חידושי חתם סופר על בבא בתרא ג׳

מהדורה: חידושי חתם סופר, תרכ"ד-תרס"ח

מפרשים:
1 רב אשי אמר כגון שהלך זה בשלו והחזיק כ' תוס' דקמ"ל דלא בעי למימר לך חזק וקני ובהג"ה מיימו' כ' דלא החזיק ממש אלא בהילוך בעלמא והכא קנה כיון שאינו אלא ברור חלקו בעלמא ולא בעי קנין ממש וצ"ל ה"ה הומ"ל שהפילו גורל וקמ"ל כדאמר רב אשי לקמן ק"ו ע"ב דרוב הפוסקי' ס"ל דלא בעי שום קנין יותר ודלא כתשו' הרא"ש שם דפליג. אבל היותר נ"ל דרב אשי בא לתרץ מאי דמקשה ש"ס מאי קמ"ל דאין בו דין חלוקה הא אותו הדין הו"ל ביש בו דין חלוקה ונ"ל לרב אשי דוחק לומר דה"א כי איתרצאי לחלוק ע"מ לעשות גודא לא אתרצי דכיון דנתרצה לחלוק ממילא יעבוד גודא ע"כ קאמר אה"נ אי הוה קנין המועיל בכל מקום הוה פשיטות דחייב בגודא אך מיירי בקנין שאינו מועיל רק לברר החלקי' כגון דלא א"ל לך חזק וקני ושלא בפניו או בהילוך בעלמא. וא"כ תינח שהועיל לברר החלקי'. אבל להקנות לו שיעבוד נכסיו לבנו' לזה צריך קנין גמור ולא יועיל הילוך קמ"ל וק"ל:
2 ואיתא להא ואיתא להא. ונ"ל דמ"ד בבנין לא בעי למימר נמי בשני' משום דכבודו בריבוי שנים לא הי' אלא עם צירוף בנינו של הורדוס. ולא ניחא לי' דנתכוון הנבי' על זה אלא בגובה הבנין זה הי' כבר בבנין עזרא:
3 אמר אביי גמירו עיי' מהרש"ל בישוב קו' תוס' ונכון הוא:
4 גדול יהי' כבוד הבית האחרון בתי"ט כ' האי אחרון כמו אחר הראשון כמו לאה וילדי' אחרונים ויוסף ורחל אחרונים ע"ש ולפע"ד עוד בית הראשון הי' השכינה והלוחו' עיקור והבית טפל כקליפה לפרי ואמנם בית שני החסר מהנ"ל הי' כבוד הבית עקרי' יותר ולענין זה הוא אחרון כי השלישי שיבנה ב"ב יהי' כבוד ה' בתוכו ביתר שאת והבית טפל:
5 מכלל דאיכא זוטרתי עמ"ש מוז"ה במהרשש"ך בישוב ק' תוס' ודפח"ח:
6 משום פשיעותא פירש"י דילמא מתרמי אונס ופשעי פי' לפירושי דמתרמי אונס פדיון שבוים ויהי' אונסי' למכור אפי' כשורי וליבני שכבר הכינו. ושוב יפשעו מלקבץ ממון אחר ולזה נתכוון מג"א רס"י קנ"ב ונהי בהבנת דברי הב"ח שגה מג"א במח"כ כמ"ש מחצית השקל מ"מ בעיקר הדין צדק מג"א בלי ספק:
7 איכא ביניהו דאיכא בי כנישתא אחריתי. מלשון תוס' שכ' בזמן גדול כ"כ אין לחוש משמע דעיקור החשש משום עצלה ואיחור ולא שיפשעו ולא יבנו כלל. והקשה בתורת חיים הא לקמן דמקשה מבבא בן בוטא ומשני שאני מלכא דלא הדר בי' משמע דחיישי' שלא יבנה כלל עיי"ש. ולפע"ד מסברא אני אומר תרי מיני פשיעותא איכא והא כדאיתא והא כדאיתא. אי ליכא דוכתא לצלוי ולא בה"כ אחר כלל ליכא למיחוש לפשיעותא דלא נחשדו ישראל על כך שלא יבנו ביה"כ כלל. אך משום עצלה איכא. ולכן בהאי בי קייטא וסיתוא הוה באותו זמן כאלו אין להם בה"כ כלל ולא יפשעו שלא יבנו כלל רק משום עצלה על זה כ' תוס' דלזמן רב כזה לא שייך עצלות. אמנם מין השני מהפשיעה הוא כדאית להו דוכתא לצלוי ומכש"כ כשיש שם עוד בה"כ דמשום עצלה ואיחור לא הוה גזרי' דמאי כולי האי כיון דעכ"פ אית להו דוכתא אך חיישי' דיסמכו על האי דוכתא או בה"כ האחר ולא יבנו זה כלל ובאמת העיר ההוא צריכא ב' בתי כנסיות כמו שהי' להם עד עכשיו. וכן הי' גבי הורדוס דהרי אע"ג דסותר לבי מקדשא מ"מ הי' מקריבי' ולא נתבטל שום קרבן ככתוב ביוסיפון וכמ"ש ת"ח בשמעתין מש"ס פ"ב דשבועות ופ"ק דמגילה מקריבי' אע"פ שאין בית. והשתא משום עצלה ועיכוב לא הי' לן למיגזר ליסתור בי מקדשא כיון דעכ"פ מקריבי' אך משום פשיעותא שלא יבנה כלל ועל זה משני מלכא לא הדר בי':
8 מרימר ומר זוטרא וכו' הרמב"ם פסק דאפי' ליסתור כותל א' נמי אסור משום פשיעא והכ"מ לא מצא מקומו איה יצא לו להרמב"ם ונ"ל דמפרש דבית הכנסת א' הי' וסתרו החומות בקייטא וגדרום בסיתוא. ומדלא קאמר ש"ס סתם סתרו חומות בה"כ ובנאוהו להשמיענו דבכותל א' ליכא משום פשיעותא ש"מ דאתי לאשמועי' דוקא משום סיתוא וקייטא דהוה כמו תוהא הא דשרי כותל א' ואי לא אסור וכהרמב"ם:
9 כל דאמר מבית חשמונאי וכו' מה שהקשו תוס' אפירש"י בסוטה מ"א ע"ב י"ל דרש"י פי' כן לפי החנופה שהחניפוהו עשו עצמם כלא ידעו מה דאמרה האי יניקתא. וכאלו מאמיני' להורדוס דאמר בת מלך נסיב והיינו חנופה ואמנם בפסחי' ק"ד ע"ב נמי פי' רשב"ם כן וצ"ע:
10 והנה התם בסוטה מסקו תוס' דאפי' שיהי' אמו מישראל וכשר לדין מ"מ אין משימין מלך אלא ממובחר שבמובחרי' עיי"ש וכן הוא בתוספתא אין מושיבי' אלא מן המשיאי' לכהונה ובס' באר שבע שם וכן בס' מעין החכמה במצות מלך הקשו מרחבעם בן שלמה שהיתה אמו גיורת נעמה העמונית ומלך. ואמרתי דלא נאמר אלא מקרב אחיך תשים עליך שתחלת השומה שישראל משומי' יהי' מהמובחר אבל כשהושם המובחר כגון דהע"ה. ושוב בנו הממלא מקומו ויורש מלכות בדין כדאי' בשלהי כתובות. אותו אין אנו משימי' א"כ אפי' אינו ממובחר ורק שאמו מישראל וראוי לדין אין אנו מצווין לסלקו ממלכותו שירש מאביו. ובחי' תורה אמרתי בהפטרת חיי שרה דאמרה בת שבע לדהע"ה עיני כל ישראל עליך לאמור מי ישב על כסא אחריך והי' כשכב אדוני המלך עם אבותיו והיתי אני ובני שלמה חטאי'. ושמעתי מפי מורי חסיד שבכהונה הגאון מו"ה נתן אדלר כץ זצל"ה דחטאי' ממש קאמרה שיאמרו משו"ה לא מלך שלמה דבת שבע אסורה לדוד דכשם שאסורה לבעל כן אסורה לבועל ואין שלמה מן המשיאי' לכהונה לכן לא מלך והיינו חטאים ממש. ע"כ דברי הרב זצל"ה ודפח"ח מכאן ואילך דברי התלמיד דלפ"ז יובן אריכו' לשונה עיני כל ישראל עליך וגו'. דלפי הנ"ל תיקשו ממ"נ אי המלכו' בירושה מדהע"ה א"כ אין הבן צריך להיות מהמובחר ואין כאן אני ובני שלמה חטאי' ואי מלכות שלמה הוה שימה חדשה וכדאי' בירושלמי דשקלים דהוצרך משיחה א"כ אין לדהע"ה יד בזה כלל וכאשר ירצה כן יהי'. וצ"ל לעולם הוצרך שימה חדשה בהסכמת כל ישראל אך כך היתה הסכמתם כל אשר יאמר דהע"ה זה ימלוך אחרי הוא ימלוך וא"כ שביד דוד להמליך ובלבד שיהי' מהמובחר משום שהוא שימה חדשה וע"כ הקדימה בת שבע במתק לשונה עיני כל ישראל עליך לאמור מי ישב על כסא אחריך ומעתה כשכב אדוני המלך עם אבותיו והיתי אני ובני שלמה חטאים וק"ל: