חידושי חתם סופר על בבא בתרא כ״ה

1 דאריב"ל בואו ונחזיק טובה לאבותינו. עמ"ש תוס' ד"ה וצבא וכו' וריצב"א אומר וכו' הי' במזרח בית ק"ק עכ"ל ונתעורר בתי"ט במ"ש תוס' מנחו' צ"ח ריש ע"ב ע"ש. והנה פ"ק דמגילה יו"ד ע"ב אמר ר' לוי מסורת בידינו מאבותינו מקום ארון אינו מן המדה. ומייתי עלה תנ"ה ארון שעשה משה יש לו עשר אמות לכל רוח ע"ש והנה המסורת אינינו אלא שמקומו אינו מן המדה אבל שיהי' עומד באמצע ויש לו עשר אמות לכל רוח מכוון זה אינינו במסורת אלא הך בריתא דתנ"ה ס"ל שכינה בכל מקום ומסתמא העמידוהו באמצע ויש לו עשר מכוון בכל רוח ועפ"י אותה בריתא כ' תוס' במנחו' צ"ח ע"ב הנ"ל דבדי' בולטי' ונראי' בחוץ הי' ע"ד נס ויאריכו הבדי' אבל אה"נ למ"ד שכינה במערב מסתמא העמידוהו בקצה כותל המערבי והי' לו עשרי' אמות לפניו ויש נס יותר ויותר בהארכת הבדי'. וזהו דעת הרמב"ם פ"ד מבית הבחירה בנתקשה בו תי"ט. אמנם ריצב"א בשמעתין כ' דאין להוכיח מכאן דלמא שכינה במזרח ועמד הארון בקצה המזרח ולא הי' נס כלל בהארכת הבדי' והי' לו עשרי' אמה מצד מערב כי לכ"ע מקום ארון אינו מן המדה כמסורת בידינו. ומ"ש תוס' כדכתי' ונועדתי לך שם פי' מהריעב"ץ בלח"ש פ"ה דיומא דרוצה לחזק הדיעה ששכינה במזרח. שהרי עכ"פ הכרובי' עמדו במזרח הכפורת על פני הארון והשכינה נועד שם בין שני הכרובי' ש"מ מזרח חשוב אלו דבריו שם. ומ"מ אין כאן סתירה ומחלוקו':

2 וצבא השמי' לך משתחוי' יש להסביר עפ"י מ"ש המחקרי' כי הגלגלי' נבראו בתשוקה עצומה להאיר ולהטיב לבני עולם למשול ביום ובלילה ולהאיר על הארץ ועי"ז תשוקה זו הם מתגלגלי' להאיר בכל צד וכשרואי' שע"י שמאירי' בצד זה מתחשך בצד אחר רצים בתנועתם להאיר גם שם ועד"ז מתגלגלי' והולכי' לעולם ולהיות כי לפי דעת חז"ל אמצע נקודת העולם הוא מקום ידוע אבן שתי' שממנה הושתת כל העולם ומטפה זו נתפשט ונתרחב הכדור לכל צד עד שאמר הקב"ה די אבל לעולם הנקודה הלז הוא האמצע וא"כ כשמגיע גלגל היומי לעומת נקודה והרי היא מאירה לכל צד ופינה שסביבותי' בכל האפשר שוב לא הי' להם להתגלגל יותר וכבר נתמלאה כל תאותם באמצע היום כשהחמה למעלה מראש אותה הנקודה ועל מה תתגלגל עוד אלא עכשיו שנתמלאו תשוקתם רצים מהר להשתחוות למערב נגד שכינה שהיא במערב ומשהגיעו להשתחות לקונם ית"ש שוב יצאו ממרכז האמצעי ואין אורם בכל המקומו' שוב חזרו לתשוקתם הראשונה להאיר לכל פאת הכדור והבן זה:

3 כעבד שנוטל פרס מרבו וחוזר לאחוריו. פירוש כי תנועת כל הגלגלי' ממערב למזרח תנועה וסיבוב מעט. ואמנם גלגל היום נושא כל הגלגלי' ביחד בכל יום ממזרח למערב וא"כ נראו הגלגלים והככבי' כולם כמשתחוים למזרח ואחוריהם למערב וחוזרי' לאחוריהם ע"י גלגל היום ובחזירתם משתחוי' וחוזרי' ומשתחוי' כל גלגל וגלגל לעומת המזרח והוא ממש כמשל עבד הנוטל פרס מרבו ויוצא לאחוריו ומשתחוה:

4 אדרומי אדרומי. עיי' מג"א סי' צ"ד סק"ד ועיי' הציור בלבוש מייתי לי' בט"ז שם סק"ב וכ' בתשו' יד אלי' דזה הוא כוונת ש"ס דשמעתין ג"כ דבבל ג"כ עומד לצפונו ולמזרחו וההולך מבבל לירושלים הולך באלכסון מערב דרום כמו כשאנו הולכי' נוסעי' אנחנו לא"י נוסעי' מזרח דרום ע"כ הבבלים פניהם למעריב ומדרומי' ואנחנו פנינו למזרח ומדרומי' ע"ש והנה אמת נכון הדבר בלי פקפק:

5 עני והעשיר הוה ע"ש מש"כ תוס' ומהרש"א. ומיהו הרשב"א כ' לעיל דגם למסקנא ע"כ צ"ל דירה שאני דאיך אפשר דהנחתום יסיק תנורו בכל שעה ויפסידנו בידים. אי לאו דדירה שאני והנה ה"נ בכל שעה דייקי שומשמי' בידי' וא"כ אין כאן רבותא במה שהי' עני ע"כ פי' כאן רשב"א שבשיטה המקובצת. דוקא עני שלא הי' לו למחות אבל אי הי' עשיר העומד לבנו' אפדנא ולא מיחה אחזיקו הני עצורי בהא דדייקי. ורמב"ן ס"ל דאין חזקה להני ניזקי' אלא אורחא דמילתא אי הוה עשיר הי' מוחה כבר מזמן רב ע"ש: