! אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר יוֹסֵף, אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא, אֲמַר קְרָא: ״כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם״, בֵּין דָּם טָהוֹר לְדָם טָמֵא. אֶלָּא מֵעַתָּה, בֵּין נֶגַע לָנֶגַע, הָכִי נָמֵי בֵּין נֶגַע טָמֵא לְנֶגַע טָהוֹר? וְכִי תֵימָא הָכִי נָמֵי — נֶגַע טָהוֹר מִי אִיכָּא? וְכִי תֵימָא ״כֻּלּוֹ הָפַךְ לָבָן טָהוֹר הוּא״ — הָהוּא ״בּוֹהַק״ מִקְּרֵי! אֶלָּא: בֵּין נִגְעֵי אָדָם לְנִגְעֵי בָתִּים וּלְנִגְעֵי בְגָדִים, וְכוּלָּן טְמֵאִין. הָכָא נָמֵי: בֵּין דַּם נִדָּה לְדַם זִיבָה, וְכוּלָּן טְמֵאִין! הַאי מַאי? בִּשְׁלָמָא הָתָם, אִיכָּא לְאִפְּלוֹגֵי זָקֵן מַמְרֵא וְרַבָּנַן בְּנִגְעֵי אָדָם, וּבִפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבָּנַן. דִּתְנַן: אִם בַּהֶרֶת קוֹדֵם לְשֵׂעָר לָבָן — טָמֵא, וְאִם שֵׂעָר לָבָן קוֹדֵם לַבַּהֶרֶת — טָהוֹר, סָפֵק — טָמֵא, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כֵּהָה. וְאָמַר רַבָּה: כֵּהָה וְטָהוֹר. בְּנִגְעֵי בָתִּים — כִּי הָא פְּלוּגְתָּא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנַן, דִּתְנַן: רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְעוֹלָם אֵין הַבַּיִת טָמֵא עַד שֶׁיֵּרָאֶה כִּשְׁנֵי גְרִיסִין עַל שְׁנֵי אֲבָנִים בִּשְׁנֵי כְּותָלִים בְּקֶרֶן זָוִית, אׇרְכּוֹ כִּשְׁנֵי גְרִיסִין וְרׇחְבּוֹ כִּגְרִיס. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? כְּתִיב ״קִיר״ וּכְתִיב ״קִירוֹת״ — אֵיזֶהוּ קִיר שֶׁהוּא כִּשְׁנֵי קִירוֹת? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה קֶרֶן זָוִית. בְּנִגְעֵי בְגָדִים — בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי יוֹנָתָן בֶּן אַבְטוּלְמוֹס וְרַבָּנַן, דְּתַנְיָא: רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן אַבְטוּלְמוֹס אוֹמֵר: מִנַּיִן לִפְרִיחַת בְּגָדִים שֶׁהִיא טְהוֹרָה? נֶאֱמַר ״קָרַחַת״ וְ״גַבַּחַת״ בַּבְּגָדִים, וְנֶאֱמַר ״קֵרַחַת״ וְ״גַבַּחַת״ בָּאָדָם. מָה לְהַלָּן פָּרַח בְּכוּלּוֹ טָהוֹר, אַף כָּאן נָמֵי פָּרַח בְּכוּלּוֹ טָהוֹר. אֶלָּא הָכָא, אִי דָּם טָהוֹר לֵיכָּא, בְּמַאי פְּלִיגִי? וּמִמַּאי דְּהָנֵי טְהוֹרִין, וְהָנֵי טְמֵאִין? אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: דְּאָמַר קְרָא: ״וַיִּרְאוּ מוֹאָב אֶת הַמַּיִם אֲדוּמִּים כַּדָּם״, לְמֵימְרָא דְּדָם אָדוֹם הוּא? אֵימָא אָדוֹם, וְתוּ לָא! אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: אָמַר קְרָא ״דָּמֶיהָ״ ״דָּמֶיהָ״, הֲרֵי כָּאן אַרְבָּעָה. וְהָא אֲנַן ״חֲמִשָּׁה״ תְּנַן! אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: שָׁחוֹר — אָדוֹם הוּא, אֶלָּא שֶׁלָּקָה. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: שָׁחוֹר — כְּחֶרֶת; עָמוֹק מִכֵּן — טָמֵא, דֵּיהֶה אֲפִילּוּ כִּכְחוֹל — טָהוֹר. וְשָׁחוֹר זֶה לֹא מִתְּחִלָּתוֹ הוּא מַשְׁחִיר, אֶלָּא כְּשֶׁנֶּעֱקָר הוּא מַשְׁחִיר. מָשָׁל לְדַם מַכָּה: לִכְשֶׁנֶּעֱקָר הוּא מַשְׁחִיר. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אַף כְּמֵימֵי תִלְתָּן. וְלֵית לְהוּ לְבֵית שַׁמַּאי ״דָּמֶיהָ״ ״דָּמֶיהָ״ — הֲרֵי כָּאן אַרְבָּעָה? אִיבָּעֵית אֵימָא: לֵית לְהוּ, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: אִית לְהוּ. מִי לָא אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: שָׁחוֹר — אָדוֹם הוּא, אֶלָּא שֶׁלָּקָה? הָכִי נָמֵי, מִלְקָא הוּא דְּלָקֵי. וּבֵית הִלֵּל מְטַהֲרִין. הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא! אִיכָּא בֵינַיְיהוּ לִתְלוֹת. הַיָּרוֹק, עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל מְטַמֵּא. וְלֵית לֵיהּ לַעֲקַבְיָא ״דָּמֶיהָ״ ״דָּמֶיהָ״ — הֲרֵי כָּאן אַרְבָּעָה? אִיבָּעֵית אֵימָא: לֵית לֵיהּ, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: אִית לֵיהּ, מִי לָא אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: שָׁחוֹר — אָדוֹם הוּא, אֶלָּא שֶׁלָּקָה? הָכָא נָמֵי, מִלְקָא הוּא דְּלָקֵי. וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא! אִיכָּא בֵינַיְיהוּ לִתְלוֹת. אָמַר רַבִּי מֵאִיר: ״אִם אֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם כֶּתֶם״ כּוּ׳. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יָרַד רַבִּי מֵאִיר לְשִׁיטַת עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל, וְטִימֵּא. וְהָכִי קָאָמַר לְהוּ לְרַבָּנַן: נְהִי דְּהֵיכָא דְּקָא מַשְׁכַּחַתְּ כֶּתֶם יָרוֹק אַמָּנָא לָא מְטַמְּאִיתוּ, הֵיכָא דְּקָחָזְיָא דַּם יָרוֹק מִגּוּפַהּ — תְּטַמֵּא. אִי הָכִי, אִם אֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם כֶּתֶם, מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשְׁקֶה? מִשּׁוּם רוֹאָה מִבַּעְיָא לֵיהּ! אֶלָּא הָכִי קָאָמַר לְהוּ: נְהִי הֵיכָא דְּקָא חָזְיָא דָּם יָרוֹק מֵעִיקָּרָא — לָא מְטַמְּאִיתוּ, הֵיכָא דְּחָזְיָא דַּם אָדוֹם וַהֲדַר חָזְיָא דָּם יָרוֹק — תְּטַמֵּא, מִידֵי דְּהָוֵה אַמַּשְׁקֶה זָב וְזָבָה. וְרַבָּנַן, דּוּמְיָא דְּרוֹק: מָה רוֹק שֶׁמִּתְעַגֵּל וְיוֹצֵא, אַף כֹּל שֶׁמִּתְעַגֵּל וְיוֹצֵא, לְאַפּוֹקֵי הַאי דְּאֵין מִתְעַגֵּל וְיוֹצֵא. אִי הָכִי, שַׁפִּיר קָאָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי מֵאִיר. אֶלָּא, הָכִי קָאָמַר לְהוּ: לֶהֱוֵי כְּמַשְׁקֶה לְהַכְשִׁיר אֶת הַזְּרָעִים. וְרַבָּנַן בָּעֵי ״דַּם חֲלָלִים״, וְלֵיכָּא. אִי הָכִי, שַׁפִּיר קָאָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי מֵאִיר! אֶלָּא הָכִי קָאָמַר לְהוּ: אַלְּפוּהָ בִּגְזֵרָה שָׁוָה, כְּתִיב הָכָא ״שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים״, וּכְתִיב הָתָם: ״וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת״. וְרַבָּנַן? אָדָם דָּן קַל וָחוֹמֶר מֵעַצְמוֹ, וְאֵין אָדָם דָּן גְּזֵרָה שָׁוָה מֵעַצְמוֹ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא כָּךְ וְכוּ׳. הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא! הָא קָא מַשְׁמַע לַן: מַאן תַּנָּא קַמָּא? רַבִּי יוֹסֵי, וְכׇל הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְּאוּלָּה לָעוֹלָם. אֵיזֶהוּ אָדוֹם — כְּדַם הַמַּכָּה. מַאי ״כְּדַם הַמַּכָּה״? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כְּדַם שׁוֹר שָׁחוּט. וְלֵימָא ״כְּדַם שְׁחִיטָה״! אִי אָמַר ״כְּדַם שְׁחִיטָה״ — הֲוָה אָמֵינָא כְּכוּלַּהּ שְׁחִיטָה, קָא מַשְׁמַע לַן ״כְּדַם הַמַּכָּה״ — כִּתְחִילַּת הַכָּאָה שֶׁל סַכִּין. עוּלָּא אָמַר: כְּדַם צִפּוֹר חַיָּה. אִיבַּעְיָא לְהוּ: חַיָּה — לְאַפּוֹקֵי שָׁחוּט, אוֹ דִּלְמָא לְאַפּוֹקֵי כָּחוּשׁ? תֵּיקוּ. זְעֵירִי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: כְּדַם מַאֲכוֹלֶת שֶׁל רֹאשׁ. מֵיתִיבִי: הָרְגָה מַאֲכוֹלֶת — הֲרֵי זֹה תּוֹלָה בָּהּ. מַאי לַָאו דְּכוּלֵּיהּ גּוּפַהּ? לָא, דְּרֵאשַׁהּ. אַמֵּי וַרְדִּינָאָה, אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: כְּדַם אֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁל יָד, שֶׁנִּגְּפָה וְחָיְיתָה וְחָזְרָה וְנִגְּפָה. וְלֹא שֶׁל כׇּל אָדָם, אֶלָּא שֶׁל בָּחוּר שֶׁלֹּא נָשָׂא אִשָּׁה. וְעַד כַּמָּה? עַד בֶּן עֶשְׂרִים. מֵיתִיבִי: תּוֹלֶה בִּבְנָהּ וּבְבַעְלָהּ? בִּשְׁלָמָא בִּבְנָהּ — מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ, אֶלָּא בַּעְלָהּ — הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: כְּגוֹן שֶׁנִּכְנְסָה לַחוּפָּה, וְלֹא נִבְעֲלָה. רַב נַחְמָן אָמַר: כְּדַם הַקָּזָה. מֵיתִיבִי: מַעֲשֶׂה וְתָלָה רַבִּי מֵאִיר בְּקִילוֹר, וְרַבִּי תָּלָה בִּשְׂרַף שִׁקְמָה. מַאי לַָאו אַאָדוֹם? לָא, אַשְּׁאָר דָּמִים. אַמֵּימָר וּמַר זוּטְרָא וְרַב אָשֵׁי הֲווֹ יָתְבִי קַמֵּיהּ אוּמָּנָא, שָׁקְלִי לֵיהּ קַרְנָא קַמַּיְיתָא לְאַמֵּימָר, חַזְיֵיהּ, אֲמַר לְהוּ: ״אָדוֹם״ דִּתְנַן כִּי הַאי, שָׁקְלִי לֵיהּ אַחֲרִיתִי, אֲמַר לְהוּ: אִשְׁתַּנִּי, אָמַר רַב אָשֵׁי: כְּגוֹן אֲנָא דְּלָא יָדַעְנָא בֵּין הַאי לְהַאי — לָא מִבְּעֵי לִי לְמִחְזֵי דְּמָא. שָׁחוֹר — כְּחֶרֶת. אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: חֶרֶת שֶׁאָמְרוּ — דְּיוֹ. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: שָׁחוֹר כְּחֶרֶת, וְשָׁחוֹר שֶׁאָמְרוּ — דְּיוֹ. וְלֵימָא דְּיוֹ! אִי אָמַר דְּיוֹ — הֲוָה אָמֵינָא כִּי פִכְחוּתָא דִּדְיוֹתָא, קָא מַשְׁמַע לַן כִּי חֲרוּתָא דִּדְיוֹתָא. אִיבַּעְיָא לְהוּ: בְּלַחָה אוֹ בְּיַבִּשְׁתָּא? תָּא שְׁמַע: דְּרַבִּי אַמֵּי פָּלֵי קוּרְטָא דִּדְיוֹתָא וּבָדֵיק בֵּהּ. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כְּקִיר, כִּדְיוֹ וּכְעֵנָב — טְמֵאָה, וְזוֹהִי שֶׁשָּׁנִינוּ: ״עָמוֹק מִכֵּן — טְמֵאָה״. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כְּזַיִת, כְּזֶפֶת וּכְעוֹרֵב — טָהוֹר, וְזוֹהִי שֶׁשָּׁנִינוּ: ״דֵּיהֶה מִכֵּן — טָהוֹר״. עוּלָּא אָמַר: כִּלְבוּשָׁא סִיּוּאָה. עוּלָּא אִקְּלַע לְפוּמְבְּדִיתָא, חַזְיֵיהּ לְהָהוּא טַיָּיעָא דִּלְבִושׁ לְבוּשָׁא אוּכָּמָא. אָמַר לְהוּ: ״שָׁחוֹר״ דִּתְנַן כִּי הַאי. מְרַטוּ מִינֵּיהּ פּוּרְתָּא פּוּרְתָּא, יְהַבוּ בֵּיהּ אַרְבַּע מְאָה זוּזֵי. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵלּוּ כֵּלִים הָאוֹלְיָירִין הַבָּאִים מִמְּדִינַת הַיָּם. לְמֵימְרָא דְּאוּכָּמֵי נִינְהוּ? וְהָאָמַר לְהוּ רַבִּי יַנַּאי לְבָנָיו: בָּנַי, אַל תִּקְבְּרוּנִי לֹא בְּכֵלִים שְׁחוֹרִים וְלֹא בְּכֵלִים לְבָנִים. שְׁחוֹרִים — שְׁמָא אֶזְכֶּה וְאֶהְיֶה כְּאָבֵל בֵּין הַחֲתָנִים, לְבָנִים — שֶׁמָּא לֹא אֶזְכֶּה וְאֶהְיֶה כְּחָתָן בֵּין הָאֲבֵלִים, אֶלָּא בְּכֵלִים הָאוֹלְיָירִין הַבָּאִים מִמְּדִינַת הַיָּם. אַלְמָא לָאו אוּכָּמֵי נִינְהוּ! לָא קַשְׁיָא — הָא בִּגְלִימָא, הָא בְּפָתוּרָא. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: וְכוּלָּם, אֵין בּוֹדְקִין אֶלָּא עַל גַּבֵּי מַטְלֵית לְבָנָה. אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אֲבוּדִימִי: וְשָׁחוֹר עַל גַּבֵּי אָדוֹם. אָמַר רַב יִרְמְיָה מִדִּפְתִּי: וְלָא פְּלִיגִי — הָא בְּשָׁחוֹר, הָא בִּשְׁאָר דָּמִים. מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי: אִי הָכִי, לֵימָא שְׁמוּאֵל ״חוּץ מִשָּׁחוֹר״! אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: בְּשָׁחוֹר גּוּפֵיהּ קָמִיפַּלְגִי. אָמַר עוּלָּא: כּוּלָּן, עָמוֹק מִכֵּן — טָמֵא, דֵּיהֶה מִכֵּן — טָהוֹר, כַּשָּׁחוֹר. וְאֶלָּא מַאי שְׁנָא שָׁחוֹר דְּנָקֵט? סָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא: הוֹאִיל וְאָמַר רַבִּי חֲנִינָא ״שָׁחוֹר אָדוֹם הוּא אֶלָּא שֶׁלָּקָה״, הִילְכָּךְ אֲפִילּוּ דֵּיהֶה מִכֵּן נָמֵי לִיטַמֵּא? קָמַשְׁמַע לַן. רַבִּי אַמֵּי בַּר אַבָּא אָמַר: וְכוּלָּן, עָמוֹק מִכֵּן — טָמֵא, דֵּיהֶה מִכֵּן — נָמֵי טָמֵא, חוּץ מִשָּׁחוֹר. אֶלָּא מַאי אַהֲנִי שִׁיעוּרֵיה דְרַבָּנַן? לְאַפּוֹקֵי דֵּיהֶה דְּדֵיהָה. וְאִיכָּא דְאָמְרִי, רָמֵי בַּר אַבָּא אֲמַר: וְכוּלָּן, עָמוֹק מִכֵּן — טָהוֹר, דֵּיהֶה מִכֵּן — טָהוֹר, חוּץ מִשָּׁחוֹר, וּלְהָכִי מַהֲנֵי שִׁיעוּרֵיה דְרַבָּנַן. בַּר קַפָּרָא אָמַר: וְכוּלָּן, עָמוֹק מִכֵּן — טָמֵא, דֵּיהֶה מִכֵּן — טָהוֹר. חוּץ מִמֶּזֶג, שֶׁעָמוֹק מִכֵּן — טָהוֹר, דֵּיהֶה מִכֵּן — טָהוֹר. בַּר קַפָּרָא אֲדִיהוּ לֵיהּ — וְדַכִּי, אַעֲמִיקוּ לֵיהּ — וְדַכִּי. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: כַּמָּה נְפִישׁ גַּבְרָא דְּלִבֵּיהּ כמשמעתיה כִּשְׁמַעְתֵּיהּ! וּכְקֶרֶן כַּרְכּוֹם. תָּנָא: לַח, וְלֹא יָבֵשׁ. תָּנֵי חֲדָא: כַּתַּחְתּוֹן, לֹא כָּעֶלְיוֹן. וְתַנְיָא אִידַּךְ: כָּעֶלְיוֹן, וְלֹא כַּתַּחְתּוֹן. וְתַנְיָא אִידַּךְ: כָּעֶלְיוֹן, וְכׇל שֶׁכֵּן כַּתַּחְתּוֹן. וְתַנְיָא אִידַּךְ: כַּתַּחְתּוֹן, וְכׇל שֶׁכֵּן כָּעֶלְיוֹן. אָמַר אַבָּיֵי: תְּלָתָא דָּרֵי וּתְלָתָא טַרְפֵי הָוְיָין. נְקוֹט דָּרָא מְצִיעָאָה, וְטַרְפָּא מציעתא מְצִיעָא בִּידָךְ. כִּי אָתוּ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ, אָמַר לְהוּ: בְּגוּשַׁיְיהוּ שָׁנִינוּ. וּכְמֵימֵי אֲדָמָה. תָּנוּ רַבָּנַן: כְּמֵימֵי אֲדָמָה — מֵבִיא אֲדָמָה שְׁמֵנָה מִבִּקְעַת בֵּית כֶּרֶם, וּמֵצִיף עָלֶיהָ מַיִם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִבִּקְעַת יוֹדְפַת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִבִּקְעַת סִכְנִי. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף מִבִּקְעַת גִּנּוֹסַר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. תַּנְיָא אִידַּךְ: וּכְמֵימֵי אֲדָמָה — מֵבִיא אֲדָמָה שְׁמֵנָה מִבִּקְעַת בֵּית כֶּרֶם, וּמֵצִיף עָלֶיהָ מַיִם כִּקְלִיפַּת הַשּׁוּם, וְאֵין שִׁיעוּר לַמַּיִם, מִשּׁוּם דְּאֵין שִׁיעוּר לֶעָפָר, וְאֵין בּוֹדְקִין אוֹתָן צְלוּלִין, אֶלָּא עֲכוּרִין. צָלְלוּ — חוֹזֵר וְעוֹכְרָן, וּכְשֶׁהוּא עוֹכְרָן — אֵין עוֹכְרָן בַּיָּד אֶלָּא בִּכְלִי. אִיבַּעְיָא לְהוּ: אֵין עוֹכְרִין אוֹתָן בַּיָּד אֶלָּא בִּכְלִי — דְּלָא לִרְמְיֵהּ בִּידֵיהּ וְלַעְכְּרִינְהוּ, אֲבָל בְּמָנָא כִּי עָכַר לֵיהּ בִּידֵיהּ — שַׁפִּיר דָּמֵי, אוֹ דִלְמָא דְּלָא לַעְכְּרִינְהוּ בִּידֵיהּ אֶלָּא בְּמָנָא? תָּא שְׁמַע: כְּשֶׁהוּא בּוֹדְקָן, אֵין בּוֹדְקָן אֶלָּא בְּכוֹס. וַעֲדַיִין תִּבְּעֵי לָךְ: בְּדִיקָה בְּכוֹס, עֲכִירָה בְּמַאי? תֵּיקוּ. כִּי אָתוּ לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּה בַּר אֲבוּהּ, אָמַר לְהוּ: בִּמְקוֹמָהּ שָׁנִינוּ. רַבִּי חֲנִינָא פָּלֵי קוּרְטָא דְגַרְגִּשְׁתָּא וּבָדֵיק בֵּיהּ, לָיֵיט עֲלֵיהּ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי בְּאַסְכָּרָה. רַבִּי חֲנִינָא הוּא דְּחַכִּים, כּוּלֵּי עָלְמָא לָאו חַכִּימִי הָכִי. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: חֻכְמְתָא דְּרַבִּי חֲנִינָא גְּרַמָא לִי דְּלָא אֶחְזֵי דְּמָא, מְטַמֵּינָא — מְטַהַר, מְטַהַרְנָא — מְטַמֵּא. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עִנְוְותָנוּתָא דְּרַבִּי חֲנִינָא גְּרַמָא לִי דַּחֲזַאי דְּמָא, וּמָה רַבִּי חֲנִינָא דְּעִנְוְתָן הוּא — מַחֵית נַפְשֵׁיהּ לְסָפֵק וְחָזֵי, אֲנָא לָא אֶחְזֵי? אָמַר רַבִּי זֵירָא: טִבְעָא דְּבָבֶל גְּרַמָא לִי דְּלָא חֲזַאי דְּמָא, דְּאָמֵינָא: בְּטִבְעָא לָא יָדַעְנָא, בִּדְמָא יָדַעְנָא?! לְמֵימְרָא דִּבְטִבְעָא תַּלְיָא מִלְּתָא? וְהָא רַבָּה הוּא דְּיָדַע בְּטִבְעָא, וְלָא יָדַע בִּדְמָא! כׇּל שֶׁכֵּן קָאָמַר: וּמָה רַבָּה דְּיָדַע בְּטִבְעָא — לָא חֲזָא דְּמָא, וַאֲנָא אֶחְזֵי?! עוּלָּא אִקְּלַע לְפוּמְבְּדִיתָא, אַיְיתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּמָא וְלָא חֲזָא. אֲמַר: וּמָה רַבִּי אֶלְעָזָר דְּמָרָא דְּאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל הֲוָה, כִּי מִקְּלַע לְאַתְרָא דְּרַבִּי יְהוּדָה — לָא חָזֵי דְּמָא, אֲנָא אֶחְזֵי?! וְאַמַּאי קָרוּ לֵיהּ ״מָרָא דְּאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל״? דְּהַהִיא אִתְּתָא דאייתא דְּאַיְיתַאי דְּמָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר, הֲוָה יָתֵיב רַבִּי אַמֵּי קַמֵּיהּ. אַרְחֵיהּ, אֲמַר לַהּ: הַאי דַּם חִימּוּד הוּא. בָּתַר דְּנָפְקָה, אִטְּפַל לַהּ רַבִּי אַמֵּי. אֲמַרָה לֵיהּ: בַּעֲלִי הָיָה בַּדֶּרֶךְ וַחֲמַדְתִּיו. קָרֵי עֲלֵיהּ: ״סוֹד ה׳ לִירֵאָיו״. אִפְרָא הוֹרְמִיז, אִמֵּיהּ דְּשַׁבּוּר מַלְכָּא, שַׁדַּרָה דְּמָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא. הֲוָה יָתֵיב רַב עוֹבַדְיָה קַמֵּיהּ, אַרְחֵיהּ. אֲמַר לַהּ: הַאי דַּם חִימּוּד הוּא. אֲמַרָה לֵיהּ לִבְרֵיהּ: תָּא חֲזִי כַּמָּה חַכִּימֵי יְהוּדָאֵי! אֲמַר לַהּ: דִּלְמָא כְּסוֹמֵא בָּאֲרוּבָּה. הֲדַר שַׁדַּרָה לֵיהּ שִׁתִּין מִינֵי דְּמָא, וְכוּלְּהוּ אַמְרִינְהוּ. הַהוּא בָּתְרָא דָּם כִּנִּים הֲוָה, וְלָא יְדַע. אִסְתַּיַּיע מִילְּתָא, וְשַׁדַּר לַהּ סְרִיקוּתָא דִּמְקַטְּלָא כַּלְמֵי. אֲמַרָה: יְהוּדָאֵי, בִּתְוָונֵי דְּלִבָּא יָתְבִיתוּ! אָמַר רַב יְהוּדָה: מֵרֵישָׁא הֲוָה חָזֵינָא דְּמָא, כֵּיוָן דְּאָמְרָה לִי אִמֵּיהּ דְּיִצְחָק בְּרִי, הַאי טִיפְּתָא קַמַּיְיתָא לָא מַיְיתִינַן לַהּ קַמַּיְיהוּ דְּרַבָּנַן מִשּׁוּם דִּזְהִימָא — לָא חָזֵינָא. בֵּין טְמֵאָה לִטְהוֹרָה — וַדַּאי חָזֵינָא. יַלְתָּא אייתא אַיְיתַאי דְּמָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּה בַּר בַּר חַנָּה, וְטַמִּי לַהּ. הֲדַר אייתא אַיְיתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה, וְדַכִּי לַהּ. וְהֵיכִי עָבֵיד הָכִי? וְהָתַנְיָא: חָכָם שֶׁטִּימֵּא — אֵין חֲבֵרוֹ רַשַּׁאי לְטַהֵר, אָסַר — אֵין חֲבֵירוֹ רַשַּׁאי לְהַתִּיר! מֵעִיקָּרָא טַמּוֹיֵי הֲוָה מְטַמֵּי לַהּ, כֵּיוָן דַּאֲמַרָה לֵיהּ דְּכֹל יוֹמָא הֲוָה מְדַכֵּי לִי כִּי הַאי גַוְנָא, וְהָאִידָּנָא הוּא דְּחַשׁ בְּעֵינֵיהּ — דַּכִּי לַהּ. וּמִי מְהֵימְנָא? אִין, וְהָתַנְיָא: נֶאֱמֶנֶת אִשָּׁה לוֹמַר ״כָּזֶה רָאִיתִי וְאִבַּדְתִּיו״. אִיבַּעְיָא לְהוּ: ״כָּזֶה טִיהֵר אִישׁ פְּלוֹנִי חָכָם״, מַהוּ? תָּא שְׁמַע: נֶאֱמֶנֶת אִשָּׁה לוֹמַר ״כָּזֶה רָאִיתִי וְאִבַּדְתִּיו״, שָׁאנֵי הָתָם, דְּלֵיתֵיהּ לְקַמֵּהּ. תָּא שְׁמַע: דְּיַלְתָּא אייתא אַיְיתַאי דְּמָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּה בַּר בַּר חַנָּה — וְטַמִּי לַהּ. לְקַמֵּיהּ דְּרַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה — וְדַכִּי לַהּ. וְהֵיכִי עָבֵיד הָכִי? וְהָתַנְיָא: ״חָכָם שֶׁטִּימֵּא אֵין חֲבֵירוֹ רַשַּׁאי לְטַהֵר״ וְכוּ׳, וְאָמְרִינַן: טַמּוֹיֵי הֲוָה מְטַמֵּי לַהּ, כֵּיוָן דַּאֲמַרָה לֵיהּ דְּכֹל יוֹמָא מְדַכֵּי לַהּ כִּי הַאי גַוְנָא, וְהָאִידָּנָא הוּא דְּחַשׁ בְּעֵינֵיהּ — הֲדַר דַּכִּי לַהּ, אַלְמָא מְהֵימְנָא לֵהּ! רַב יִצְחָק בַּר יְהוּדָה אַגְּמָרֵיהּ סְמַךְ. רַבִּי רָאָה דָּם בַּלַּיְלָה וְטִימֵּא, רָאָה בַּיּוֹם וְטִיהֵר, הִמְתִּין שָׁעָה אַחַת חָזַר וְטִימֵּא, אָמַר: אוֹי לִי שֶׁמָּא טָעִיתִי! שֶׁמָּא טָעִיתִי? וַדַּאי טָעָה! דְּתַנְיָא: לֹא יֹאמַר חָכָם ״אִילּוּ הָיָה לַח — הָיָה וַדַּאי טָמֵא״. אֶלָּא אמר: אֵין לוֹ לַדַּיָּין אֶלָּא מַה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת. מֵעִיקָּרָא אַחְזְקֵיהּ בְּטָמֵא, כֵּיוָן דַּחֲזָא לְצַפְרָא דְּאִשְׁתַּנִּי אֲמַר ליה: וַדַּאי טָהוֹר הֲוָה, וּבַלַּיְלָה הוּא דְּלָא אִתְחֲזִי שַׁפִּיר. כֵּיוָן דַּחֲזָא דַּהֲדַר אִשְׁתַּנִּי אָמַר: הַאי טָמֵא הוּא, וּמִפְכָּח הוּא דְּקָא מפכח פָכַח וְאָזֵיל. רַבִּי בָּדֵיק לְאוֹר הַנֵּר. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵף בָּדֵיק בְּיוֹם הַמְעוּנָּן בֵּינֵי עַמּוּדֵי. אָמַר רַב אַמֵּי בַּר שְׁמוּאֵל: וְכוּלָּן אֵין בּוֹדְקִין אוֹתָן אֶלָּא בֵּין חַמָּה לְצֵל. רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: בְּחַמָּה וּבְצֵל יָדוֹ. וְכַמָּזוּג שְׁנֵי חֲלָקִים כּוּ׳. תָּנָא: הַשָּׁרוֹנִי נִידּוֹן כַּכַּרְמְלִי, חַי וְלֹא מָזוּג, חָדָשׁ וְלֹא יָשָׁן. אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אֲבוּדִימִי: וְכוּלָּן, אֵין בּוֹדְקִין אוֹתָן אֶלָּא בְּכוֹס טְבֶרְיָא פָּשׁוּט. מַאי טַעְמָא? אָמַר אַבָּיֵי: שֶׁל כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ מַחְזִיק לוֹג — עוֹשִׂין אוֹתוֹ מִמָּנֶה, שְׁנֵי לוּגִּין — עוֹשִׂין אוֹתוֹ מִמָּאתַיִם. כּוֹס טְבֶרְיָא פָּשׁוּט, אֲפִילּוּ מַחֲזִיק שְׁנֵי לוּגִּין — עוֹשִׂין אוֹתוֹ מִמָּנֶה, וְאַיְּידֵי דִּקְלִישׁ — יְדִיעַ בֵּיהּ טְפֵי. הֲדַרַן עֲלָךְ כָּל הַיָּד.

2 נדה פתח ↗

וְהָכָא, בְּאִשָּׁה טְהוֹרָה וּמְקוֹר מְקוֹמוֹ טָמֵא קָמִיפַּלְגִי, דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר: אִשָּׁה טְהוֹרָה וְדָם טָמֵא, דְּהָא אָתֵי דֶּרֶךְ מָקוֹר, וְרַבָּנַן סָבְרִי: אִשָּׁה טְהוֹרָה, וּמָקוֹר מְקוֹמוֹ טָהוֹר.

6 נדה פתח ↗

בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא מֵרַבִּי אֶלְעָזָר: דָּם יָבֵשׁ מַהוּ? ״כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ״ אָמַר רַחֲמָנָא — עַד דְּמֵידָב דָּיֵיב לֵיהּ, לַח — אִין, יָבֵשׁ — לָא, אוֹ דִלְמָא: הַאי ״כִּי יָזוּב זָב דָּמָה״ אוֹרְחָא דְּמִילְּתָא הִיא, וּלְעוֹלָם אֲפִילּוּ יָבֵשׁ נָמֵי?

8 נדה פתח ↗

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: וּבְפוֹשְׁרִין. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: תָּטִיל לְמַיִם, וּבְפוֹשְׁרִין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מְמַעַכְתּוֹ בְּרוֹק עַל גַּבֵּי הַצִּפּוֹרֶן. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר רָבִינָא: מָעוּךְ עַל יְדֵי הַדְּחָק אִיכָּא בֵינַיְיהוּ.

9 נדה פתח ↗

שֶׁרֶץ וּנְבֵלָה, דַּאֲקוֹשֵׁי — בָּעֵינַן מֵעֵת לְעֵת, אֲבָל דַּם דְּרַכִּיךְ — לָא. אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא? תֵּיקוּ. הַמַּפֶּלֶת כְּמִין דָּגִים. וְלִיפְלוֹג נָמֵי רַבִּי יְהוּדָה בְּהָא!

11 נדה פתח ↗

נָפְקָא מִינַּהּ דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: כׇּל גְּזֵרָה שָׁוָה שֶׁאֵינָהּ מוּפְנָה כׇּל עִיקָּר — אֵין לְמֵדִין הֵימֶנָּה. מוּפְנָה מִצַּד אֶחָד, לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל — לְמֵדִין וְאֵין מְשִׁיבִין, לְרַבָּנַן — לְמֵדִין וּמְשִׁיבִין. מוּפְנָה מִשְּׁנֵי צְדָדִין, דִּבְרֵי הַכֹּל — לְמֵדִין וְאֵין מְשִׁיבִין.

1 וכבר ביארנו בפרק שני שהדם מקומו טהור ודם טהור העובר דרך בו אינו טמא לטמא האשה טומאת ערב ושאר דברים שבשמועה סוגיא בעלמא הוא ודברים פשוטים:

2 כבר ביארנו שזיבת האיש וקריו שניהם שוים שאין מטמאין את בעליו אע"פ שנעקר הזוב או הקרי ממקומו עד שיצא לחוץ אבל שיעור טומאתן חלוק זה מזה לנוגע שהזוב אף לנוגע בו בכל שהוא ובקרי לנוגע בכעדשה מ"מ לרואה עצמו שניהם שוים לטמאו בכל שהו אלא שהן חלוקין מצד אחר שהקרי אע"פ שיצא לחוץ אינו מטמא אלא במגע ר"ל שאם יצא ממנו בכח כחוט דק של קרי ולא שתת בפי האמה ולא נגע בו כלל לא נטמא שהרי לא נגע ואם מפני שנגע מבפנים מגע בית הסתרים הוא ואינו מטמא ובנדה הוא דגזר רחמנא לטמא בפנים משבא לבית החיצון מדכתוב בבשרה וכן שהיא טמאה מצד הראיה אף בלא מגע ומתוך כך אמרו בו שכל שיוצא בכח אינו מטמא אלא בחתימת פי האמה כלומר שיהא החוט היוצא עב עד שיסתום פי האמה עד שבהכרח יגע משהו ממנו בפי האמה ומ"מ כל ששתת ונגע בפי האמה טמא אף בחוט הדק שלא שאלו בו חתימת פי האמה אלא כדי שיגע ממנו משהו בפי האמה ולא עוד אלא שי"מ שכתבו שלא אמרו בחתימת פי האמה לענין שיעור ר"ל שיהא החוט עב עד שיסתום פי האמה אלא בחתימת פי האמה ר"ל שפתה שבגלוי ובזיבה אינו צריך מגע אלא מכיון שיצא לחוץ אף בלא מגע טמא ומאחר שכן אינו צריך חתימת פי האמה אע"פ שבפרק דופן הצריך ר' נתן אף בזוב לחתימת פי האמה אין הלכה כן:

3 הכניס קיסם דק חלול בפי האמה ויצא שכבת הזרע דרך בו בלא שום מגע בשפת פי האמה טהור אע"פ שיצא ממנו שהרי אין כאן מגע והוא שאמרו כאן אף הוא עצמו ר"ל בלא קיסם אינו טמא אלא בחתימת פי האמה ר"ל כדי שיגע משהו בפי האמה שבגלוי ואם עבר דרך קיסם אין כאן מגע הא כל שנגע כגון שלא הוציא ראש הקיסם לחוץ אע"פ שבפנים עבר הקרי דרך הקיסם טמא הואיל ויצא לחוץ ואין לפרש אף הוא עצמו אינו מטמא אלא בחתימת פי האמה ובזו הואיל ואיכא קיסם בציר ליה שיעורא בעובי הקיסם שאין תכלית הענין מצד השיעור אלא מצד המגע ובזיבה מיהא לשיטה שכתבנו אין קיסם מעכב שהרי אינו צריך מגע שהיה מונה שבעה נקיים וראה ראייה של זוב סותר את הכל אבל ראה קרי רואה ואלו נגע בטומאה אחרת אינו סותר טעם הדברים מפני שאי אפשר לקרי שאחר זיבה בלא צחצוחי זיבה ואע"פ שהזיבה סותרת כל המכין בכל שהוא ואחר שכן היה לו לומר שיסתר כל המנין מצד הצחצוח מ"מ צחצוח זה בגרירת הקרי הוא יוצא ואלמלא הקרי לא היה יוצא ולא היה שם טומאה ודיו שיסתור יום אחד:

4 יש כאן שטה אחרת לומר שאף הזוב אינו מטמא אלא בנגיעה ומתוך כך אף הוא צריך חתימת פי האמה כר' נתן שאמרה כן בפרק דופן ושאלת הקיסם יש לה מקום אף לזיבה ושמא תאמר א"כ היאך הקשה בקרי אלא מעתה לא יסתור בזיבה והרי אף הזיבה אינה מטמאה אלא מתורת מגע בזו דין הוא שתסתור שהרי לא הועיל כלום אבל קרי שאינו זיבה אלא טומאה אחרת אם אי אתה מטמאה אלא משום מגע למה תסתור ופירשה מפני צחצוחי זיבה ואע"פ שאין כאן שיעור חתימת פי האמה מן הזיבה מ"מ הואיל ובין הקרי והזיבה נסתם פי האמה ראוי לסתור מיהא יום אחד:

5 יש לקצת קדמונינו שיטה אחרת לומר שהזוב והקרי שניהם טמאים לרואה בכל שהוא ואין צריכין מגע ודלא כר' נתן והם גורסין כאן טמא ואינו מטמא אלא בחתימת פי האמה ר"ל זב שראה בקיסם ומפני שאין זו ראיה דממנו כתוב וצריך מגע וזה ששאל אלא מעתה לא לסתור בזיבה פירושו זב שראה על ידי קיסם אלמה תניא וכו' ומדמקיש ליה לזיבה משמע מה זיבה אף על ידי קיסם סותרת דהא לא כתוב בה ממנו אף קרי כן ופירשה משום צחצוחי זיבה ונכון הוא:

6 הרואה דם יבש טמאה נדה וכן הדם מטמא בין לח בין יבש ולא סוף דבר לח שנתייבש אלא אפילו יבש מעיקרו וכתבו בה גדולי המפרשים אף בשאינה נמוחה ואע"פ שבמפלת כמין קליפה ושעורה שהם דם יבש מעיקרו אמרו שאם לא נמוחו טהורה בזו מפני שצורתו מוכחת שאין דרך דם המתיבש ליעשות כצורות הללו וכן כמין עפר אין דרכו של דם להתיבש כל כך מתוך מעיה שיפרך כעפר וכשנמוחו על כרחם דם היה שנתיבש בצורה זו על דרך זרות אבל דם היבש אע"פ שאינו נמוח טמאה והביאו ראיה שהרי בטומאתן אמרו שדם היבש אף ביבש מעקרו מטמא וודאי אף בשאינה נימוחה שאם תאמר דוקא בנימוחה אף הזוב והרוק והשרץ והנבלה שאין מטמאין יבשים אם יכולין לשרות ולחזור כמות שהיו מטמאין ויש חולקין בזו אלא שעקר הדברים כן:

7 ודין קליפות שהזכרנו ענינם בין שהיא מעוברת והפילה כגון אלו בין שאינה מעוברת ויצאו ממנה אלו:

8 כבר ביארנו במשנה על שרייה זו האמורה בקליפות שהיא בפושרין ומ"מ לא הוזכר בה שיעור עמידתן בהן ולענין שרץ ונבלה שאין מטמאין יבשים אמרו שאם יכולין לשרות ולחזור כמות שהיו מטמאין והוזכר בה שיעור מעת לעת וראוי לומר בזו כן ששרץ ונבלה מתוך קשים צריכים שהות יתר מזו מ"מ ראוי להחמיר וכן שאף בחרותה הלכו בה בשיעור זה בפרק אלו טרפות ובפרק דם הנדה יתבאר שצריך שיהו פושרין כל מעת לעת:

9 המשנה השניה והכונה בה בענין החלק השני והוא שאמר המפלת מין בהמה חיה ועוף בין טמאה בין טהורה הרי זה נדון כולד ואם זכר תשב לזכר ואם נקבה תשב לנקבה ואם אינו ידוע תשב לזכר ולנקבה וחכמים אומרים שאם אין בו מצורת אדם אינו ולד ולפי מה שיתבאר בגמ' צריך שתדע שאם פניו פני אדם אע"פ שגופו בהמה אף לדעת רבנן אדם גמור הוא ואם פניו פני בהמה אע"פ שגופו אדם אף לדעת ר' מאיר אינו ולד כלל שהכל הולך אחר הפנים וכמו שאמרו בתלמוד המערב כלו אדם ופניו בהמה אפילו עומד וקורא בתורה אומרין לו בא ונשחטך כלו בהמה ופניו אדם אפילו חורש בשדה אומרין לו חלוץ או יבם ורבנן ור' מאיר נחלקו בשני דברים אחת בשכלו בצורת בהמה חיה ועוף הן גופו הן פניו שלדעת ר' מאיר אע"פ שאין מתקיים אחר שכלו צורת בהמה במעי אדם או שכלו אדם במעי בהמה הואיל ויש במינן מתקיים ולד הוא וכן שכתוב בהן יצירה כאדם וכן שעיניהם הולכין לפניהם ולא בצדיהן כדגים ולרבנן אינו ולד ונמצא בזו ר' מאיר לחומרא ורבנן לקולא והשניה שגופו בהמה ופניו מקצתם בצורת אדם ומקצתם בצורת בהמה כגון שנברא בעין אחת כבהמה ר"ל שעין אחת שלו דומה לבהמה או שבאיזה צד דומין פניו לאדם ובאיזה צד לבהמה ובזו ר' מאיר לקולא לומר שאינן ולד ומפני שאינו מתקיים ושאין במינן מתקיים ולרבנן הוי ולד הואיל ומקצת פניו פני אדם וכל איברי הפנים בדין זה חוץ מן האוזן שאין דמיונה כלום וכפשוטה של בריתא שהביאו למטה צורת פנים שאמרו אפילו פרצוף אחד חוץ מן האזן ואע"פ שפירשוה לדעת האומר כל צורה ולעכב כלומר שאם חסר פרצוף אחד מצורת הפנים אינו דמיון חוץ מן האזן שנויא בעלמא הוא ונוח לנו לפרשה כפשוטה להחמיר וזהו שאמרו כל שאין בו מצורת אדם כלומר מקצת צורת אדם אינו ולד הא יש לו מקצת צורת אדם בפניו הרי זה ולד והלכה כחכמים בשתיהן ומעתה אם הפילה דמות הדיא וקיפוף שהן עופות שבפניהם צורת אדם במקצת והוא שיש להן לסתות ר"ל לחיים זקופים כדין הולד ויש פוסקין שאין טומאה אלא כשדומה ברוב האיברים לצורת אדם והם המצח והגבינים והעינים והלסתות וכמו שאמרה ר' יוחנן בסוגיא זו אבל הפה והאזנים והאף אין דמיונן כלום ויש פוסקין בה כר' חסא שאמרה באחד אחד ר"ל גבין אחד ועין אחד ולסת אחת וכדאיתא בבריתא ועקר הדברים כמו שכתבנו ולהחמיר ומ"מ כתבו הגאונים שבזמנים הללו אין אנו בקיאים בדמיונות אלו ואף בהפילה כעין דגים ושרצים חוששת לולד לישב לזכר או לנקבה ואין נותנין לה ימי טוהר כלל:

10 זהו ביאור המשנה ופסק שלה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

11 כל גזירה שוה שאינה מופנית אפילו מצד אחד אין למדין הימנה כלל מופנית מצד אחד למדין ומשיבין מופנית משני צדדין למדין ואין משיבין וכבר ביארנוה בהרבה מקומות וכן ביארנו מה שנתגלגל מענין ושב הכהן ובא הכהן במסכת יומא ובהרבה מקומות מזה החבור:

8 חולין פתח ↗

רַבָּה בַּר בַּר חָנָה הֲוָה קָאָזֵיל בְּמַדְבְּרָא, אַשְׁכַּח הָנְהוּ דִּיכְרֵי דִּצְמִיק רֵיאָה דִּידְהוּ. אֲתָא שְׁאֵיל בֵּי מִדְרְשָׁא, אֲמַרוּ לֵיהּ: בְּקַיְיטָא – אַיְיתִי מְשִׁיכְלֵי חִיוָּרֵי, וּמַלִּינְהוּ מַיָּא קָרִירֵי, וְאַנְּחִינְהוּ מֵעֵת לְעֵת. אִי הָדְרָן בָּרְיָין – בִּידֵי שָׁמַיִם הִיא וּכְשֵׁרָה, וְאִי לָא – טְרֵפָה. בְּסִיתְוָא – אַיְיתִי מְשִׁיכְלֵי שִׁיחוּמֵי, וּמַלִּינְהוּ מַיָּא פָּשׁוֹרֵי, וְאַנְּחִינְהוּ מֵעֵת לְעֵת. אִי הָדְרָא בָּרְיָא – כְּשֵׁרָה, וְאִי לָא – טְרֵפָה.

11 יומא פתח ↗

וּמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? וְהָתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״וְשָׁב הַכֹּהֵן״ ״וּבָא הַכֹּהֵן״, זוֹ הִיא ״שִׁיבָה״, זוֹ הִיא ״בִּיאָה״!

« מאירי על נדה כ״א ע״ב מאירי על נדה כ״ג ע״א »