1צהר: נראה שהוא החלון, שנזכר למטה ח' ו' והוא מל' צהרים, כי מן החלון בא האור, אעפ"י שזה לא היה מאיר לאנשי התבה, כי היה סגור, וכשרצה נח פתח אותו. ודעת Albertus Schultens ואחריו רוז', כי צהר הוא כהוראתו בל' ערבי שפוע, גג משופע, שיפלו מעליו מי המבול, ולא ינוחו על התבה; ואמת הוא, כי כן נעשתה התבה, אך אין צורך שיהיה זה במשמעות מלת צהר, כי כבר נירמז במליצת ואל אמה תכלנה מלמעלה.2ואל אמה תכלנה מלמעלה: אחר שלושים אמה של קומת התבה תשים קרשים עומדים מארבע רוחותיה שיעשו גג משופע ועולה, והוא כלה לאמה אחת באורך ולששית אמה ברוחב לדעת ראב"ע ורלב"ג, אך לפי זה עדיין נשאר שם מקום, שינוחו עליו המים ויפסידו התבה; וייתכן שהיה הגג מסיים בקו שאורכו אמה ורחבו ולא כלום, וזה אם נחשוב, שצלעות הגג העולות מצד אורך התבה היו כלות לאמה כלו' שהיו בצורת משולש שנקטם ראשו מעט, ואמנם הצלעות העולות מצד רוחב התבה היו בצורת משולש שלם שסופו ולא כלום; וכל זה היה מכסה התבה, והוא מורכב מארבע צלעות מחוברות למעלה, שכל אחד מהם משולש שוה השוקיים, אלא ששניים מהם שלמים, ושניים מהם קטומים, וזו צורתו:3תחתיים, שניים ושלישים: שמות היחס מתרבים לשני דרכים, עברים ועבריים, והנה תחתיים ושניים על הדרך השני, ושלישים על הדרך הראשון.4תחתיים שניים ושלישים: יו"ד היחס באה בשמות בני אדם כמו ראובני גדי, ובשמות הערים כמו צדוני צרי, ובכול השמות המורים על חלקי המקום, ימני, שמאלי, צפוני, הים הקדמוני, וכן מן על ותחת אמרו עליות ותחתיות 9יהושע ט"ו י"ט ובל' משנה ביצה, פרק ה משנה ז' ביתיות מדבריות. גם תבוא הי"וד במלות המספר כמו שני שלישי, ומזה אמרו לפעמים ראשוני בי"וד שלא לצורך כדי להשוותו לשני ושלישי, אך אחרי שלא מצינו ראשוני רק ראשונית ירמיה כ"ה א', ייתכן, שלא אמרו מעולם ראשוני, אך מן ראשון אמרו ראשונית כמו מן רחמן רחמנית, וכן קדמוניות יתכן שאיננו מן קדמוני, אלא מן קדמון. אבל משל הקדמוני ש"א כ"ד י"ד הוא לשון רבים ואמרו הקדמוני במקום הקדמונים על דרך הראובני והגדי הכנעני והחיתי שהם על הרוב מורים על קיבוץ העם כולו והשבט כולו, ועל המעט נמצאים על היחיד כמו בת איש כנעני למטה ל"ח ב' עפרון החיתי למטה מ"ט כ"ט.
